ים של שלמה על חולין קיב

לחלק בין הא דאמרינן דאין הנאסר יכול לאסור ולילך במקו' שאין האיסור יכול לילך לשם דהא נמי הנבילה הכחוש' אין לה פיטום דריח' שאני לפי שהפיטום מוליך הריח והטעם הכחוש עמו ע"כ והנה מ"ש מוליך הטע' הכחוש עמו לפ"ז יראה היכא שנאסר הבשר משום דם כגון שנמלח בכלי שאינו מנוקב אוסר שאר בשר שנצלה או שנתבשל עמו בתנור משום ריחא אף דדם אינו מפעפע והוי כמו כחוש ולא מפטם מ"מ השמנונית מפטם אותו ומוליך הריח והטע' הדם עמו ומה שנמצא כתו' בכתבי' דכבד הצלאו עם בשר בתנור דאינו אוסר הבשר אפי' הוא שומן ולא אמרינן דהדר זהו ומפטם להאי היינו משום דדם הנבלע בכבד הוא דבר קלוש ולא שייך למימר גבי' פיטום אבל בנדון כבר נעשי' כל הבשר נבילה לפי מה דק"ל בכ"מ אמרי' חנ"נ אפי' גבי דם א"כ מפטמה הנבילה בכשיר' מאי אית לך למי' הלא אין הנאסר יכול לילך ולאסור במקום שאין האיסור עצמו או אפי' במקום שנעשה נבילה כדאמר בכמה דוכתא מ"מ אמרי' דשמנוני' מפטם ומוליך הריח הבשר שנעשית נבילה עם הדם שבתוכו דפיטום שאני כמ"ש מהרא"י לעיל מה שאין גבי כבד דכולו היתר אם יוליך הריח של הכבד עם הדם הנבלע בתוכו כאחת א"כ כולו היתר היא ודי"ק היטב ותמצא דברי כנים מ"מ בתנור קטן או כשהתנור מכוסה כ' הרשב"א דמלישנא דפלוגתא רב ולוי משמע דלא אפליגי אלא כשא' מהן שמן אבל בשנים כחושים כ"ע מודו דמותר דריחא כי האי לאו מילתא היא כת' במרדכי ובשר של איסור שנצלה עם בצל בתנור זהו ודאי איסור לפי שהבצל חריף כו' מ"מ ונרא' דאיירי בתנור קטן או מכוסה כדפי' ומ"ש ודאי אסור כלומר אפי' לוי מודה בזה כמ"ש אח"כ שדומה לפת חמה וחביות פתוח' אבל בתנור גדול ופתוח שרי בדיעבד לכ"ע ובסמ"ק כ' וז"ל י"א אפילו צלאו דג עם בשר אסור לאכלו משו' דקשה לד"א ודוקא בתנור קטן אבל בתנור גדול אין להקפיד עכ"ל אין לדקד' אהא דסמ"ק שלכל הפחות לכתחילה אסור אפי' בתנורים גדולים כמו שאנו נוהגין להחמיר בבשר עם חלב אפי' בתנורים גדולים כ"ש במקום סכנה גדולה ואפשר להחמיר ולאסור אפי' בדיעבד מ"מ נ"ל דמותר לכתחילה כיון שכ' המרדכי בשם מיימוני אם צלאו דגי' עם בשר אסור לאוכלו בחלב אלא אע"ג דקים ליה דבלע ריחא מן הבשר מ"מ ריחא מתיר הדג לבדו אלמא בריחא אין שום סכנה א"ל בממשות והוא היה אב לכל הרופאים והטבעיים וממילא שרי אפילו לכתחילה וליכ' למיגזר שמא יאכלנו עם החלב דלא מצינ' חומרא זו אלא בפת הראוי לאכול עם כל דבר ומ"ה היה צרי' לעשו' כעינא דתורא מה שאין בדג והדומה לו ומ"ש להדיא בפ' כ"צ דאסור אפי' במילחא וז"ל דמסקינן לשם האי ביניתא דאטוויה בהדי בישרא אסרה רב' מפרזיקיא מלאכול בכותחא מר בר ר"א אמר אפי' במילחה נמי אסור משום דקשיה לריחא וד"א והלכתא בוודאי כמר בר רב אשי דהוה בתראי וחלילה לומר שסמך על חכמתו נגד סוגיא הלכה צ"ל דהוא סובר דהאי עובדא לא איירי בצלאו בתנור א' כפרש"י דס"ל כה"ג אין בו חשש סכנה ולא הי' אסרו מר בר ר"א אלא צלא' עם בשר ממש ואעפ"כ לא אסרו רבא במילח' ומר בר ר"א אסרו אפילו במילחה והכי הלכתא אם נתבש' עם בשר ממש שאסורים משום סכנה וכ"מ שפסק מהרר"י לוי על קדירה של בשר שנפל לתוכה שלפוחית של דג שקורין בל"א בלאז ונתבשל שם ואסרו משום דחמירי סכנתא מאיסור' ויש שרוצים לדקדק מדברי הטור שכ' גבי דגים שעלו בקערה כו' וז"ל ורש"י מתיר אפילו נתבשלו בקדירה של בשר לאכלן בחלב אא"כ נתבשל עם הבשר בעצמו דמשמע אבל בעצמן שרי זה אינו כדפי' אלא שרש"י מפרש לשון התלמוד בפ' כ"ה דגים שעלו בקערה דשרו דנ"ט בר נ"ט הוא ופי' אם היו מבושלין עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח כו' אבל קערה כו' הרי שלא בא רש"י להחליט דינו אלא לפרש מהו נותן טעם בר נ"ט שאינו אוסר ע"י עליית קערה אם לא בנתבשל ובליעה ממש

טז דין שהטבח נאמן על ג"ה ועל החלב ומיהו אין לוקחין בשר מכל טבח אלא א"כ מוחזק בכשרות ודין טבח שנמצא אחריו חלב כשעור' מעבירין אותו ולאו דוקא במקום אחד אלא אפי' בב' מקומות או ג' ואם הוא כזית מלקין אותו ומעבירין אותו ואפי' אין הכזית במקום אחד אלא בב' וג' מקומות וכשנמצא אחריו חלב כשעורה שמעבירין אותו יש ג"כ להכריו עליו בב"ה בב' וה' וב' פלוני הטבח העבירוהו מאומנתו מפני שמצאו אחריו חלב כשעורה ויהיה חדש ימים שלא יעסוק באומנותו ואח"כ יצא אצל ת"ח שבעיר או בעיר הסמוך לו ויאמר כך וכך עשיתי וחטאתי ותוהא אני על הראשונות ויתנו לו דין לפי ראות עיניו ואח"כ יכריזו עליו בב"ה הטבח שהעבירוהו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה כבר תהא ונתחרט על מעשיו וקבל עליו תשובה ומכאן החזרנוהו לאומנתו כשנמצא אחריו חלב כזית מלקין אותו ברבי' בב"ה כו' ומ"מ הכל לפי ראות העינים שבזמן הזה אין להכביד כ"כ להעבירו בפע' ראשונה אלא מזהירי' אותו שלא יעשה עוד והכל לפי פשיעות'

מתני' אין הטבחין נאמנים על ג"ה דברי ר"מ וחכ"א נאמני' עליו ועל החלב אר"י ב"א אר"י חזרו לומר אין נאמנין על ג"ה אר"ג ובזמן הזה נאמנין אכשור דרי מעיקרא סבר כר"י ולבסוף סבר כר"מ כל כמה דהוו דכירן לר"י לא הוי מהמני פי' לפי שמקיל בחטיטת הגיד חששו חכמים שלא יקיל השתא דאנשוה' לר"י הוי מהימניה וז"ל הטור הטב' נאמן על ג"ה כמו שנאמן על החלב מיהו כ' הרמב"ם שאין לוקחין בשר מכל טבח אלא א"כ היה אדם כשר ומוחזק בכשרות אותו שוחט לעצמו ומוכר לאחרים ונאמן ע"כ ולעיל מסקינן בגמר' איתמר טבח שנמצא אחריו חלב ר"י אמר כשעורה ור' יוחנן אמר בכזית אר"פ ל"פ להלקותו בכזית לעברו בכשעורה אמר מר זוטרא כשעורה במקו' א' בכזית אפי' בב' ובשלשה מקומות והלכתא להלקותו בכזית לעברו בכשעורה רובא דעלמא סברי דמ"ז לא פליג אר"פ אלא שמעתתא בפני עצמו הוא דכזית כדי להלקותו אפי' בכמה מקומות וכשעורה כדי להעבירו הוא דוקא במקום א' וכ"ה דעת הרמב"ם שכ' וז"ל וטבח שדרכו לנקר הבשר ונמצא אחריו חלב חוט או קרום מלמדין אותו ומזהירין אותו שלא יזלזל באיסורין אבל אם נמצא אחריו חלב אם הי' כשעורה מעבירין אותו ואם נמצא אחריו כזית חלב אפי' במקומות הרבה מכין אותו מ"מ ומעבירין אותו מפני שהטבח נאמן על החל' ע"כ וכ"כ הטור אחריו וכ"נ קצת לדעת האלפס והרא"ש שהביאו נמי הא דמ"ז ומ"מ דוחק לישנא דהלכתא להלקותו בכזית מאחר דליכ' מאן דפליג עליה דר"י ע"כ נר' עיקר מה שמ"כ בפירושים אחרים וז"ל אמר מ"ז כשעורה במקום אח' כזית אפי' בג' מקומות מ"ז אתא לפירושא דר"י ל"פ אדר"י ולא ר"י אדר' יוחנן אבל אדר"פ מיהו פליג דקאמר ר"פ כאן לעברו כאן להלקותו ואתא מ"ז למימר או תרווייהו לעבר או תרוייהו להלקותו איירי אם יש לך חילוק ביניהם היינו לא שנחלקו זע"ז אלא ר"י דאיירי בחלב כשעורה היינו כשנמצא אחריו חלב כשעורה במקום אח' אבל חלב כבשעורה בב"ג מקומות א"נ פחות מכשעורה אפי' במקו' א' לא עבדינן כלום ור"י דאיירי בחלב דכזי' היינו כשנמצא אחריו חלב בכזית אפי' בב"ג מקומות אבל בכשעורה אי איתא במקום אח' מלקין ליה או מעברין ליה אבל בב"ג מקומות לא ומר אמר חדא ומר אמ' חדא ול"פ ע"כ ומ"מ הוא דוחק דמ"מ פליגי שהרי כזי' בב"ג מקומות הוא יותר מכשעורה והכי הול"ל כזית בכמה מקומות ושעורה במקום אח' ול"נ דמ"ז לא בעי לשנויי דל"פ ר"י ארבי יוחנן לא פליג אר"פ דאמר להלקות בכזית כו' דמשמע מיניה דאין חילוק בין כזית לשעורה אלא שזה למלקות וזה להעברה אתא מ"ז למימר דאיכא נמי חילוק' אחרינא בנייהו דשעורה שהוא להעברה בעינן שעורה במקום א' וכזית להלקותו אפי' בב' ג' מקומו' והרשב"א כתב בענין אחר וז"ל מדקאמר והלכתא משמע דמ"ז לאו לפירושי מילתא דר"י הוא דאתא אלא לאיפלוגי עליה דר"י דבעי כזית במקו' א' ומ"ז מחייב אפי' בכזית בב"ג מקומו' ומ"ה פסיק תלמודא כר"י דבעי כזית במקום אחד דמסתמא דכזית דקאמר במקום אח' הוא דבעי וכן משמע מדברי ר"ח ז"ל דלא מייתי דברי מ"ז כלל ומדברי שהביא דברי מ"ז ומאי דפסיק תלמודא דהלכתא להלקותו בכזית לא נתברר דעתו בזה ע"כ ודוחק הוא בעיני דמנא ידעינן דר' יוחנן דאמר כזית במקום א' הוא ועוד אי קאי על ר' יוחנן מנ"ל לתלמודא דפליג דילמא פירושו קא מפר' לדבריו דכזית דלהלקותו אפי' בכמה מקומות היא א"ו עיקר כדפרשתי דפליג אדר"פ ומהשתא נוכל לומ' הא דפסק תלמודא והלכתא להלקותו בכזית ולהעבירו בכשעורה כר"פ דלא מחלק בין כזית לשעורה אלא לענין זה ולא כמ"ז א"כ אמרינן להחמיר דכזית ושעורה שתיהן אפי' בב"ג מקומות ומשום הכי הביא הרי"ף הא דמ"ז למימרא דהלכתא דקאמר תלמוד דפליג על מ"ז וס"ל כר"פ שאין חילוק ביניהן ושתיהן אפי בב"ג מקומו' ונתבררו דברי הרי"ף יפה וכן עיקר וכתב הר"ן הא דלהעבירו שלא יקח ממנו בשר עוד והא דקאמר להלקותו ה"ה דמעבירין אותו מיהו אע"ג דמעברינן ליה אין דינו כחשוד שהחשודים חזרתן קשה כדאיתא בסנהדרין מפני שהם מזידין אבל הכא לא חשבינן ליה מזיד אלא פושע הוא וחזרתו קלה ובקבלת חברות שיקבל עליו שיתנהג כחבר לענין זה בפני ג' סגי ליה כדמוכח בבכורו' גבי חבר ונעשה גבאי וכל הדברים האילו נידונין לפי מה שהם לפי כוונת האנשים ולפי אונסם ופשיעותם ע"כ והא"ז כ' וז"ל כ' ראבי"ה אפי' נמצא אחריו כזית אפי' בב' וג' מקומו' מלקין ליה גם מעברינן ליה עד שיקבל עליו דין שמים עד שיתקן עיותו ע"פ ת"ח ונר' שיש להכריז עליו בב"ה ב' ה' וב' פלוני הטבח העבירוהו מאומנתו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה ויהיה חודש ימים שלא יעסוק באומנתו ולאחר חודש ימים יבא אצל