ילקוט הגרשוני על הש"ס חלק א רלז

וכעת מצאתי בספר הנ"ל הל' תלמוד תורה פ"ד ה"ח שכתב דהיא הנותנת דמצינו הרבה פעמים דאין עונשין מן הדין לא מיתה ולא מלקות וגם בעונש ממון יש פלוגתא בזה אי עונשין מה"ד כמ"ש התוס' ריש ב"ק ע"ש על קרא דכי יפתח וכי יכרה, וע"כ כשמעמידין סנהדרין מראין להם שאין להם לדון בק"ו דעיני בשר לנו ואולי יש פירכא לק"ו ומנסין אותו אם יודע לטהר את השרץ בק"ו ועכ"ח דפריכא הוא וא"כ ממילא יודה דאין לסמוך על שכלו לחייב ולענוש מדין ק"ו עכ"ל

(ל"ג

) בברכות ל"א ע"ב וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי (ש"א ב') משום דוישחטו את הפר הביאו את הנער אל עלי? אלא אמר להם עלי קראו כהן ליתי ולשחוט, חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למשחט, א"ל למה לכו לאהדורי וכו' שחיטה בזר כשרה, אייתוהו לקמי' דעלי א"ל מנא לך הא, א"ל מי כתיב ושחט הכהן, והקריבו הכהנים כתיב, מקבלה ואילך מצות כהונה מכאן לשחיטה שכשרה בזר, א"ל מימר שפיר קא אמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את וכל המורה וכו' ר כתב בס' בנין אריאל עה"ת פ' ויקרא, מדקדקים העולם שפת יתר הך דמימר שפיר קא אמרת הול"ל בפשיטות מורה הלכה בפ"ר את וכו', ועוד למה הקדים לשאול אותו מנא לך הא, יעו"ש מה שיישב עפ"י דרכו, ואני העני אמרתי ב"ה עפ"י מ"ש בס' אהבת יהונתן (בהפטורת ליום א' דר"ה) דאיתא בזוהר כהן אסור לשחוט מפני דזהו דין דאתעבד בבהמה וכהן הוא מסטרא דחסד והוא רחמים ואסור לו לעבוד דין בבהמה שלא להתעורר הדין יעו"ש. וא"כ לפי"ז לא הי' שמואל חייב מיתה משום דהורה הלכה בפני רבו דהא הוי לאפרושי מאיסורא דהא כהן אסיר לשחוט מפני שהוא דין וכהן הוא מסטרא דחסד ולכך אמר להם שלא יהדרו בתר כהן למשחט, והיכא דהוי לאפרושי מאיסורא קיי"ל דמותר להורות הלכה בפני רבו דאין חולקין כבוד לרב במקום שיש חילול השם, לכן בפשיטות לא הי' עלי יכול להענישו משום מורה הלכה בפ"ר, לכך הקדים לשאול אותו מנא לך הא, ואמר לי' מי כתיב ושחט הכהן והקריבו הכהנים כתיב מקבלה ואילך מצות כהונה מכאן לשחיטה שכשרה בזר, ואי נימא כמ"ש בזוהר דכהן אסור לשחוט מטעם הנז' א"כ לא הו"ל לומר דנפיק מקרא תיפוק לי' מטעם שכתב הזוהר ואין לומר דדרשינן טעמא דקרא ובאמת טעמא דקרא כמ"ש הזוהר דכהן אסור לשחוט, ז"א דא"כ אמאי אמר מכאן לשחיטה שכשרה בזר הול"ל רבותא יותר מכאן לשחיטה שאסורה בכהן, אלא ודאי מוכח דס"ל לשמואל דלא כהזוהר, וע"כ אמר לו עלי, מימר שפיר קא אמרת דכהן אין אסור לשחוט והשחיטה יכולה להיות בין ע"י כהן ובין ע"י זר, וא"כ לא הוי לאפרושי מאיסורא, הלכך מכתב הגאון ר' יעקב גארדאן נ"י (ל"ד) ב"ה א' דר"ח סיון מ"ה למב"י תרפ"ב לפ"ק פה בארנעמוט (במדינת ענגלאנד) יצ"ו. בית המדרש פרטי של הגאון הגביר רבי יעקב גארדאן שליט"א. אלו ברכות נאמרים לדובר משרים בחיבוריו היקרים צולל במים אדירים ודורש קלים וחמורים, מלקט ומבאר אמרי שפר יקרים מזהב אופיר, טוביינא דחכימא מרגניתא דלית בי' טימא, בקי בתלמודא כאביי ורבא סכינא חריפא בפלפול וסברא קולע אל המטרה הגאון המובהק וכו' מ' גרשון שטערין הי"ו הנאבדק"ק מאראש-לודאש לודאש יצ"ו שמו ינון עד ביאת הגואל שב

אחדשה"ט. זאת אומרת כי מכתבו מן ח"י לספירה שנה זאת בצירוף העלים של ספרו החדש "ילקוט הגרשוני" על אגדות הש"ס נכון קבלתי זה איזה ימים ומפני חבילי טרדין בקודש ובחול לא הי' הפנאי גורם להשיב תומ"י לאדם גדול כמותו וע"כ אתו הסליחה על איחור התשובה, וכעת הנני בזה להודיעו חוות דעתי על ספרו זה כי אוצר נחמד הוא במלוא מובן המלה, והיום בפתחי בו נתמלא ביתי כולו אורה ודבריו הפיקו רצון בעיני, עונג גדול הי' לי להביט בהציצים ופרחים נלקטים בחכמה מהגני נחמדים של טובי המפרשים תאוה הם למראה ונחמדים להשכיל, פרחי שושנים הנוטפות, מור ומפיקות ריח ניחוח, מאירות עינים מורה הלכה בפני רבך את וא"ש ודו"ק כי נכון הוא בעזהי"ת

ומשיבות נפש מה נמלצו לחיך אמריו ומה נעמו. דבריו יקרים הם מנופת צוף ודבש. העיון בספרו אם כי ראיתי רק מעט, הוא ממש מזון רוחני לנפש וסמי האור להדעת, בו מרגיש הקורא בעת עיונו בו כי מלאכה ומנוחה באות לו כאחד. הדעת עוסק בשעה שהוא שובת והרעיון שוקט בשעה שהוא חושב. ואם כי מאז ידעתי את כחו ע"י ספרו היקר "ילקוט הגרשוני" על שיטות הש"ס והשו"ע, ונוכחתי כי גם מקודם "ראיה" שספרו זה בודאי ברכה בו ובודאי אצורים בקרבו מעידיות של שמנה וסולתה של התורה, כמו שעשה בספריו על הלכה, ברם חשבתי כי אולי באגדה שאני, כי גם בימי חז"ל מצינו שכמה מהם רצו לאגדה ועשו ההגדה לראש פינה, וכמה להיפוך, ועי' ב"ק דף ס' ע"ב ועי' חולין דף פ"ט ע"א ששבחו חז"ל את ר"א לבעל אגדה גדול ואמרו שם עשה אזנך כאפרכסת לשמוע אגדות שלו, ומזה נראה דרק באגדה הי' כחו כ"כ גדול, וע"כ אחרי ראותי בי מעשהו בהגדה כמעשהו בהלכה הוא וכי אומן נפלא הוא גם באגדה, ע"כ מקרב לב ונפש אומר אני להד"ג יישר כחך ותנוא דעתך שהנחת דעת רבים בספר יקר מפנינים כהילקוט הזה. אקוה כי העולם יבלעוהו כדיוטגמא חדשה ויאכל הד"ג פירותיו בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב ולאות כי יקר לי ספרו החדש הזה, הנני שולח לידידי טשעק על אלף לעי, ויוכל כבודו להשתמש בדברי אלו בתור הסכמה על ספרו, וע"י זה יתרבו העם בעזרה, וישלח לי כתר"ה שלשה ספרים מכורכים כדי להראות חזותו לידידי בלונדון ופה, ובטח כבכורה בטרם קיץ יראו הרואים אותם ובעודם בכפם יבלעום וכו' והנני הדוש"ת

, הק' יעקב גארדאן בפה ק"ק הנ"ל יצ"ו