ים של שלמה על חולין קכד

גם הקדיר' אחרת ומ"מ דינה כקדירה ראשונ' דלא בעינן רק ס' עם הכחל אבל אם נפלה לקדירה ראשונה בפחות מנ"ט אז נעשה הכחל נבילה גמורה ואם שוב נפלה בקדירה אחרת אוסרת עד ס' לבד הכחל

אמר ר"נ ג"ה בס' ואין גיד מן המנין פי' ס' לבד האיסור ואין להביא ראייה מכאן דשומנו של גיד אסור דאל"כ הא ק"ל אין בגידין בנ"ט לק"מ דר"נ אמתניתין קאי דס"ל דיש בגידין בנ"ט ור"נ שיעור אתא לאשמועינן דלא משערינן ס' עם האיסו' כמו כחל דלקמן וה"ה לכל שאר איסורין דינן כמו גיד כחל בס' וכחל מן המנין לפי שהקילו גבי כחל שהכל מין היתר הוא א"נ מאחר שאין בו איסור אלא מדרבנן ודוקא אם בישל הכחל בקדירה בפני עצמו או בתוך הקדירה של בשר אבל אי נפל כחל לתוך קדיר' של חלב בעינן ס' לבד האיסור כשאר בשר ובזה הלשון כתבו כל המחברי' והאי כחל איירי שלא נקרע ובשלו עם הבשר ואח"כ כשנאסר לא יועיל לו אפי' קריעה שתי וערב וטחו בכותל וא"ל אמאי לא אמרינן גבי כחל שנ"נ וצריך ס' כנגד כולה בפרט מאחר שהכחל עצמו אסור לעולם כדלקמן אלא צ"ל לפי שאיס' של כחל אינו משום שיש בו טעם חלב יותר מבשאר בשר אלא משום שיש בו גומות שהחלב כנוס לתוכו ויש באותו חלב טעם בשר וא"א להפרישו מן הבשר דלא מהני קריעה לאחר בישולו ואף ע"ג דכשגמר בישולו יוצא כל החלב מחמת עצמו מדפריך נפל לקדירה רה אח"כ אל יאסור ומ"מ קודם גמר בישולו נאסר בשביל חלב שבגומות ותו לא משתרי דחיישינן שמא יאכלנו קודם גמר ולפי שאין הכחל נאס' מחמת עצמו אלא מחמת חלב הכנוס בגומות לכך הוה בשרו של כחל כמו שאר בשר לבטל חלבו של כחל ומסיק אר"נ בריה דרב משרשי' וכחל עצמו אסור לעולם אר"א כי הוינא בי ר"כ איבעי לן כי משערי' בדידיה משערינן או במאי דנפק מיני' משערינן פי' בשאר איסורין לא קא מיבעיא ליה פשיטא ליה דבדידיה משערינן אלא בכחל הוא דמבעי ליה לפי שאין גופו אסור כדפרישי' ופשיט ליה דבדידיה משערינן דאי במאי דנפיק מיניה מנא ידעינן אלא מעתה נפל לקדירה אל יאסו' כיון דבכולה משערינן חשבינן כאילו יצא כולו וא"כ כבר נתבטל הכל כיון דאמר ר"י כחל עצמו אסו' שווינהו רבנן כחתיכ' דאיסורא וכ' הר"ן וז"ל איכא מ"ד כיון דשווינהו כחתיכה נבילה מאחר שנאסר כבר א"כ אי נפל לקדירה אחרת בעינן ס' בר מיניה ואחרים סברו שכיון שאינו נאסר אלא מפני מראית העין אין להחמיר בקדרה שנייה יות' מבראשו' ע"כ ולא הכריע ול"נ מדלא קאמר תלמודא אפי' לאחר שנאס' דשווינהו נבילה אלא כחתיכה נבילה ר"ל שיאסר הקדירה שנייה כמו הראשונ' וכ"ד הרמב"ם והרשב"א והטור נמי כת' שאם בשלו פעם אחרת בקדירה דינו כמו בפעם הראשונה כת' הטור בשם הרשב"א וז"ל נ"ל שאם נפל בראשונה בפחות מנ"ט הכחל עצמו חזר נבילה ואם נפל אח"כ בקדיר' צריך ס' והוא ע"כ וזהו שלא כדעת הרמב"ם שכ' בפ"ט אם בשלו הכחל עם שאר בשר משערינן אותו בס' וכחל מן המנין כיצד אם היה הכל עם הכחל כמו ס' בכחל הכחל אסור והשאר מות' ואם היה בפחות מס' הכל אסור ובין כך ובין כך אם נפל לקדיר' אחרת אוסר אות' ומשערינן אותה בס' כבראשונה שהכחל עצמו שנתבשל נעש' כחתיכה האסורה עכ"ל הרי לך לעולם הכחל מן המנין אבל לפי הסברא הל"ל מאחר שנאסר הכחל א"כ הוה חתיכה דאיסורא ובעי ס' נגדו אלא שהתלמוד אומר מאח' שנאס' שווינהו כחתיכ' דאיסורא ומשמע שאינ' חתיכה דאיסורא להיות כנבילה ממש וא"כ כ אין לך אלא מה שאומר התלמוד דהיינו כשהבשר שאצלו או התבשיל היה מותר ולחומרא בעלמא שהחמירו על הכחל שלא יאכלנה קוד' גמר בישול' מ"מ לא הוי כנביל' ממש אלא שהשוו אותה לחתיכה כדי שתאסור קדירה אחרת אבל היכא שבדין נאסר מה בכך שהוא מדרבנן ס"ס הוה כנבילה ממש דהא אמרינן חנ"נ בכל האיסורים אפילו באיסורי' דרבנן ובעי ששי' נגד האיסור

לו דין דגם הבלוע בכלי אמרינן הכלי נעשה חתיכת נבילה והיינו דוק' בכלי חרס אב' בכלי עץ ומתכו' דאפשר להפריד האיסו' אם נפל האיסור על מקצ' כלים לא אמרינן כולה נבילה ואין משערינן אלא נגד האיסו' אלא א"כ לא ידעינן כמה איסור נפל כו' ומ"מ אם בלע בכלי דבר שנאס' כבר ונ"נ אז משערינן נגד כל אותו הבלועה ולא נגד חלק האיסור שהיה נבלע באותו דבר שנ"נ ואפילו בבלי חרס אם הוא חרש או אפילו ישן ואינו בן יומו וניערו בו כז' איסו' לא משערינן אלא נגד אותו כזית וביארנו דלא אמרינן אין איסור בלוע כו' אלא בטיפה שנפל על הקדיר' ויש בה רוטב כ' אבל איסור שנפל על הקדירה נעשה שפי' נבלה בכלי חרס

פסק כת' הר"ן וז"ל כת' הראב"ד דכי משערינן בכולי' היינו בדבר שאינו חוזר להיתירו דומיא דכחל אבל בדבר. שחוזר להיתירו כגון כלים הבלועים מאיסור משערינן מיניה במאי דנפיק מינהון באומד יפה דכיון שחוזר להיתירו אינו בדין לשער בכולו שהרי אין כולו גוף איסור ונתעזרתי בקבלה זו מפי הר"ר יוסף אבן פלט אבל בתו' אמרו כיון דתלי טעמי' משום דלא ידעינן מאי דנפיק מיני' אפי' בדבר החוזר להכשירו משערינן בכולי' ומיהו ה"מ היכא דלא ידעינן כמה בלע כגון כף ישינה אבל כף חדשה שנפל בה כזית חלב וניער בה את הקדירה אין משערינן בכוליה אע"ג דלא ידעינן כמה נפיק מיניה דהא ידעינן דלא בלע טפי מכזית הלכך משערינן ס' באותו כזית ומותר ומיהו אם הוא כף ישינה של בשר אע"פ שלא ניער בה אלא כזית חלב וחזר וניער בה את הקדירה איכא מ"ד דבכולה משערינן לפי שאין אנו יודעין כמה בלע מן הבשר ועכשיו כשניער בה חלב נאסר הכל וחנ"נ אבל הרמב"ן סובר שאין אנו אומרים בבליעה חנ"נ הלכך אין משערי' אלא באותה זית ע"כ ומ"ש לעיל כף ישינה כן הדין בקדירה ישינ' וא"כ אין כך ביטול כנגד הקדירה לעולם שאם המאכל שבתוכה הרבה גם הקדירה גדולה ולעולם אין ס' כנגדה כאשר כת' רוב המחברי' ולפעמי' תמצא ביטול כנגדה כגון שידוע שלא בישל בה תוך מע"ל כ"א בשר תוך המרק או תוך הירק ואח"כ בשלו בו חלב דלא בעינן לשער אלא כנגד הבשר שבישל בה תוך מע"ל אבל בדבר איסור לא שייך לומר הכי לפי שנעשית כוליה נבילה ופסק הלכה שאף בבליעה אמרי' חנ"נ אפי' אין שם גוף איסו' כגון גבי בצל וצנון שחתכו בסכין של גוי' דנעשו הבצלים נבילה בעינן ס' נגד כולה ולא סגי במה ששיער כנגד בליעת איסור הסכין אפי' כנגד הסכין כולו וכן כל הדומה לזה ובודאי אף הרמב"ן לא אמר דלא אמרי' דחנ"נ בבליע' אלא בכלי אכן רוב המחברים ס"ל דאפי' בכלי אמרינן דנ"נ חוץ מכלי מתכות וכלי שטף החוזרים להכשירן כאשר כ' מהרא"י בשערי' וז"ל כ' המרדכי בפג"ה דהא דאמרי' חנ"נ אפי' ע"י מועט אם אין בה ס' לבטל היינו משום דא"א להפריד האיסור אבל כלי מתכות או עץ הואיל ואפשר להפרידו ע"י ליבון והגעלה אם נפל איסור על מקצת כלים לא אמרינן כולה נבילה הוא שיצטרך לשער כנגד כל הכלי אלא משערינן כנגד האיסור שנפל אלא א"כ אין ידוע כמה איסור נפל אז משערינן נגד הכלי וכ"כ בי"ד שאם הוציא זבוב מן הקדירה בכף ונאסר הכף מן הזבוב לפי שלא היה לו בכף ס' מן הזבוב לבטל ואם חזר ותחב הכף בקדרה לא משערינן נגד כל הכף אלא נגד הזבוב דהא ידעינן דלא נפיק מיניה איסור טפי אלא כשיעור הזבוב עכ"ל ואף שאין כ"כ ראייה מדברי הטור כי הוא ס"ל כר"א דלא אמרינן חנ"נ אלא גבי בשר בחלב מ"מ מן המרדכי ראייה איכא שכת' נמי הא דזבוב כו' אע"פ שכבר פסק דלא כר"א ומדהביא מהרא"י דברי המרדכי לפסק הלכה אלמא דהכי ס"ל דלא אמרי' חנ"נ בכלי שחוזר להכשירו הא בכלי חרס אמרינן שפי' שהכלי נ"נ ומה שאמרינן דכל כלי החוזר להכשירו לא משערינן אלא בכמות האיסור היינו דוקא שאם בלע האיסור דלא אמרינן שהאיסור יעשה הכלי נבילה ולחשוב כאלו בלוע כולו מאיסור אלא משערינן כנגד האיסור לחוד אבל אם בלע הכלי מדבר שנעשה כבר נבילה כה"ג לא אמרינן משערינן נגד חלק האיסו' ממש שבלע אלא כל מה שבלע כאלו הוא איסור גמור ובעי ס' נגד כולו וראייה זו מהא דכתב התו' לקמן בשיטת ר"א ומחלקותו וז"ל דלר"א דאמר אין חנ"נ כ"א בבשר בחלב ניח' מה שצוה הכתוב להגעיל כלי מדין דהשתא יורה גדולה שא"א להגעיל בתוך הכלי אחר היכי מישתרי' הא אין במים ס' לבטל האיסור ואי שיחזור ומגעילה פעם שנייה והלא המים הראשוני' נ"נ וחוזרין ואוסרין ואי לא משערינן אלא באיסור עצמה ניחא פי' מ"ה ניחא שאז יחזור שניה ויגעלנו בעבור מעט האיסור שנבלע בו ומאי מקשו דלמא אע"פ שהמים נ"נ מ"מ כשחוזרין המים ונבלעים ביורה לא בעינן ס' בפעם שנייה אלא כנגד האיסור שבו והמים נהי דנ"נ מ"מ היורה אינה בולעת אלא מים ומעט מן האיסו' שבתוך המי' נבלע עמו וא"כ בהגעלה שנית יהיה ס' נגד האיסור מאח' שפסקינן לכל דבר החוזר להכשירו לא בעי לשעורי אלא נגד האיסור לחוד אלא בע"כ צ"ל מאחר שכבר נאסרו המים א"כ נחשוב אותה כאילו הן איסור ממש ובעי ס' נגד כולו אפילו בכלי הגעלה ומה שאמרנו שבכלי חרס שאינו חוזר להכשירו דכל הכלי נ"נ אינך ר"ל אפי' בכלי חרש וידעינן בו כמה בלע מן האיסו' דאיך יעשה נבילה להצריך שיעור ביטול כנגד כולו מאחר שלא בלע כ"א כזית איסור ובודאי לא יפלוט אלא כזית איסור לחוד אלא בכלי ישן ובלוע כבר מהיתיר' ועכשיו בבליעת האיסור יעשה כל הבלוע שבתוכו נבילה ובעי ס' נגד כולן ונראה אפי' בכלי ישן אם לא בשלו בו אפילו היתר תוך מע"ל א"כ הכל טעם פגום וכל מה שמבשל בו אח"כ דבר איסור כנגד האיסור משערינן ותו לא וכעין זה כת' הרשב"א לענין כף ואע"פ שפסקינן שאין איסור בלוע היינו היכא שנפל עליה טיפה של איסור ואיכא רוטב של היתר בקדירה ויש בו כדי לבטל האיסו' לחוד אבל אין בו כדי לבטל האיסור וההיתר הבלוע יחדיו כה"ג אמרינן