ילקוט הגרשוני על הש"ס חלק א קצט

השמטות וחידושים בסוגיא דשמא יעבירנו בדף ד' ע"ב דכ"ע מיהא מגילה בשבת לא קרינן מ"ט אמר רבה כו' גזירה שמא כו' וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ד"א ברה"ר וה"ט דשופר וה"ט דלולב, ורב יוסף אמר מפני שעיניהן של עניים נשואות למקרא מגילה תניא נמי הכי וכו' ופירש"י נשואות כו' לקבל מתנות האביונים ואי אפשר בשבת במג"א סי' תרפ"ח סוף סק"י כתב, ועכ"פ מתנות לאביונים הוא ביום קריאת המגילה כדאי' בגמ', ובמחצית השקל לשם כתב, כדאי' בגמ' על הא דאין קורין המגילה בשבת חמר רבא הטעם גזירה ש"י ד"א ברה"ר וה"ט דשופר וה"ט דלולב ורב יוסף אמר מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה שיודעים שבעת קריאת המגילה ניתני' מתנות לאביונים וא"כ כשיקראו בשבת לא אפשר לשלוח מתנות בשבת ששולחי' עפ"י הרוב מעות יצטערו העניים אף שיודעים שהיום גורם מ"מ או יתייאשו מן המתנות או מ"מ הו"ל תוחלת ממושכה מחלת לב ותניא כוותי' דרב יוסף משמע דהכי קיי"ל אף דכללא רבה ור"י הלכתא כרבה מ"מ מדתניא כוותי' דר"י ראוי לפסוק כמותו וגם אפשר דרבה מודה בזה לר"י ואמר טעם שמא יעבירנו שהוא טעם כולל גם לשופר ולולב וכדסיים רבה וה"ט וכו' עכ"ל -- והנה עיין בראש הספר בית יצחק על מס' מגילה בהסכמת הגאון האדיר מהו' שלום מרדכי הכהן זצ"ל אבדק"ק ברעזאן יצ"ו מביא בשם הרבה ראשונים ואחרונים ז"ל דחיוב קריאת המגילה דהוא מדברי קבלה כדברי תורה דמי, ומתרץ בזה שהקשה בשו"ת שבאבני מילואים סי' ז' דלפמ"ש התוס' ביצה י"ח ואס"ז שם דבולד הטומאה שהוא דרבנן אינו להוט להטבילו לכן ל"ג שמא יעבירנו א"כ במגילה דרבנן אמאי גזרו, ולפמ"ש איש דד"ק כד"ת דמי, וע' פמ"ג או"ח סי' ס' בהא דשמע קול מגילה אם כיוון לבו יצא שהקשה דהא בדרבנן א"צ כוונה כמ"ש הרדב"ז ומג"א שם ותירץ דד"ק כד"ת דמי וזהו כמ"ש, אך לפי"ז קשה לפמ"ש הטו"א מגילה דף ד' ונוב"י מהד"ק חא"ח סס"י מ"א דבלילה הוי רק מדרבנן א"כ יקראו בשבת בלילה דליכא למיגזר בזה ולפמ"ש התוס' מגילה ד' דבמילה ל"ג שמא יעבירנו שאין אדם מל אא"כ הוא בקי וביו"ד סי' רס"ו מבואר דבפעם א' מקרי בקי א"כ כשיקראו בלילה כבר יהיו בקיאים ושוב יהי' מותר להם לקרות גם ביום עכ"ל -- אמנם לפי"ד מחצה"ש הנ"ל דרבה מודה לר"י אולי י"ל דגם ר"י מודה לרבה (ובאופן אחר ממ"ש המחצה"ש) ושני הטעמים צריכי ושייכי אהדדי, דטעם שמא יעבירנו לחוד לא מספיק משום דקשה כנ"ל דקריאת המגילה בלילה אינו אלא מדרבנן א"כ יקראו בלילה דליכא למגזר בי' וכבר יהיו בקיאים ומותר להם לקרות גם ביום, אמנם בלילה דל"ה אלא מדרבנן לזה מספיק טעם שעיניהם של עניים נשואות וכו' דכשיקראו מגלה בלילה תיכף יתייאשו העניים מן המתנות דביום השבת אי אפשר לתת מתנות לאביונים או מ"מ תוחלת ממושכה מחלת לב כמ"ש מחצה"ש הנ"ל, ואף דטעם זה הוא חלוש קצת ואין סברא לדחות מפני זה קריאת המגילה בזמנה, מ"מ קריאה דלילה דחיובו רק מדרבנן לזה מהני גם טעם חלוש כזה לדחותו, אך כ"ז בקריאה דלילה אבל בקריאה דיום דהוא מד"ק וכד"ת דמי אין סברא כלל לדחות חיוב של תורה בזמנו מטעם חלוש הנ"ל, לזה אמר רבה דבזה דהוי כדאורייתא א"כ שפיר בהול לקיימו ושוב איכא למגזר שמא יעבירנו, ובזה גם רב יוסף מודה, ומיושב בזה קושי' התוס' דהא בשופר ולולב עכ"ח הטעם משום ש"י א"כ אמאי הוצרך ר"י לטעם שעיניהם של עניים וכו' ולהנ"ל ניחא דצריך הטעם כדי לדחות קריאת מגילה דבלילה דאינו אלא מדרבנן ול"ש הטעם דש"י וא"ש ודו"ק

והנה במס' סוכה מ"ב ע"ב בהא דא"ר דאין נוטלי' לולב בשבת משום גזירה שילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד"א ברה"ר פירש"י שילך ללמוד נענועו או ברכתו ע"ש והקשה בתשו' שואל ומשיב מהדורא רביעאי ח"א סי' ה' לפי"ז גם בליל יו"ט ראשון דפסח שחל להיות בשבת נגזור שלא יאכל מצה משום שילך אצל בקי ללמוד הברכה ויעבירנה ד"א ברה"ר (וע' בלקוטי שלמה לשם שתי' דבברכת לולב כמה דינים שיברך עובר לעשייתן באופן שלח יצא תיכף בהגבהה משא"כ במצה ע"ש), ובשדי חמד מערכת חמץ ומצה סי' י"ד אות ו' הביא בשם הגאון העמק שאלה (פי' על השאלתות) בפ' ויקהל בשאלתא לפורים אות כ"א וז"ל, מה שלא אסרו מצה ומרור בפסח שחל להיות בשבת משום גזרה דרבה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר כשופר ולולב הוא משום שאין דרך לצאת בלילה ומה שאסרו קריאת מגילה הוא משום קריאה דיממא עכ"ל אמנם לפי הנ"ל אין דבריו מספיקים ליישב הקושי' דהא: כיון שאין דרך לצאת בלילה א"כ בלילה ליכא למיגזר ש"י א"כ קשה כקושי' הגאון מברעזאן ז"ל יקראו המגילה בליל שבת וכבר יהיו בקיאים ושוב יהי' מותר להם לקרות גם ביום, אמנם לפי מ"ש דבקריאה דלילה גם רבה מודה לטעמא דר"י משום שעיניהם של עניים נשואות וכו' א"ש דברי העמק שאלה הנ"ל דהא דגזרו במגילה הוא משום קריאה דיממא, אלא דבגוף דבריו שאין דרך לצאת בלילה כבר שדי בי' נרגא בקונטרס וילקט יוסף (משנת תרס"ב) דף ו' דניהו דלאו אורחא בסתמא למיזל בלילה אבל כאן משום צורך גדול ובהילות המצוה דמצה לא יחוש מלילך גם בלילה, ובדרך הפלפול י"ל דהנה הפנ"י בביצה דף י"ח חקר על הגזירה דש"י אם חיישינן שישכח שהוא שבת או שסבור שמותר להעביר ד"א ברה"ר כן ישכח תקנתן שאסרו מצד שמא יעבירנו וכתב בלקוטי שלמה ר"ה דכ"ט דהאחרונים תירצו עפ"י סברת הר"ן ברפ"ג דר"ה (וז"ל שם וא"ת מ"ש הני דגזרי' ומ"ש מילה דשריא בשבת ולא גזרי' שמא יעביר תינוק או אזמל ד"א בר"ה י"ל דהני שאני לפי שהכל טרודין בהם ולא מדכר חד אחבריה משא"כ במילה ואע"ג דגזרי' בהזאת טמא מת שחל שביעי שלו בערב פסח כדאי' בפסחים דף ס"ט התם ה"ט דנהי שאין הכל טרודין בהזאה הרי כולם טרודים בפסחיהם ולא מדכרו