ים של שלמה על חולין קו

חנ"נ ריאה שנמלחה עם כמה חתיכות בשר ומצאו דבוק בריאה יותר' הכבד שלא ניטל הקרום שלה אמרינן חנ"נ וצריך לשער בס' נגד כל הריאה

פסק כתב הרב ר"א ממיץ דשומן שעל היותרת הכבד אסור אף לאחר שניטל הקרום ממנו והביא ראייה מדתני' בת"כ בפ' צו כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנו קרבן לה' ואין לי אלא תמימים שכשרים ליקרב חלב ב"מ מניין ת"ל כי כל אוכל חלב א"כ למה נאמר אשר תקריבו וגו' לא אמרתי לך אלא חלב שבאותו כשר ליקרב יצא חלב הדפנות שאין כשר ליקרב משמע שהייתי אוסר חלב הדפנו' אי לאו משום שאין כשר ליקרב וא"כ חלב היותרת דקרב ליתס' והשיגו עליו התו' וכ' א"כ לדבריו לובן כולי' נמי ליתסר שהוא קרב עם הכוליא כמו שומן היותרת ומיהו י"ל דשאני לובן כוליא דמעטי' קרא בהדיא שעל הכליות ולא שבתוך הכליות אבל מ"מ ק' כל שומן האליה ליתסר דקרב לגבי המזבח היא ואי משום דאמרי' בסוף פ' כ"ה חלב האליה איקרי חלב סתמ' לא איקרי מ"מ ליתסר מטע' שהוא קרב לגבי המזבח א"ו לא אצטריך למעוטי חלב הדפנות לפי שדומה לשאר חלב ושמא אף תותב קרום ונקלף היא אבל לובן כוליא וחלב האליה ל"ד כלל לשאר חלב האסו' וכי קריבי נמי לא בתורת חלב קריבי אלא אגב כולי' ואליה וכן שומן היותרת אגב היותרת ע"כ כתו' באשיר"י וכ"ד כל האחרונים וכ"ש לפי מ"ש הערוך מ"ש ויותרת אצבע הכבד פירש והיא חתיכת כבד קטנה נכפלת על הכבד ומ"מ כתב בס"ת שצריך לקלוף היותרת מבחוץ הכל לפי שחלב המכסה שוכב ונוגע שם אבל ביותרת של צד פנים לצד הריאה א"צ להסיר את הקרום שבאותו צד אין שום חלב ואם חתך היותרת מן הבהמה וא"י איזו היה לצד פנים או לצד חוץ צריך להסיר את הקרום מב' צדדין וכן צריך להסי' את הקרום מן הבהמה ולצד פנימי סמוך לדופן החזה וזהו הקרום שעל הכסלי' ע"כ אכן בא"ז כת' אע"פ שמן הדין א"ל ליטול את הקרום של יותרת הכבד ולא לצד הריאה מ"מ נהגו ליטול מכל צד דלא אתי למטע' וכן המנהג ומצאתי שכתב מהרא"י ז"ל בכתבים וז"ל ואשר שאלת על חצר הכבד שלא ניטל הקרום ונתבשל עם שאר בשר מי אמרינן חנ"נ וכת' שהעידו לך שאני נוהג בזה להקל דע כי המעידי' טעו ושגו ותלו בי בוקי סריקי אדרבה כמה פעמים הוריתי הלכה למעשה לאיסור ולא רציתי כלל לסמוך מהפסקת קרום כי"א דשערים כי בסמ"ק כ' דהנהו תרי שנוייא דכוליא בחלבא הוי וגדי כתו' תרווייהו ליתנהו אלא כולכי' באילפס הי' וא"כ אזלא לה טעמא דקרום מפסיק גם איכא למימר דצריך בדיקה אי מפחית קרום כדאמרי' בפ"ק דחולין דאיידי דמשמ' ידא דטבח מפחית וכיון דנימא הכי נרא' אפי' במליחה אין לסמוך על הפסקת הקרום א"כ כ"ש בבישול דלא לסמוך אפי' לכה"ג לשויה אותו חתיכה שדבוק בה רחוקה מבליעה כמו האחרות ע"כ והמרדכי כ' בס"פ וז"ל מעשה בא לפני רבותי שבמגינצ"א שנמלחה ריאה של כבש עם כמה חתיכו' בשר והנה מצאו בו יותר' הכבד דבוק בריאה שלא ניטל הקרו' שלה האסור משו' חלב והיו רבותי' רוצים להתיר בס' הכל לפי שיש בחתיכות של בשר יותר מס' לבטל אותו קרום ואני ברוך דנתי לפניה' ואמרתי שאין להתיר חדא שפסקו הגאוני' כ"מ שדבוק האסור עם ההיתר אמרי' חנ"נ וא"כ צריך לשער נגד כל הריאה והאריך עוד וקצרתי מאחר דק"ל דאמרי' בכל דוכתא נעשית נבילה וגם ק"ל מליחה בס' א"כ יפה כתב ומ"מ נר' דאיירי שלא היה בכל הריאה ס' נגד הקרום של צד החוץ שאסרו משום חלב אבל אם יש כ' כנגדו שרי ולא אמרינן שהיותרת התחיל נ"נ לפי שהו' קרובה לבלוע יותר משאר בשר הריאה ז"א דלא אמרינן שאותה חנ"נ אלא בחתיכה שחלב דבוק בה ומטעם שמולחין כל חתיכה בפני עצמה וא"כ החתיכה שהחלב דבוק בה נאסרה מיד ואח"כ אוסרת חברתא וכמ"ש לקמן

ה דין חלב שתחת המתנים אסור והוא תחת הכסלים ונראה בגובה הכסלי' ואח"כ נבלע תחת בשר אדום דק ומתפשט תחת אותו בשר בכל הכסל וכל שהבשר חופהו מותר וכשכלה למטה אותו בשר יוצא ממנו קרום עב ולבן ותחת אותו קרום עב יש לובן חלב ויש לנקרו בין בכבש בין בשור וחלב בקליבס' אסור וענוש כרת והיינו עצם קטן ומניח על עצם שקורין הנ"קא ומחובר לחוליא האליה מלמעלה ועליו יש חלב תחת ראש המתן שקורן לונבי"ל וכן חלב שעל הקליבוסת ממקום שהירכים מחברות נמי אסור וחייבים כרת

גופא א"ר אבא אר"י א"ש חלב שהבשר חופה אותו מותר איני והאמר ר"א אר"י א"ש האי תרבא דתותי מתני אסור והרי"ף גרס חוורתא דתותי מתני' אמר אביי בהמה בחיי' פרוקי מפרקי כדפי' לעיל ופירש"י חלב שהבשר חופה אותו היינו חלב שעל הכסלים שתחת הכליות ונראה בגובה הכסלים ואח"כ נבלע תחת בשר אדום דק ומתפשט תחת אותו בשר בכל הכסלי' ומשהבש' חופה אותו מותר כשכלה אותו בשר יוצא ממנו קרום עב ולבן לבד קרום דק וקליש המתפשט בכל הכסלים שאסור משום חלב כדלקמן ותחת אותו קרום עב יש חלב ויש נוהגין איסור באותו חלב לפי שאותו קרום אינו חשוב חיפוי בשר שדק הוא אבל בארץ אשכנז נוהגין בו היתר וגם בעיני נר' דחיפוי גמור הוא ע"כ וכת' האגור על חלב שתחת אותו קרום עב ולבן שרבו האיסורין ובני ספרד נוהגין בו איסו' בכבש אבל בשור ראיתי רוב המנקרי' שמסירי' הקרו' הלבן לבד ואין מנקרין שום חלב מתחתיו כלל זולת קצת נשים כשירות שמנקרות גם החלב שתחת הקרו' ההוא ויישר כחן כי אותן שאין מנקרין לא מצאו ידיהם ורגליהם כי אין לחלק בין כבש לשור וכבר השיב הרשב"א ע"ז כו' ובסמ"ג הוסיף ומחלב שעל הכסלים הוא וחייבין עליו כרת ע"ז כת' ר"א ממי"ץ וז"ל סמוך לזנב יש שומן האליה ועליה יש חלב הקליבוסת שאמרנו ואותו חלב ושומן האליה דבוקים זה בזה ואין ביניהם אלא גיד אחד לבן כעין ומראהו כמראה שומן מה שעל אותו גיד כעין קרום לבן אסור בכרת ומה שתחתיו מותר מטעם חלב שהבש' חופה אותו וצריך לגרור אותו הגיד יפה ולפי שהוא לבן טועים בו כמה ב"א ואין יודעין להפריש בין חלב לשומן ע"כ. ובגליל שלנו נהגו הטבחים להסיר אותו חלב שתחת קרום העב אף בחלק שלפנים אלא שאין מנקרים אותו לגמרי אלא דרך העברה ותרבא דתותי מתני פירש"י זהו עליונו וגובהו של אותו חלב שפירשתי קודם שיכסה הבשר ואותו גובה עצמו מכוסה במתני שקורין לונבי"לש שרחבו מרחיב למטה מצלעות קטנות ומכסיהו וכשהטבחים מפרישים נראה אותו חלב ע"כ תו מסקינן בסוגיא אר"א א"ר יהודה א"ש האי תרבא דקילבוסת אסו' וענוש כרת וזהו חלב שעל הכסלים פירש"י תרבא דקילבוסת עצם קטן הוא ומונח על עצם שקו' הנ"קא ומחובר לחוליא האליה מלמעלה ועליו יש חלב תחת הראש המתן שקורין לונבי"לש ע"כ והאי עצם קטן שכתב רש"י לאו דווקא קטן הוא שהרי ארוך הוא והוא האסיתא שהבוכנה נכנסת בו שהיינו קולית האליה אלא שבראש העצם למעלה הוא עגול כעין מרדה קטנה וזהו לבן דנקראת קליבוסת אבל הרי"ף כתב שתרבא דקליבוסת הוא חלב שעל הכסלים פי' היכא דלייפן אטמהתא וזהו חלב שעל הכסלי' ולפיכך נקרא מי שרגלו אחת גבוה כסול כדתנן השחול והכסול גבי מומין וכן כתב הסמ"ג וז"ל ובשאלתות דרב אחאי ובה"ג כתבו חלב שעל הכסלים הוא חלב שעל הקליבוסת במקום שהירכים מחברות וכן כתב רבינו משה חלב שבעיקר היריכו' מבפנים חייבין עליו כרת והוא דתותי מתני והוא חלב שעל הכסלים ע"כ ואלו ואלו דא"ח ועוד כתב הרי"ף וקאמרי רבותא שהחלב שתחת השומן שבראש הכסלים הוא חיורתא דתותי מתני וקרום מפסיק בין זה חיורתא ובין השומן שתחת זה החיוורא והעליון אסור והתחתון מותר ע"כ וכתב מהר"ר יוסף קאר"ו מה שכתב הרי"ף בחיורא דתותי מתני נראה דהיינו חלב למטה אחר גמר הצלעו' אצל חוט השדרה בין אותו בשר בין פני בשר הסמוכי' לעור יש כמין שומן והוא נקלף בסכין כמו שהחלב נקלף וזהו שכתב שהחלב שתחת הבשר שבראש הכסלים שהרי בשר זה בראש הכסלים הוא ומה שכתב שתחת זה החיורא יש שומן היינו פני' בשר שהם כמין שומן ויש בני אדם שאינן נזהרין בו ואחרי' מנקרין אותו מהכבש ולא מהשור ואין טעם בדבריהם ולא ריח במעשיהם שאין לחלק בין כבש לשור ושמעתי בשם מהר"ר יוסף טאיט"צק נר"ו שזהו חלב שהיו נוהגין בו היתר בני ארגון עד שבא הרב הגדול מהר"ר יצחק ליוא"ן ז"ל אליהם ואסרו להם וראיתי בני בורי"ין שמנקרין חלב זה אך אינם מנקרין אלא עד חצי רחבו ואפשר שטעמא משום דליכא למימר ביה דבהמה בחייה איפרוקי מפרקי אלא עד חציו ואינו נוהג לנקרו כו' וכן נכון לעשות מאחר שאין אנו יודעין בירור הדבר מאן פלג לן לאסור חציו ולהתי' חציו ע"כ ומדברי המרדכי משמע להדיא שמה שכתב רבי אליעזר ממי"ץ לעיל והביאו הסמ"ג שסמוך לזנב יש שומן האליה כו' הוא פירש הרי"ף שכתב גבי תותי דחיורת כו'

ו דין בשר חי שנתנוה בחומץ כדי להצמית דמו בתוכו אם שהה כ"כ עד שנתאדם הבשר אז החומץ אסור לאוכלו חי ואין לו היתר לבשלו אלא בחתיכה ומליחה ואם לא שהה כ"כ עד שנתאדם הבשר והחומץ מות' ודין בשד שנצרר הדם מחמת מכה אסור לבשלו עד שיחתוך המקום וימלחנו יפה לצלי א"צ חיתוך ודין חוטין שביד ושבכתף ובלחי ובלשון ובצואר וכל החוטין האסורין משום דם לבשל צריך לכתחילה לנקבן ולהסירן ואי התכוה ומלחי' לקדירה שפיר דמי ואם בשלו בלא חתיכה ומליחה בעינן ס' נגד הגידין ולצלי מדינא א"ע חתיכה ולא מליח' אפי' לכתחילה אך המנהג הוא לנקר אות' וליטול כל הגידין ואפי' לצלייה ואם לא נטלן ולא חתכן בצלייה או במליחה נוטלן אח"כ וא"צ קליפת הבשר סביביו: