ילקוט הגרשוני על הש"ס חלק א קפז

רפואת הנפש והגוף, ולתקן את אשר עוה, ואז במהרה יוכל להרפא ממחלתו ברצון השי"ת, וזהו כונת הר"ת בתוס' דכאן, דמתי יחלו נגזר אבל מתי שיתרפאו לא נגזר, משום דבידי האדם הוא לשוב בתשובה ומקרי בידו, ואם ישוב קודם יתרפא קודם, אבל הכתוב תלייא רעים ונאמנים שהובא בגמ' ע"ז הנ"ל כתוב בפ' כי תבוא, ומיירי באופן מחלת מצרים, שהוא בדרך נקמה ואבדון, (יעויין שם בהכתובים) ובאופן כזה נאמנים הם בשליחותם וכנ"ל, ומיושב שפיר לפענ"ד קושית הגר"י עמדין ז"ל בס"ד עכ"ל הנחמד

דף י"א ע"א בגמ' בניסן נברא העולם: הקשה הר"ן ז"ל בשלמא למ"ד בתשרי נבה"ע היינו טעמא דמנינן שנות העולם מתשרי אבל לר' יושיע דס"ל בניסן נבה"ע למה נקבע ר"ה. בתשרי ותירץ מפני שהוא חודש של סליחה וכפרה דיוה"כ והמהרש"א הקשה ע"ז דהרי זה בעשירי לחודש ולא בר"ה ומה שתירץ ג"כ דחוק אמנם בס' "ערוך לנר" כתב עפימ"ש התוס' לקמן דף כ"ז ע"א לתרץ דברי ר"א הקליר שיסד במוסף דשמיני עצרת כר"א דבתשרי נבה"ע ובמוסף של פסח כר"י דבניסן נבה"ע וכתבו בשם ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים דבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן ע"ש, וכיון דאצל הקב"ה מחשבה כמעשה דלא בן אדם הוא ויתנחם לכן גם לר' יושיע נמנו שנות העולם מתשרי והוקבע ר"ה ליום הדין מפני שבמחשבה עלה להבראות העולם בדין, כדאיתא במדרש הובא ברש"י בפ' בראשית ברא אלקים, וכשראה שלא יעמוד שיתף רחמים עם דין כדכתיב ביום עשות ה' אלהים, וא"כ כשעלה במחשבה דהיינו בתשרי שלט מדת הדין לכן נקבע יום זה לדין, אבל ביום עשות שהוא בניסן שהי' מעשה שמים וארץ שיתף הקב"ה מדת הרחמים עמו, ובזה מיושב מה שקשה כיון דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, הרי שמיד ביום ראשון שנבראו שמים וארץ שיתף הקב"ה מדה"ר עם הדין, א"כ למה נאמר בכל מעשה בראשית שם אלהים לבד אבל לפ"ז א"ש דשם נאמר על שם המחשבה, אבל ביום עשות שהיה המעשה שיתף רחמים עם הדין ע"כ דפח"ח

ועפי"ד קדשו יש לפרש דברי הפייטן, היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, דהנה המחשבות נדמו להריון כמ"ש הרד"ק בתהלים ז' בפסוק הרה עמל וז"ש הפייטן, היום הרת עולם, שהיום עלה במחשבה לפניו ית"ש לברוא העולם, וכיון דמתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד א"כ אז שלט מדת הדין, לכן. היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים כלומר לכן נקבע יום זה לדין, וכמ"ש הערוך לנר הנ"ל וא"ש

דף ט"ז ע"ב א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן ג' ספרים נפתחים בר"ה א' של רשעים גמורים וא' של צדיקים גמורים וא' של בינונים, ופירש"י ג' ספרים ספרי זכרון של מעשה הבריות עכ"ל ולכאורה אינו מובין מה אשמעונין רש"י בזה, ועוד מקשין העולם למ"ל ספר לבינונים כלל, אם יטיבו דרכם יכתבו בספר צדיקים וכו' וכ' בס' כתנות אור פרשת אמור ליישב עפ"י דאיתא בברכות ו' ע"א דפריך וכי מאחר דאפי' חד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו תרי מבעי' ומשני תרין מכתבן מילייהו בספר הזכרונות חד לא מכתב מילי' כו' וכתבו התוס' חד לא מכתב כו' כלומר עם אחרים אבל בס' לבד נכתבין כדאמר באבות פ"ב וכל מעשיך בספר נכתבים כ"ש מדה טובה עכ"ל, הרי להדיא שכל דרכי בני אדם נכתבים בספר, ובר"ה כשמעיינין במעשה בני אדם נפתחים אלו הספרים: וממילא יש ספרים שהם ספרי צדיקים ושהם ספרי בינונים ושהם ספרי רשעים וזה כוונת רש"י לתרץ קושי' העולם דלמ"ל ספר לבינונים. לכן כתב, ספרי זכרון של מעשה הבריות, שמעיינין במעשה הבריות וממילא יש כאן ג' מיני ספרים גם של בינונים וק"ל ע"כ דפח"ח

י"ז ע"ב ר' אלעזר רמי כתיב ולך אדני חסד וכתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, בתחלה כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, ולבסוף ולך אדני חסד עיין בזה בשפת היריעה אשר לאוהל יעקב מדובנא ז"ל עה"ת פ' ואתחנן ותמצא ביאור נעים על מאמר זה ע"ש, ויען כי ספר זה שכיח טובא במדינתנו ע"כ למותר אחשוב להעתיקו

דף כ"א ע"ב בקש קהלת להיות כמשה שנאמר בקש קהלת למצוא דברי חפץ יצתה בת קול ואמרה וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה -- פי' בס' חיות יאיר (מהגאון בעל או"ח ז"ל) עפ"י דאיתא במס' מנחות, אפשר משה חי וכתב וימת משה וכו' ע"ש, וחד אמר יהושע כתבה, והנה אחז"ל ולא קם נביא כמשה, בנביאים הוא דלא קם אבל במלכים קם, ולכך בקש קהלת להיות כמשה, אמנם באמת נוכל לומר, הואיל וע"י מרע"ה נכתב כל התורה עפ"י ה' והוי כמו דאמרינן אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו, ומשו"ה אמר ולא קם נביא, דהוי רק מקצת שבחו הואיל והי' בפניו, אבל באמת אפילו במלכים לא קם -- אבל אם יהושע כתב סיום התורה וע"י יהושע נכתב ולא קם נביא אז מוכת שפיר דרק בנביאים לא קם, דאי גם במלכים לא קם הוי לי' למיכתב סתם ולא קם כמשה אחרי דנאמר שלא בפניו -- והנה עוד נ"מ אי מרע"ה סיים התורה צריכה אותה פרשה שרטוט כגופי התורה משא"כ אם יהושע סיימה -- וז"ש בקש קהלת להיות כמשה, דס"ל בנביאים לא קם אבל במלכים קם דס"ל דיהושע סיים התורה, יצתה בת קול וכתוב יושר דבר אמת, התורה איקרי אמת כתובה יושר כלומר בשרטוט כולה, מכלל דמרע"ה בעצמה סיימה, א"כ הו"ל בפניו, ויש לומר שגם במלכים לא קם ע"כ דפח"ח

תם ונשלם מסכת ראש השנה תהלה ותפארת לשוכן מעונה.