ים של שלמה על חולין קכו

חשבינן חלב כצונן היה תתאי גבר ולא היה בעי אלא קליפה ולאכלו וצ"ע שוב מ"כ ואם נפל על הכירה חלב והקרקע לחה והושם עליה קדירה של בשר רותחת צריך ס' ממה שהיה בעין הקדירה מרוטב של חלב ולפי המחמיר דטיפת של חלב שנפלה על הקדיר' של בשר גם כנגד הרוטב שצריך ס' מחרס שנפל עליה הטיפ' גם בזה יצטר' ס' בתבשי' ממה שתח' הקדירה שנגע ברוטב החלב מר' יחיאל מפרי"ש והנה מ"ש להצריך ס' נגד מקום החרס שבלע כבר כתבנו דאנו נוהגין לשער נגד הטיפה לחוד כדברי הרמב"ן ולענין עיקר דדינא לא נ"ל האי פיסקא כלל מאחר שהחלב שנפל על הכירה נעשה כלי שני א"כ אינו אוסר כמ"ש מהר"ם לעיל ונ"ל מ"ש מהר"ם לעיל דשרי מיירי אפי' לקדירה רותח שרי משום דתתאה גבר ואפי' קליפה לא בעי שהקדירה היא מפסקת יותר מכדי קליפה אם לא שתחלק בדבר היכא שהקדיר' עומדת אצל האש וא"כ מאחר שהיא מרותחת מחמת חום האש שאצלה שא"א לומר דתתאה גבר כי חום העליון שבקדירה מרותחת התחתון מלהתקרר ובולע שפיר וכ"נ עיקר היכא שהקדירה מרותחת דבעינן ס' נגד החלב אפי' הוא למטה מן הקדירה וכן מצאתי בא"ו בשם ר"י מפרי"ז

לט דין אם נפלה טיפת חלב רותח על סכין או על כלי אחר א"צ לגרר רק במקום שנפלה הטיפה ודוקא בשנפל על הקתא אבל בשנפל על הברזל נועץ י' פעמים בקרקע ודיו ומ"מ אם נפלה טיפה מנר הדולק משמן וחלב מהותך יש להחמיר ולא סגי בגרירא אבל בשאינו מהותך די בגרירא ואם ראינו שנפל טיפ' של איסור על ברחת בין כחוש בין שומן והוציאו לחם באותו ברחת אסור עד ס' נגד האיסור שברחת ובפסח צריכין ברחת חדשה

פסק אם נפל טיפת חלב רותח על סכין או על כלי אחר א"צ כ"א לגרר רק במקום שנפל הטיפה והא דאמרינן עירוי ככלי ראשון היינו בשנפל בקילוח אבל בכה"ג לא ודווקא כשנפל על הקתא אבל כשנפל על הברזל של סכין נועץ י' פעמים בקרקע ודיו תשוב' מהר"ם וכתב עליו מהרא"י בשעריו וז"ל צ"ע אם נפלה טיפה מנר הדלוק למקום האסור לו אי נימא די בגרירא דיש לחלק בין רותח ע"י באור עצמו ובין רותח מחמת האור ונראה דיש להחמיר דנר שהפתילה מנחת וחלב או שומן מהותך דולק דמה שנוטף אפי' אותו צד חשוב חם ע"י האור עצמו כדמוכח בתו' פ"ק דחולין ובאשר"י שלהי ע' גבי דין סכנים הניקחים מן הגוי' אבל פתיל' של חלב או שומן כרוך סביביו ונקרש כמו שרגילין לעשות ועינינו רואות שטיפה הנוטפות מאותו נר אינו שומן כ"כ כטיפה הניטפת מקדיר' רותחת והטעם שהחלב הכרוך סביב הפתילה ברתיח' מועטת נמחה הוא שנופל ומטפטף ממנו ע"כ ובתשוב' האריך ודברי' של טעם הם עוד מ"כ בליקוטים אם ראינו שנפל מרוטב של איסור על הברחת כל היום אסור להוציא לחם באותו ברחת ואם שהוציאו כמדומה לי שיהא דינו כגדי כחו' שאם נצלה בחלבו קולף ואוכל ואינו אוסר רק קליפת הלחם והכל לפי ראות עינינו אם בכחוש או בשומן ואם נתערב הלחם ברוב יהא מותר אף אם לא יקלוף ומיהו בפסח צריך ברחת חדש שהרי ברחת של גוי מובלע מחמץ שמכני' בתנור ואפי' לא הכניס חמץ היו' הרי נ"ט לפגם אסור בפסח לא גרע ממשהו דאסור ע"כ מפסקי הר"ר יוסף והנה מ"ש אינו אסו' רק קליפת הלחם כו' נראה בעיני דאסור כולו אם אין ס' בפת נגד האיסור שבברחת כמ"ש לעיל בעקרי' דאף אפייה משערינן בס' ומ"מ אין לומר שמשערינן נגד הברחת ולומר שנעשה בברחת נבילה כמ"ש לעיל דכלי שחוזר להכשירו שנעשה נבילה ומ"ש שבפסח צריך ברחת חדשה לכתחילה בוודאי בעינן הכא ואף בדיעבד אוסר במשהו אבל מ"ש אפי' אינה בת יומא דטעם בפגם אסור בפסח זהו תלוי בפלוגתא רבוותא ואין כאן מקומ' נחזור לדברי ראב"ן דס"ל אין איסור בלוע אוסר היתר בלוע

מ דין אם תחבו הכף ב' פעמים בקדירה בין של בשר בחלב או איפכא או של שאר איסורין ולא נודע בנתיי' אז צריכין ב' פעמים ס' מ"מ אין המורה צריך לשאול אם נתחב הכף ב' פעמים אם לא

פסק כ' המר' בשם הסמ"ק כף ב"י שנתחבה ב"פ בקדירה צריך ב' פעמי' ס' וראייה מדתנן פ"ב דתרומה סאה תרומ' שנפלה לק' חולין ולא הספיק להעלות' עד שנפלה האחרת ה"ז אסורה ה"נ כף דפעם ב' הוי כמו כף אחרת אסור שהרי בלעה מן הרוטב בפעם הראשון ונעשה איסור כולו כו' ומהרא"י נתן טעם לדבר להצריך ב"פ ס' אפילו בכף של שאר איסורי' משום דחיישי' שמא לא פלט הכף מתחילה כל הבלוע בתוכו מן האיסור ונשאר בתוכ' חלק ס' ונכנס בתוכ' מן ההיתר שבקדי' נ"ט חלקים ונאסרו בתוך הכף ונעשה הכל נבילה וצריך עוד ס' כנגד זה שנתחדשה בכף מתחיבה הראשונה שפולט תוך הקדירה בתחיבה שנייה וכ"ש אם הכף של החלב נתחב בקדירה של בשר ב"פ דיש לחוש טפי דהוי ממש איסור חדש בכף ומתחיל' לא פלט רק טעם חלב ועכשיו בתחיבה שנייה פלט טעם בשר חלב שכנוס בתוכו ע"י בליעתו מהקדירה בראשונה (וא"ל איך שייך לומר בכף של איסור שפלט כל האיסור ונשאר בו חלק ס' כו' הלא בכלי שחזר להכשירו ס"ל דאין נ' נבילה ולא משערינן אלא נגד האיסור הידוע וכמ"ש מהרא"י גופא לעיל בסי' ל"ו וכבר הרגישו מהרא"י בקושיא זו וכתב משו' שנתחדש בה איסור אחר ולא הבנתי דעתו אמאי עדיפא נתחדש איסור אחר מאיסור ראשון א"ל שכך דעתו דבודאי כל שאין בלוע בו אלא איסור ידוע לא אמרינן שנ"נ להצריך ס' נגד כל הכלי אבל כף של איסור דלא ידעי' כמה בלע וחשבינן כאילו כולו איסור אח"כ כשפלט נ"ט חלקים חוזר ובולע נ"ט חלקים נעשה כבראשונה שהרי לא יצא מידי איסורא והוי כאילו הכל נבילה וכ' עוד בתשובותיו אמנם לא חזינא לרבנן קשישאי דהוי דייקי לדרוש בשואלי הוראה אם נתחב הכף פעם א' או שתי' אלא הוי משערי' בסתם בס' ומתוך כך קרוב בעיני שאפי' הוי ידעי בוודאי שנתחב ב"פ לא הוי מצרכינן יותר מס' ומפני שדומ' לי שלא נהגו להקפיד ולהחמי' דקדקתי למצא ראיות להתיר כדי ליישב הקדמונים ונר' דסמכי' אהא דכתב במרדכי ס"פ ג"ה בשם ראב"ן בההוא עובדא דאירע במג"נצא בקדירה שהיתה שפות' אצל האש וניתז עליה חלב כו' שכ' ראב"ן דא"ל דהחלב הנבלע נ"ט ברוטב הנבלע בקדירה ונאסר אותו רוטב וחוזר אותו רוטב ונ"ט בקדירה ואוסר הכל מטעם מין במינו הא לא אמרינן אלא הרוטב של קדירה והרוטב הנבלע בה מבחוץ הכל א' הוא לבטל החלב והביא ראייה לזו דלא מחלקינן להו מעירוי ג' ימים דכלי יי"נ ומקדירה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב כו' ובש"ד כתב נמי הנהו דברי ראב"ן אההוא עובדא דאירע במגנצ"א ומסיק שם עוד טעם אחר דאיסור הבלוע אינו אוסר היתר הבלוע כמו טומאה בלועה שאינה מטמאה טהורה בלועה והשתא בנדון דידן נמי יש להתיר מהני תרי טעמא דאם נאמר שהיתר מבחוץ מצטרף עם שהכף בלוע מן הקדיר' א"כ לא יאסור כלל מה שהכף בלוע דאין בחלב או בשאר איסור הבלוע כבר בכף לאסור את מה שבקדיר' שהרי יש כאן ס' כנגד כל הכף וא"ת שאני נדון דידן מההוא דראב"ן דהתם וודאי מה שבקדירה ושבדופני הקדירה חשוב הכל אח' דנגעי ומחברי אהדדי אבל כאן יש לחוש שלאחר שהוציא את הכף מן הקדירה בעודו חם ופלטי ובלעי מהדדי מה שבתוכו ולהא לא מצטרף מה שבקדירה לבטלה י"ל דלאחר שהוציאו הכף הרותחין כל הבלוע בתוכו חשיבי כמו בכלי שני ולא פלט ולא בלע וכ"ש לטעמא דבלוע אין אוס' בלוע דלא נאס' כל עיקר ועוד האריך קצת וקצרתי ותמה אני שעלה על רוב ענוותנותו שרגיל להחמיר בכל דוכתי בכאן בא להקל נגד כל בעלי הוראה מהמחברין שרגילין ליז' בתרייהו ברוב דוכת' שהרי הסמ"ק והמרדכי והטור כולם הסכימו בדין דבעי ב"פ ס' בכף ומה שלא ראה מורי הוראה מדקדקים בכך אין זו ראיה דבודאי מן הסת' א"צ לשאול ע"ז מאחר דאיכ' חששא יתירה היא שמא פלט מתחילה הכף הכל ונשאר בו חלק ס' מן הסתם לא אמרי' הכי או פולט הכל או אינו פולט כלל אבל היכא שבא השואל לשאול שתחב ב"פ למה לא ניזל בתר אלו המחברים שהצריכו ב"פ ס' בפרט מאחר שאין לנו במ' לתלות שכ' להדיא דלא בעינן ב"פ ס' אלא מדקדוק שלו ונוכל לומר דוקא בקדירה שהרוטב עומד נגד הטיפ' הוא דאמרי' שמחוברים הכל יחד ומועיל הכל לבטל ומ"ה ג"כ אמרי' בלוע הוא ואינו נאסר שהרי מיד חוזר ופולט לתוך הרוטב וחשוב הכל כא' אילו מצטרפי לקדירה אבל כף שמוציאו אותו שמא באותו הכף בעין נבלע ולא הספיק להפליט עד שמוציאי' ממנו ותדע שיש לחלק דלאו בכל גונא אמרינן שמחברים הבולע לתוך הרוטב או שאין איסור בלוע אוסר היתר בלוע שהרי גבי חתיכות בשר אמרינן שבלעה החלב ונאסר הבלוע כמ"ש התו' בפ' כ"ש לקמן גבי כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב אהא דפריך וא"א לסוחטו אסו' כו' וכ"פ התו' בשמעתה דר' אפרי' גבי סילק את מינו דבעינן נמי בחתיכות כדי לבטל הרוטב שהיה בולע בחתיכה ופלט ממנו אלמא דיש לחלק בין כלי למאכל כמ"ש מהרא"י גופא א"כ בכלי גופא נמי יש לחלק דלא בכל ענין אמר כן ועוד תדע דלאו בכל גווני אמרינן כן דאל"כ למה הכלי נ"נ לכ"ע בכלי חרס שאינו חוזר להכשירו הלא אין איסו' בלוע אוסר הית' בלוע אלא דוקא בכה"ג שהבלוע הוא סמוך לרוטב הוא דמהני ה"ט בצירוף טעמא שהרוטב הבלוע מצטרף לרוטב שבחוץ בלא"ה לא אמרי הכי ותדע שכל מ"ש הוא דיוק אמת דאל"כ קשה דברי הי"ד מיניה וביה שהטור הוא פסק כראב"ן בטיפ' שנפלה על הקדירה דבס' מבטלין ולא בעינן ס' פעמי' לבטלו בטיפה אלמא שתפס סברת הראב"ן ואפ"ה פסק גבי כף הנתחב ב' פעמים דבעי ב' פעמי' ס' וא"כ לפי דיוק דמהרא"י סתרי אהדדי אלא ש"מ עיקר כדפירשתי: