ים של שלמה על חולין קיג

ת"ח שבעירו או עיר סמו' לעירו ויאמר כך וכך עשיתי וחטאתי ותוהא אני על הראשונות ויתנו לו דין לפי ראות עיניהן ואח"כ יכריזו בב"ה פלוני הטבח שהעברנוהו מפני שנמצא אחריו חלב כשעור' כבר תיהא ונתחרט על מעש' הרע הזה וקיבל עליו מה שציוהו ת"ח ומכאן והלאה החזירו לאומנתו והוי הוא נאמן לסמוך עליו כבראשונ' וקודם שישמעו הכרזה זו בב"ה אין לסמוך עליו ואסור ליקח ממנו בשר ואם נמצא אחריו כזית מלקין אותו ברבים בב"ה ולאחר המלקות יאמר בעצמו בקול רם אני פלוני לקיתי מפני שנמצא אחרי חלב כזית והכל כמ"ש אבל אם מוכר חלבים בחזקת שומן או טריפות בחזקות כשרות מחמירים עליו טפי מפני שהוא מזיד וצריך לקבל דין בפני ת"ח ואפ"ה לא סמכינן לאכשורי ואפי' לעשות חנוני למכור אגוזים לא שבקי' ליה עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה מתחת ידו מדב' חשוב ומשלו והמוכר טרפו' בחזקת כשרות ומת קודם שעש' תשובה אסור להתעסק בקבורתו ואפי' כלבים אוכלין את בשרו ולוקקין דמו אסור להבריח מעליו אבל אם עשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני בעל תשובה ע"כ שוב מצאתי תשובה א' ונ"ל מפני הפצרת הרב לא נמנעתי אני העלוב לכתוב על אידו' ר"י הלוי ששגג בטריפה שנמצאת אחריו סירכא במקו' דלא שכיחא כמ"ש הר"ש שכן הודה לפניו והבשר לא נאכל לא מצינו זה בהדיא בתלמוד אלא בטבח שנמצא אחריו חלב איכא פלוגתא פי' ג"ה ר"יא בכשעורה ור' יוחנן אמר בכזית א"ר פפא בכשעורה לעברו מאומנות בכזית להלקותו דמלקות חמיר מהעברה ויש מרבותי' שכותבין הבודק ששגג ומצא אחריו טריפה או השוחט ונמצא נבילה או המנקר ונמצא אחריו חלב יש להזהירו שלא לעשות עוד כן ואם אין נזהר עוד יש להעבירו מאומנתו לגמרי ולהלקותו ולבזותו ויש להכריז עליו בב"ה פלוני טבח העבירוהו מאומנתו מפני שנמצא אחריו טריפה או נבילה או חלב ואם שוב נראה תשובתו בלא רמאות יחזרוהו לאמונותו וראוי לסמוך עליו כבראשונה וכן נמצא בהרוק' ולעולם לא יתעסק באומנתו חודש ימים ויש מרבותינו שכת' שאף טבח שנמצא אחריו כזית חלב דינו כן ודאי ר"י הלוי נמי ששגג בפעם הראשונה יש להזהירו ולא להעבירו כי ע"כ נקרא המכשילה דאין אדם עומד בתורה אא"כ נכשל בה פעם אחת ועל הכלים שהגעילו בני עירו להחזיקו כחשוד בשאר בהמות שבדק למפרע לא יפה כיון דלא מחזקינן ליה בחשוד למפרע וכ"כ מורי הר"ש בפ"ב דחולין על ההיא דמסיק רשב"ג סבר הוכיח סופו על תחילתו כו' עד מיהו אם בדקוהו ולא גמי' ודאי יש לאסור כל שחיטתו למפרע עכ"ל והאי ר"י הלוי הרי ראיתי העדות שהעידו מחותני מהר"ש הרר"מ כ"ץ שסידר לפניהם ה"ש ובדיקה שפיר ידע אותם ומעתה יותרא כל אדם שלא להונות ר"י הלוי בהונאות דברים הקשים מהונאות ממון דזה ניתן להחזיר וזה לא ניתן להחזיר ושלום לכם כו' מנח' בר ר"פ מעילא צד"קו עכ"ד והנה מה שדימה החכם לומר דכל פעם ראשונה נקרא מכשול ויש להזהיר שלא יעשה עוד אין לו שום הכרע בתלמוד אדרב' סתמא קאמר תלמודא טבח שנמצא אחריו כו' וגם הרמב"ם לא כתב ענין זה שמלמדי' אותו ומזהירין אותו שלא יעש' עוד אלא לענין חוטין וקרומין שהן מדרבנן ולא בחלב וטריפה דמידי דאורייתא ומ"מ נר' בעיני לימ' מאחר שאותו חכם הנקרא ר"מ ר"מ ווירזו"ברק שהיה מגדולי אישטריי"ך כמ"ש עליו מהרי"ו בתשובתו והיה בעל הורא' וגדול הדור בזמנו ועשה כמה תקנות וגדר כמה גדורות בישראל עשה אף זאת כי הוא דבר שיכולין לעמוד בו כי ראה שבעו"ה הדור פרוץ ואין כח ביד החכמים להוריד את האדם מחזקתו ולהכלימו בדבר שיש עליו פתחון פה לומר שוגג א"א שלא ימצא צירוף אליו ממשפחתו או מריעיו להחזיקו שלא יכנע לבו לשמוע בפרט כל דבר שהוא תמוה בעיני ההמון להכלים האדם ולביישו בפעם הראשון בלי אזה' ע"כ הניח הדבר להקל מדברי התלמוד ודומה לזה כ' הרמב"ם בפ' כ"א מה"ש וז"ל וכבר נהגו כל ב"ד ישראל שאחר התלמוד שמושיבין הבע"ד ומושיבין העדים כדי לסלק המחלוקת שאין כח להעמיד משפטי הדת על תלם ע"כ לכן אני אומר מאחר שכ' נמי הר"ן לעיל שכל הדברים נידונים לפי מה שהם לפי מה כוונת האנשים לפי אונסם ופשיעותא יראה נמי להקל בפעם הראשון אם נראה בתקלה ולהזהירו שלא יעשה עוד ולפי ראות עיני החכם ולפי הענין והזמן אשר לפניו אבל בפעם הב' מלקינן ליה בכזית אפילו בכמה מקומות ומעבירין בכשעורה אפי' בכמה מקומות גם המלקות אם יראה בעיני חכמים לפי הזמן ולפי הענין אשר לפניהם שלא להלקותו ולפדות המלקות ולעשות לו שום ד"א תמורתו לפרסומי מילתא הרשות בידם ודומה לזה מה שאמרו בדקו עד מקום סכנה ופירושו גם מ"ש ראב"י שאם מוכר טריפות כו' שמחמירין עליו כו' עד שילך למקום שאין מכירין אם יראה לחכמים שא"א לו לנוד ממקומו דטפלי וצרות הבת עליו או כדומה לזה נותנין לו תשובה במקומו בסיגוף כדי שיהא עומד במשקל הזה ובתשובה הארכתי בענין זה ואכתוב אותו בסימן שאחר זה

יז דין ש"צ שהיה ג"כ שוחט ובודק של הקהל ובא לידו המכשול שמכר בשר בחזקת כשירה ונמצא בו סירכה גדולה במיצר החזה ואז שואלו אותו בדרישו' חקירה ונשבע שלא במרד עשה ח"ו אלא נתחלף לו טריפה בכשירה וניכר בו שבשגגה נעשה והוא צועק ובכה על המכשול וגם הוא בפעם הראשון אז אין מעבירין אותו לא מש"ץ ולא מהיות טבח בתו' זמנו ומ"מ מי שרוצה להחמי' שלא לאכול משחיטתו יחמיר אכן ישלם לו מה שהיה ראוי לבא לו מן השחיטה עד כלות זמנו

פסק בא לידי בארץ רוסי"א בש"ץ שהיה ג"כ שוחט ובודק ובא לידו מקרה לא טהור שמכר צד אחד של פנים בחזקת כשירה ומצאו בו במיצר החזה סירכא חזקה שהיא טריפ' לפי מנהגינו אבל עדיין לא אכלוה וכשבא הדב' לפני שלחתי אחריו ושאלתי אותו בחקירות ובדרישות ונשבע על ככה שמכשול זאת בא לידו לפי שמכר ג"כ חלק א' של טריפה ונתחלפה לו הכשירה בטריפה שנתן הכשירה לארמית והטריפה לישראל והיו אנשים שבאו לפסול אותו מחזקת אומנתו שלא יהא עוד טבח לזה ואף יהא פסול לש"ץ והשבתי נראה בעיני שהש"ץ ההוא שמנהו אותו לש"ץ לפי שיש לו נעימות קול וערב ורגיל לקרות בתורה מאיזה צד באתה לפסול אם מחמת שמכ' טריפה בחזקת כשירה ואין לך רשע גדול מזו מדכתב ראבי"ה בפר' ג"ה בהאי שמעתתא דטבח שנמצא אחריו כזית חלב וכו' שאם מכר טריפ' בחזקת שחוטה שמחמירין עליו טפי מפני שהוא מזיד אפי' אין מניחין אותה אפי' להיות חנוני למכור אגוזים עד שילך למקום שאין מכירין כו' הוא כתב בדבריו מפני שהוא מזיד משמע דלא מחמירין במוכר טריפו' אלא במזיד דוקא ומה שמלקינן ומעבירין אפי' בשוגג כמו טבח שנמצא אחריו חלב וכו' שאני התם מאחר שסומכין העולם על ניקוריה וא"כ עליה דידיה רמיא ולא הוי להתעצל במידי דאי' כרת או אפי' מלקו' והוי מזיד דהא אפי' שגגת תלמוד עולה זדון כ"ש שגגה כזו שנקר ולא נקר כדינו משא"כ בחילוף זו שהוא דרך מקרה לא טהור דלא מלקינן ולא מעבירין וא"ל מנ"לן דמהימן לומר בשגגה יוצאת המכשילה מתח' ידו שמא במזיד ובמעל עוש' זו פשו' כביעת' בכותח' דמוקמינן גברא בחזקת כשירו' וגדולה מזו מצינו באבל רבתי הא דאין קורעין ואין חולצין כו' במאבד עצמו לדעת לאו דעלה באילן ונפל ומת איכא למימ' שמא נאנס ונפל שהרוח דוחפתו אלא שאמר ראו שאני עולה באילן ונפל ומת אבל ראוהו חנוק ותלוי באילן ומושלך זהו מאבד את עצמו שלא לדע' אע"גב דאית ביה תיוהא טובא וקרוב הדבר שאיבד עצמו לדעת שהרי הוא מהעבירות גדולים שהיצר הרע מסיתו וכ"ה בנמצא אפ"ה מוקמינן אחזקו' כשרות שלא איבד עצמו לדעת וק"ו בנו של ק"ו שהוא בעצמו נשבע לפנינו וצועק ככרוכיא ששגגה באה לפניו שמהימן ולא הפסי' כשרותו ותו אפי' תימא דלא מהימן לקולא לחזק אותה בכשרות ולהיות אומן כבראשונה מ"מ הכא האיכא הוכח' דלא במרד ולא במעל עשה שהרי סירכא היתה גדולה ברוחב יד ואם היה רוצה לגנוב דעת המקום ודעת הבריות ולמכור טריפה בחזק' כשרות ה"ל לנתק ולהפריד כל הסירכו' מן הצלעו' שלא יהא ניכר ונרגש וכב' ידוע מן התלמוד דסמכינן אאומדנא דמוכח ואפי' במילתא דאיסורא וקצת ידים מוכיחות לאיסור' אפ"ה סמכינן אאומדן מקולא בהא דמסיק בסוף נדרי' ההוא גברא דהרזיק בבית' הוא ואינתתי' על אתא מרא דביתא פרטיה נואף להוצא וערק א"ר איתתא שרי אם איתא דעביד איסור' ארכוסי הוי מרכיס פרש"י היה מתחבא בבי' שלא ירגיש הבע' אע"פ שהיא לא אמרה שלא עבדה איסור' כדמשמע סתמא דתלמודא ואיפשר אף היכא דהיא הוה אמרה עבדינא איסורא לא הוה מהימנא דשמ' עיניה נתנ' באחר כדאמרי' התם כ"ש בנדון זה שהוא עומד ונשב' דלא חטא וליכא ריעות' דחט' במזיד דסמכינן אאומד' שהיה לו לנתק ולהפריד הסירכה מן הצלעות כדי שלא ירגישו בדבר וא"כ שמעינן וודאי דהאי ש"ץ הוא בחזקות כשרות הראשונ' לא בענין לומר בענין זו שהוא כשר לש"צ דפשיט' שהוא כשר דאפי' אתה מדמה אותו לטבח שנמצא אחריו חלב היינו להעבירו מן אותו האומנות ולא מן האומנו' אחרות ואפי' חלב שהוא בכרת כ"ש טרפ' שהוא בלאו בפרט סירכא כזו במצר החזה דאיכא בה כמה צדדין להתירה אלא שנהגו להטריף במדינות הללו דאין להעבירו מן האומנו' אחרות והוא כשר לש"ץ אלא אף להעבירו מן אותו האומנות אין כאן מקום לפוסלו מאחר דאיכא שגגה ונוסף לזה אומדנות דמוכח בדבריו דמהימן אבל מ"מ אם רוצים הקהל או אף יחידים להחמיר על עצמם שלא לאכול מבדיקתו מאן מחי בידייהו רק שיה'