ים של שלמה על ביצה סד

דהא דמהני תנאי בנוי דוקא באומר איני בודל שלא בטלו לגבי סוכה מעולם אבל במתנה ואומר לכשארצה אטול לא מהני דכיון דפעם א' בטלו לגבי סוכה ה"ל כסוכה דלא מהני בה תנאה ע"כ אבל מדברי בה"ג דלקמן משמע דאף בלשון זה מהני וכ"כ הסמ"ג בשם התו' דאם אמר כל זמן שארצה אטול ה"ז מותר וכ"ע הטור אבל מ"מ אם התנה ואמר כ"ז שיעלו אטול מהן או בח"ה אטול מהן אינו מועיל כלום א"ל לגבי סוכה דעלמא דמהני בכל ענין והר"ן כ' בע' המביא נ"ל דאע"ג דאיסורי דנוי משום ביזוי מצוה מ"מ כיון שנופלן לסוכה עשאן כמוה ואי מתהני מינייהו אפי' לאחר שנפלו איכא משום ביזוי מצוה הלכך אפי' התנה ליהנות מהן לכשיפלו אין תנאו כלום דכי היכא דסוכה אסורה כל זמן מצותה אפי' נפלה נמי נויה אסירא ומש"ה מקשה שפיר מנויין לסוכה ומיהו ביום ח' משמע ודאי דמהני תנאה לסוכה ולנוייה כל שנפלו דכיון דלא מתסרי אלא משום מוקצה מהני בו תנאי כי היכי דמהני לכל מוקצה ע"כ מ"כ בדרשות מהרי"ל וז"ל ואותו תנאי שאמרו חכמים דצ"ל איני בודל מהן כל בה"ש אמר מהר"י סג"ל דה"פ דיעמוד אדם בשעת בה"ש בהכנסת קדושת י"ט ויאמר כל בה"ש הללו איני בודל מהם ואז נמצא בהכנסת י"ט לא חייל קדושת י"ט עליהם ליאסר בהכאה וכיון דבשעת הכנסת י"ט לא חל שוב לא חל כל הימים ע"כ וכן נמצא כ' בא"ח בשם הרמב"ן ז"ל וז"ל פסק הרמב"ן שצריך לעשות תנאי סמוך לבה"ש ע"כ ועוד כ' לשם בא"ח שיאמר כן איני בודל מהן כל בה"ש של ח' ימים ואם אינו אומר כן אם לא חל עליו האיסור בה"ש של יום א' חל בשאר ימים ונמצא שלא הועיל לו תנאו של בה"ש לשאר ימים ואם לא אמר תנאי בבה"ש ראשון תו לא מהני ביה תנאו כיון דחל איסורי בה"ש קמא ממילא חייל בכולהו דכיומא אריכת' דמי וחומרא יתירה היא דבודאי אם אומר להדיא בה"ש זה א"כ הנה משמע כאלו אומר שיחול קדושה בה"ש אחר אבל אי אמר סתם בה"ש משמע כל ה' ימים וכן כשאומר כשארצה אטול מהן בסתם כולל כל הימים אבל מ"מ אף כשאומר כשארצה אטול י צ"ל ג"כ סמוך לבה"ש שלא יחול עליו קדושה ועוד כ' (במהרי"ל) וז"ל אמר מהר"י סג"ל הפירות שתולין בעטרה לנוי סוכה לא מהני בהן שום תנאי ליהנות מהן בחג משום דאין אנו בקיאין להתנות כראוי עו' ובודאי תפס מנהג אוסטרייך ואשכנז אבל לא נתפשטה חומרא בשאר מקומות ונראה בעיני לעי ווה דקי"ל כר"ש במוקצה אף בי"ט א"כ בסוכה רעועה שנפלה בי"ט לא בעינן תנאי ולא אמרי בברייתא ואם התנה הכל לפי תנאו אלא לת"ק דס"ל בכל ענין אסור משום מוקצה אבל מ"מ נראה דאף לכ"ש בסוכה בריאה שנעלה מהני בה תנאה דסוכה בריאה לר"ש הוי כמו סוכה רעועה לת"ק ועוד יותר נראה דאף לת"ק מהני תנאה בבריאה ונפלה דהוי לדידי' בריאה ורעועה חדא מילת' היא דתרווייהו אסורי משום מוקצה אף שמעי הרא"ם שפי' על הסמ"ג בה' סוכה משמע דוקא על סוכה רעועה הוא דמהני בה תנאי לא אשגחינן ביה והקאר"ו כ' וז"ל ויש לתמוה למה השמיט הרמב"ם הא דתני' ואם התנה עליה הכל לעי תנאו כיון דאפי' ר"י מודה בה וכמ"ש הר"ן ורבינו משמע דע"כ הכי הוא דלר"י איצטרך דאלו לר"ש ל"ל התנה כי לא התנה נמי שרי ואיפשר לומר שהוא מפרשה דלר"ש איצטרך נמי התנה להיכא שהיתה בריאה מעי"ט דבלא התנה לא שרי אלא כשהיתה רעועה מבע"י דוקא אבל לר"י אפי' התנה נמי לא דסבר הרמב"ם דבמוקצה לא מהני תנאה ע"כ ולא נהירא דאם התנה דקאמר דוקא אר"ש קאי מסתמא דמלתא חוזר אדברי ת"ק ועוד דהא בתחלת הסוגי' דהוי ס"ל דקאי אסוכה דחג דאמר עולא ושוין כו' אלמא דאם התנה קאי ה"ה לפי האמת דקאי ארישא קאי נמי את"ק ולכ"ע ואפי' היתה בריאה וכן עיקר

ד דין דאינו מועיל תנאי דנוי סוכה כשאומר איני בודל כו' אלא להתיר כשיפלו אכל בעודן תלוים אינו מועיל התנאי וכל זמן שלא התנו אם יפלו בי"ט ובשבת אסור לטלטלו ובח"ה יחזירנו למקומו

פסק כתב הטור וז"ל ולפי תירץ א' של תו' לא מהני תנאה אפי' בנויים אלא לאחר שיפלו וכן יראה מדברי בעל הלכות שכ' עיטורי סוכה שנפלו בשבת אסורין באכילה ואסורין לטלטלן במקומן נפלו בי"ט אסורין באכילה ומותרין לטלטל במקומן ונעלו בח"ה אסורין באכילה ומותרי' להחזירן אבל אם התנה עליהן בשעת שתלה אותן ואמ' כשארצ' אטול מהם מותר ע"כ הרי שלא התיר בתנאי אלא אחר שנפלו ואיני מבין מה שחילק לענין טלטול במקומו בין שבת לי"ט וא"א הרא"ש ז"ל כ' בתשו' דמהני בהו תנאה אפי' בעודן קיימים אבל בלא תנאי אסורין אפי' לאחר שנפלו עכ"ל והנה מ"ש תי' א' של תו' ובתו' שלפנינו איכו אבל הרא"ש הביאו בתשו' ואעתיק לך תשובתו וששאלת בנוי סוכה אם מותרין להסירן תשובה נוי סוכה אסורין מתרי טעמא דפ' ב"מ משמע דאסור משים בזיון מצוה דגר' התם בעו מיני' דכ' יהושע מהו לאסתפוקי מנוי סוכה כל ז' א"ל הכי אמרו אסור להרצות מעות כנגד כר חנוכה ומסיק התם אבוהון דכולהן דם דדרשינן ושפך וכסה במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו ומשם אנו למידן לנ"ח ולנוי סוכה ובפ' כירה משמע דאסירי משום מוקצה דקאמר התם ומוקצה למצותו לית ליה והתניא סיככה כהילכתה ועיטרה בקרמים ובסדינין יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהם עד מי"ט האחרון של חג ואם התנה עליהם הכל לפי תנאו וכ"מ במס' י"ט בע' המביא כדי יין דאסירי משום מוקצה ומאי צריכא הני ב' טעמי ומתרצינן דתרוויהו צריכא דמטעמא דהוקצה למצותה לא הוי אסרינן להו בחש"מ דלא שייך מוקצה אלא בשבת וי"ט הלכך איצטריך לטעמא דביזוי מצוה אע"ג דאסרינן אתרוג בחש"מ מטעמא דמוקצה כדמוכח בפ' המביא כדי יין היינו משום דמבטל המצוה דידיה כשהוא אוכל אבל הכא אם מסתפק מנוי סוכה לא מיבטלא מצות נוי סוכה ואי לאו טעמא דאתקצאי משום ביזוי מצוה לא הוי אסרינן להו היכא דנפלו הלכך אהני טעמא דמוקצה לאסרו אפי' היכא דנפלו ומקשינן על תי' זה דהא דקחזינן דשייך הוקצה למצותו אפי' בח"ה דמקשינן אהא דאמרינן בפ' המביא מנין לעלי סוכה שאסורין כל ז' ת"ל חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים אלמא דעלי סוכה אסירי מדאורייתא דע"כ דרשה גמורה הוא מדפריך בפ"ק וקרא להכי הוא דאתי ובפ' כירה משמע דאסירי מדרבנן דמייתי ראי' מעצי סוכה דר"ש אית ליה מתוך שהוקצה למצותו הוקצה לאיסורו ואמרינן נמי בפ' המביא אבל עלי סוכה דחל קדושה עלייהו אתקצאי לז' ומתרצינן דהא מדאורייתא בעודה קיימת אבל משנפלה דבטלה מצותה לא אסירי אלא מדרבנן ובסוכ' שנפל' איירי בפ' המביא ובפ' כירה אלמא שייך טעמא שהוקצה למצות' בסוכה אפי' בח"ה וא"כ טעמא דבזוי מצוה ל"ל ומתוך קושיא זו מתרצינן דאצטריך טעמא דבזוי מצוה היכי דאמר איני בודל מהן כל בה"ש דלא אתקצאי למצותן ואסורין משום בזוי מצוה כל זמן שהן תלוין וכ"כ בסמ"ק דתנאי אינה מועיל בנוי סוכה בעודה תלוין מכח תירץ זה וק' לתי' דע' המביא פריך אהא דשני כ' מנשיא דבסוכה מצוה לא מהני בה תנאי והתניא סככה כהלכתה ועטרה בקרמים כו' ואם התנה עליה הכל לפי תנאו אלמא דמהני תנאה בסוכה דאורייתא ומשני אביי ורבא דאמרי תרווייהו באומר איני בודל מהן כל בה"ש אבל עצי סוכה דחלה קדושה עלייהו אתקצאי לז' אלמא יכול להסתפק בה"ש אע"פ שתלוין בסוכה דאם אינו יכול להסתפק מהם מאי אהני איני בודל ע"כ בודל מהן עודן תלוין בסוכה מידי דהוי אעצי סוכה דלא מהני בהו תנאי דבע"כ בודל מהן כל בה"ש משום סתירת אהל אלא ודאי תנאי מועיל בהן אפי' בעודן תלוין ולית בהו משום בזוי מצוה כיון דהתנה עליהם ואי תיקשי לך א"כ מה צריך טעמא דבזוי מצוה כיון דשייך הוקצו למצותו אפי' בח"ה יראה לי דדוקא בעצי סוכה אמרי' דאסורים בח"ה מטעמא דהוקצה למצותה לפי שצריך לחזור ולבנות סוכה מך העצים לאכול בסוכה אבל נוי סוכה אין לאוסרן מטעם זה בחש"מ מטעמא דהוקצה למצותו שאין הסוכה בטלה כשאין בה נויין הלכך צרכינן טעמא דבזוי מצוה אפי' בעודן תלוין והשתא דאסירי להו משום דבזוי מצוה בעודן תלוין בסוכה אסרינן להו משום הוקצו למצותו אפילו נפלו בח"ה אבל אי לאו טעמא דבזוי מצוה אפי' בעודן תלוין היו שרי בח"ה וכן הייתי נוהג להתנות ולסלקם בעת הגשמים עכ"ל תשו' ואני אומר מאחר שתו' הוכיחו שאסור להסתפק בעודן תלוין והסמ"ק שהוא בתראי ובעל הוראה הסכים לזה אין לסור מדבריהם וקושיות הרא"ש שהקשה לבטל דבריהם ליתא בעיני כלל דודאי גבי סתירת אהל שהוא דאורייתא לא מהני איני בודל אבל נוי סוכה בעודן תלוין אינן אלא מדרבנן מש"ה מהני כשאומר איני בודל מהן וחילוק זה אית' להדיא לקמן במתני' בית שהוא מלא פירות ונפחת מאיליו כו' וכמ"ש רש"י ואף שהתו' חולקין על פי' היינו להתיר בלא תנאי אבל לענין התנאה בודאי יש לחלק בענין דאוריית' ורבנן ולא שייך לומר לא חיילו עלייהו בע"כ משום איסור דרבנן כמו באורייתא ובפרט דלישנא דה"ג מסייע אף שיש לדחותו ולומר דה"ה בלא נפלו ולא נקט אלא כדי להשמיעם דין טלטול דבשבת אסירי לטלטל ובי"ט שרי ובחול אף מחזירין למקומן אבל בהתנה עליהן דלא חיילא קדושה עלייהו שרי בכל ענין וכן השיג הרא"ם על הטור גם אני אומר דאפשר מש"ה נקט נפלו להשמיענו דאף נפלו אסורין בלא תנאי משום מוקצה דלא תימא דוקא משים ביזוי' מצוה הוא דאסור א"כ בנפלו שרי אף בלא תנאי ומ"מ ה"ל לבה"ג למנקט נמי להדיא דשרי אף ליטול מהן בעודן תלוין ואח"כ ה"ל למיתני דין דנפלו אלא ס"ל בדווקא דתנא דלא שרו אלא בנפלו ולא בתלוין כלל והאמת שסוגיא דשמעתין איירי בנפלו ועלה קמייתי נמי הא דנוי סוכה דשריין בתנאי נמי בנפל איירי ומה שתמה הטור שאינו מבין מה שחילק לענין חילוק טלטול במקומן בין שבת לי"ט כת' הרא"ם ז"ל שהדין עמו שהרי בסיף שבת מקשה מסתם משנה די"ט א"ר יוחנן דקאי בשבת משמע דאין חילוק ביניהם וכ"ש כר"נ דריש ביצה דקאמר שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה סתם לן כר"י ע"כ וכ' הקאר"ו ז"ל ולע"ד נראה דאי מהא לא אריא דאפשר דבה"ג פסק בשבת דחמיר כר"י דאית ליה מוקצה ובי"ט (דקיל כר"ש) דלית ליה מוקצה ודלא כהנך אמוראי אבל אי קשי' הא ק' שבה"ג גופא פסק כר"ש גופי' דלית ליה מוקצה בין בי"ט בין בשבת וכמ"ש רבינו בתחילת ה' י"ט וגי' סמ"ג והגהמ"י כ' פי' דברי בה"ג כגי' רבינו אבל במרדכי פ"ק דסיכה כתובים דברי ה"ג בסיגנון אחר דלא מפלגי בין בשבת לי"ט וז"ל בה"ג עסק עיטורי סוכה שנפלו בשבת או בי"ט אסור באכילה ואסור לטלטלן ממקומן נפלו בח"ה מותר לטלטלן ואסורין