ים של שלמה על ביצה כב

והולך ואח"כ מפריש לא מחזי כמתקנו כיון דיכול לאכול בלא הפרשה ואפ"ה אסר אבוה דשמואל כדמפר' רבא מי לא מודה שמואל וכו' אבל התוס' פי' דבודאי אבוה דשמואל אסר אפי' בח"ל אבל רבא קא שרי אפי' בחלת א"י ואיירי שגלגל העיסה מעי"ט שנתחיי' בחלה אבל גמר לישתה בי"ט אבל היכא שגמר לישתה בעי"ט אף רבא מודה שאינו מפריש חלה בי"ט ובפרט בחלת א"י ועסקו התו' כרבה לפי שהוא בתראי לגבי שמואל. אבל הרא"ש כתב וז"ל ועסק הרי"ף כאבוה דשמואל דגרסי' בפ' משילין פירות ולא מגביהין תרומות ומעשרות בי"ט ואפי' ליתנם לכהן בו ביום וה"מ דטביל מאתמול אבל מידי דטבל האידנא כגון עיסה שנילושה בי"ט לאפרושי ממנה חלה מפרישין ויהיבנא לכהן ולמאי דפרישית טעמא דרבה אין משם ראיה דרבה דוקא ח"ל קאמר אבל בא"י שצריך להפריש קודם לאכילה אסור וההיא דפר' משילין אמתני' קאי ואיירי בא"י וריח פסק כרבה דהוא בתראה לגבי אבוה דשמואל וי"ס דגרסי רב וכן מסתברא מדאקדמיה לאבוה דשמואל וגם הר"ר ברוך בה"ת פסק לקולא ורבי' חיים פסק בשם רש"י דמה שאוכל ומשייר החלה הוי בכלל אין מגביהין תרומות ומעשרות ומעשה בא לפני רש"י והורה לאסור ע"כ וה"ט מאחר שרבא שהוא בתראה מתרץ אליבא דאבוה דשמואל וכ"כ הר"ן בשם הרמב"ן וכ"כ עיקר דאי גרס רב נהי דהלכה כרב באיסורי לגבי שמואל לגבי אביה דשמואל לית לן קבלה וכ"ש דרבא דהוא בתראה מפרש למילתיה ואם נאמר שהוא כבה ואין הלכה כרבא נגד כבה דדוקא מאביי ורבא ואילך הוא דק"ל כבתראי אבל לא נגד רבה וכבר נסתפקו הגאונים ביה כמ"ש בפרק כיצד הרגל (סי' י"ד) א"כ כ"ש דלא ק"ל כרבה נגד אבוה דשמואל דקשיש מיניה טובא לפי קבלת הגאונים. ודין דחלת ח"ל הולך ואוכל כו' כתבתי בפרק כ"ה סי' ג'

כו דין דמותר להוליך סולם משובך לשובך אפי' בריה ודוקא סולם של שובך אבל סולם שאינו של שובך אלא של בתים הרי הוא כסולם של עלייה ואסור אפילו לטלטלו בבית והמיקל לא הפסיד ובשבת מותר לטלטל בבית אפי' סולם גדול של עלייה

מתני' בש"א אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון וב"ה מתירין ויש שתי לשונות בגמ' אליב' דרב חנן בר אמי לחד לישנא מודים ב"ה דבר"ה אסור ולאידך לישנא שרי ב"ה אפילו בר"ה. וכתב הרא"ש שפסקו הגאונים דבדרבנ' עבדינן לקולא ולכך לא הביא רי"ף אלא המשנה כצורתה משום דס"ל דב"ה מתירין בכ"מ. אבי הרמב"ם כתב דדוקא ברה"י מוליכו אבל בר"ה אסרו אע"פ שכ"מ שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרי' אסור כאן התירו מפני שמחת י"ט ע"כ. וכבר השיגו הראב"ד שזהו נגד סוגית הגמ' דפריך אמלתי' דרב דאמר כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרי' אסור ואמאי לא משני שאני הכא דמשום שמחת י"ט התירו ועוד דמסיק להדיא דהאי לישנא בתרא דס"ל דבר"ה לד"ה אסור פליג אדרב ומסיק תנאי היא כאשר פרש"י ותוס' וא"כ מאחר דק"ל כרב ליתא להאי לישנא בתרא. והמ"מ רצה לישב בדוחק ואינו כדאי להעלותו גם רבו הרי"ף לא הביא הני לישני כמ"ש הרא"ש אלא הביא המשנה כצורתה אלמא דמותר אפי' בר"ה. והר"ן כמי כתב וז"ל והרי"ף לא הביא מכל אלה כלום לפי שפסק בפ' חבית כרב יהודא אמר רב דכ"מ שאסרו חכמים מפני מראית העין (אפי' בחדרי חדרי' אסור) הלכך בע"כ אמרינן ב"ה אפי' בר"ה שרי דאי הוה אסרי בר"ה ברה"י נמי הוה אסרי אלא בכל ענין שרי ע"כ ופיסקא דרב דאמר כ"מ שאסור מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרי' אסור נכתוב אי"ה בפ' חבית ומסיק מתני' דלא כי האי תנא דתניא אמר רשב"א מודים ב"ש וב"ה שמוליכין את הסולם משובך לשובך לא נחלקו אלא להחזיר שב"ש אומרי' אין מחזירין וב"ה אומרי' מחזירין תניא א"ר יהודא בד"א בסולם של שובך אבל בסולם של עלייה ד"ה אסור משום דהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך ולפרושי דברי ת"ק אתא ופסק ר' חייא דהכי הלכתא ומסיק ר"ד אמר מטהו מחלון לחלון ומוכח בגמ' דלא קא שרי ר' דוסא להטות אלא בסולם של שובך אבל בסולם של עלייה אפי' הטוי אסור אבל צ"ע אם הלכה כר"ד דלא שרי אפי' בסולם של שובך כ"א בהטוי ולא להוליך להדיא או לא. והתוס' כתבו משמע דק"ל כר"ד ולא ידעתי למה לא נפסוק כסתמא דמתני' דשרי ב"ה הולכת סולם משובך לשובך ואף דר' דוסא ס"ל לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה מ"מ סתמא דמתני' דס"ל דפליגי עדיף ומשמעו' התו' היינו דבני כ' חייא בעו להתיר הטוי סולם (של עלייה כר"ד והוי ס"ל דר"ד קאי אסולם של עלייה דאוסר ר"י והוא מתיר לנטותו והשיב ר' חייא דר"ד אסולם של שובך קאי ומה דשרי ר"י אפי' בהולכה פליג ר"ד ואומר דוקא בהטייה אלמא דהלכתא כוותיה ואין זו ראיה דבודאי אי הוה קאי כ"ד אסולם של עלייה והוה קא שני להטותו הוה הלכתא כוותיה להקל במילי דרבנן בפרט דלא שמעינן להדי' מאן דפליג עליה דלימא לית הלכתא כוותיה אבל השתא דפליג אסתמא דמתני' שמעינן ממילא דלית הלכתא כוותי' ושרי סולם של שובך בי"ט בהולכה משובך לשובך ובפסקי התוס' דהכא ובעירובין עסק להדי' להקל ודלא בר"ד ודוקא בהולכה אבל בחזרה הלכה כסתמא דמתני' דפליגי בהולכה ולא כרשב"א דפליגי בחזרה ואם כן חזרה לביתו לכולי עלמא אסור והקשו בתו' דהכא משמע דסולם של עלייה אסור לכ"ע ובפ' חלון (דף ע"ט) אמרינן דמטלטלין את הסולם ור' חייא גופא דקאמר הכא משמע התם דס"ל סולמות של בבל אין להם קבע עי' אין כובדן קובע אותן ונוטלין בשבת ומתרץ ר"ת דהתם איירי בסולמות של בית שדרך לטלטלם מזוית לזוית ולא דמי לסולמות של עליי' שהיו גדולי' וחזו להטיח גגו והר"ר אברהם מבור"גייל תי' דהכא בי"ט שמותר להוציא הסולם לכ"ה והרואה אומר להטיח גגו הוא צריך וכיון דאסור בר"ה אפי' בחדרי חדרי' אסור אבל בשבת דאין שכ להוציא דרך ר"ה הלכך בבית מותר ולהאי שינוייא אסור לטלטל סולם שלנו בי"ט אפי' אינה גדולה כ"כ כמו סולם של עלייה מ"מ אינו דומה לסולם של שובך דשרי כן הוא בתו' ובאשיר"י. והנה הטור הכריע להקל כתי' של ר"א מבורג"ייל שהכי כתב בסי' ש"ח דסולם אפילו של עליי' והוא גדול מותר לטלטלו בשבת (בחצר). והרמב"ם כתב (בע' כ"ו מה' שבת) סולם של עליה אסור לטלטלו שאין עליו תורת כלי והיינו שלמד מהא דהכא דסולם של עליי' אסור אפי' בהטוי בי"ט וכ"ש בשבת ולא ס"ל לחלק כמו שחילק כ"א מבור"גייל ומ"מ קשה א"כ בע"כ ס"ל כר"ת שחילק בין סולם לסולם א"כ אמאי לא חילק בין סולם של כותל לסולם של עלייה כדברי ר"ת ולא כתב להיתירא אלא סולם של שובך לחוד וז"ל סולם של שובך מותר להטותו אבל לא יוליכנו משובך לשובך שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לצוד והיינו דבי"ט לחוד התירו הולכה בסולם משובך לשובך משום שמחת י"ט לצורך האפרוחים משא"כ בשבת ומ"ש מותר להטותו ר"ל ממקום למקום אבל לא בשובך אפי' מחלון לחלו' מה"ט גופא שיבא לצוד. וכן פסק הטור אחריו בסולם של שובך ומה שמתיר להטותו אפי' בשבת היינו משום דס"ל דבמתני' אסרי ב"ש הולכת סולם אפי' משובך לשובך אלמא דלא מסתבר' להו להתיר משום שמחת י"ט ואפ"ה מתירין ב"ש להטותו ה"נ בשבת רק שלא יטהו בשובך מחלון לחלון כדפרי'. ונ"ל להכריע כדברי הרב ר"א מבור"גייל לחלק בין שבת לי"ט דלא מצאנו איסור בהולכת סולם של עלייה כי אם בי"ט ומשום (שלא יאמרו) להטיח גגו כו' ובשבת דלא שייך האי חששא שרי ונראה בעיני שאין לחלק בין סולם לסולם דהא גמ' דילן לא חילק הכא אלא בין סולם של שובך לעלייה אבל בין סולם של בית לסולם של עלייה לא מצאנו לחלק. והטור כתב בה' י"ט (בסי' תרי"ח) וז"ל מותר לטלטל הסולם משובך לשובך אפי' בר"ה וה"מ סולם קטן כגון של שובך אבל גדול כגון של עלייה אסור לטלטלו אפי' בבית ע"כ ואין הכוונה שרצה לחלק בין סולם גדול לסולם קטן כדברי כ"ת שהרי בסי' ש"ח כתב (כדברי הר"א מבור"גייל) אלא שכתב סולם קטון כגון של שובך אבל מה שהוא גדול מזו קרי סולם של עלייה ואין חילק בין סולם של בית לסולם של עלייה ולפיכך אסור לטלטל סולמות שלנו אפי' של בית וכן עיקר אף שכתבו התו' כדברי ר"ת דיש לחלק בין סולם לסולם כדמוכח בפ' חלון (דף ע"ט) דשני מיני סולם (פ א"כ אף לדברי ר"א מבור"גייל נוכל לומר כן ואינו אסור בי"ט אלא בשל עלייה אבל לא סולמות של בתים ונאמר שאין חילוק בין דברי כ"ת לר"א מבור"גייל אלא לדברי ר"א מותרין אפי' הגדולים בשבת ולר"ת אסורין אבל בסולמות שלנו כ"ע ס"ל דלא דמי לסולמו' של עלייה וכן יראה מדברי התוס' שכתבו אחר התירוץ של כ"א וז"ל לע"ז אסור לטלטל סולם שלנו בי"ט אפי' בביתו דשמא הלכה כר' דוס' וצ"ע עכ"ל משמע להדי' דאם הלכה כר"ד הוא דאסור לטלטל סולם שלנו מאחר שר"ד אוסר אפי' סולם של שובך אבל לת"ק דשרי סולם של שובך מותר לטלטל סולם שלנו והיינו ע"כ קטנים דבגדולי' בשל עליי' אסור לכ"ע אבל מ"מ נראה דבע"כ טעות סופר הוא דמנ"ל לר"א מבור"גייל לחלק בהכי אלא צריך להגיה ועוד דשמא הלכה כר"ד כו' פי' ואסור אפי' לכ"ת אבל לר"א מבור"גייל אסור אפי' לת"ק וכ"כ התו' להדיא בפ' חלון על דברי ר"א מבור"גייל וז"ל ולפי פי' זה אסור לטלטל סולמות שלנו בי"ט ע"כ. אכן ראיתי בפסיקתא דלשם שכתב וז"ל סולמו' קטנות של בית מותר לטלטל ולא הגדולים ובשבת מותר לפי' הכ"א משמע שפסק להקל בשניהן כדברי ר"ת להתיר סולמות של בית הקטנים וכדברי הכ"א להתיר הגדולי' אפי' בשבת וס"ל כמי להקל דלא ק"ל כר"ד דאוסר אפי' בשל שובך א"כ נראה המיקל לא הפסיד בפרט מאחר שהטור נמי (כתב) סתמא להתיר בשל קטנים דמשמע אפי' בשל בית והמחמיר תע"ב

כז דין לא יטול גוזלות מן הקן אא"כ עומד מעי"ט ואומר זה וזה אני נוטל למחר וא"צ לנענע ואם אמר מכאן אני נוטל ולא אמר זה וזה כו' אינו מועיל זימן שחורים ומצא לבנים או איפכא או אפי' זימן לבנים ושחורים ומצא בנים במקום שחורים ושחורים במקום לבנים וכגון בקינים המובדלים אסורין זימן שנים ומצא ג' אסורין ג' ומצא שנים מותרין וכל זה מיירי בגוזלות קטנים ובארנו דאם זימן כי השובך ואינן עריך אלא זוג אחד אינו מועיל עד שיאמר זה וזה אני נוטל ואם אפשר שיצטרך כולן מזמן כל השובך ולמחר נוטל מה שצריך

מתני' בש"א לא יטול הגוזלות מן הקן בי"ט אא"כ מנענע מבע"י ובה"א אפילו עומד מרחוק ואומר זה וזה אני נוטל סגי