ילקוט הגרשוני על הש"ס חלק א קכז

והכוסות של פרעה אינו רק רמז עכ"ד ודפח"ח והנה בס' תורה תמימה פ' וארא העיר דלמה לא תיקנו כוס חמישי לענין והבאתי אתכם אל הארץ וע"ש מ"ש בזה אמנם לפי"ד הגאון ר' יוסף שאול הנ"ל ניחא דמאמר והבאתי אתכם אל הארץ הוא בכלל ולקחתי כנ"ל, והטעם נלע"ד עפימ"ש חז"ל כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה וכל הדר בא"י וכו' ממילא י"ל דזה שאמר הכתוב ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים, אמנם זה אי אפשר רק כאשר תדורו בא"י, דכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, לכן והבאתי אתכם אל הארץ וגו' ובזה יתקיים מה שאמרתי ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים, נמצא דוהבאתי אינו ענין בפ"ע אלא שייך אדלעיל ולכך לא תקנו עבורו עוד כוס אחד כנלע"ד נכון ב"ה, (ושוב מצאתי בפי' אמרי יושר שעל המדרש רבה דפוס ווארשא ס"פ וישב שכתב ג"כ בזה"ל, כנגד והוצאתי והצלתי וכו' תימה והרי הוסיף והבאתי, וי"ל דזה תנאי לקיחת ישראל לעם והקב"ה לאלוה דאינו אלא בא"י דהיושב בח"ל דומה כמי שאין לו אלוה מדרש תלים ע"ה עכ"ל, ושמחתי מאד שכוונתי לדבריו הקדושים בזה)

(י"ג

) בדף ק"ח ע"ב ת"ר הכל חייבין בארבע כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים [א"ה לפ"ר ק"ל מה קמ"ל ריב"ל דנשים חייבות בד' כוסות הא ברי ברייתא מפורשת היא כאן] ואחד תינוקות, א"ר יהודא וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין אלא מחלקין להן קליות ואגוזים בע"פ כדי שלא ישנו וישאלו בס' לוית חן עה"ת פ' לך לך מביא בשם הב"ח ז"ל, פירוש דברי ר' יהודא, עפי"מ דפריך הגמ' בדף ק"ט ע"ב על תקנה דד' כוסות הא הוי סכנה משום זוגות, ותירץ רבא כוס של ברכה מצטרף לטובה ואין מצטרף לרעה, והנה איתא בדף ק"י ריש ע"א ולא אמרן (דמרעי לי זוגות) אלא לצאת לדרך (אחר הזוגות) אבל לעמוד בביתו לית לן בה, א"ר זירא ולישן כלצאת לדרך דמי, והשתא א"ש דקאמר ת"ק הכל חייבין בד' כוסות אפי' קטנים, רק דקשה הא הוי זוגות וצ"ל דכוס של ברכה מצטרף לטובה וכו' ועז"א ר' יהודא מה תועלת יש לקטנים ביין הרי פטורין מן המצות וליכא למימר כתי' כוס של ברכה וכו' א"כ הדק"ל דהוי סכנה, ועכדצ"ל דלא אמרן אלא לצאת לדרך אבל בביתו לית לן בה, אך הא לישן כלצאת לדרך דמי, וניחוש שמא ישנו, עז"א אלא מחלקין להן קליות ואגוזים כדי שלא ישנו עכ"ד ודפח"ח

(י"ד

) בדף ק"ט ע"ב פריך הגמ' אתקנה דד' כוסות היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה והתניא לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי והקשה בשו"ת חוות יאיר ז"ל סי' כ"ה מה פריך הא בדף ק"י ע"א אמר עולא עשרה כוסות אין בהם משום זוגות דתנא עשרה כוסות תיקנו חכמים בבית האבל ואי ס"ד עשרה כוסות י"ב משום זוגות היכי תיקנו רבנן מלתא דאתי לידי סכנה ע"ש, א"כ ה"נ מה פריך היכי תיקנו רבנן ד' כוסות, אדרבה ניקום ונוכיח מאחר דתיקנו רבנן ד' כוסות עכ"ח דבד' כוסות אין בהם משום זוגות כהוכחת עולא בעשרה כוסות וע"ש מ"ש בזה וצפענ"ד י"ל עפי"ד הצל"ח ז"ל כאן שכתב על קושי' הגמ' דלכאורה יפלא הלא בכל ליל שבת וליל י"ט תיקנו רבנן כוס של קידוש וגם בהמ"ז על הכוס ובפרט להפוסקים שגם ביחוד טעונה כוס ולמה לא הי' קשה לו היכי תיקנו רבנן זוגא וכו', ולכן נראה דודאי ידע שאין כוס של קידוש מצטרף לכוס של בהמ"ז שהרי בהמ"ז הוא כמו היסח הדעת וסילוק, אלא שהי' קשה לו על השני כוסות הראשונים שהם זוגא ולא ישתה אדם תרי, וכן על שני כוסות האחרונים, ורבא השיב לו שכוס של ברכה מצטרף לטובה, שאעפ"י שהי' הפסק בנתים הסעודה כולה אפ"ה מצטרף לטובה, ובזה מיושב מה דאמר דמצטרף לטובה דנראה כמיותר ודי הי' באומרו כוס של ברכה אין מצטרף לרעה ולפי"ז ניחא דמוכרח לומר דמצטרף לטובה דאל"כ עדיין הי' קשה על תרי כסא קמאי עכ"ד הצל"ח ז"ל ודפח"ח וא"כ מיושב שפיר קושי' החוו"י ז"ל דאין לומר אדרבה מדתיקנו רבנן ד' כוסות אנן ניקום ונוכיח דבד' כוסות אין בהם משום זוגות, זה אינו דהא עיקר קושי' הגמ' הי' על השני כוסות הראשונים שהם זוגא, ובזה ודאי אין לומר ניקום ונוכיח דבשני כוסות אין בהם משום זוגות, דא"כ תקשי היאך תניא ולא ישתה אדם תרי, אלא ודאי בשני כוסות לכ"ע יש בהם משום זוגות, א"כ קשה על השני כוסות הראשונים שהם זוגא וא"ש ודו"ק: (ט"ו

) רבא אמר כוס של ברכה מצטרף לטובה וכו' הקשה בס' אור חדש ז"ל לפי מ"ש לעיל (בדף ק"ח ע"א בד"ה ודרך חידוד וכו') דקשה לכאורה בהא דאמרינן כוס של ברכה מצטרף לטובה ולא לרעה מה יתרון יש במצוה זו יותר משאר כוסות שכולן מצוה דרבנן היא וצ"ל דלכוס של בהמ"ז איכא יתרון דבהמ"ז דאורייתא, א"כ התינח באנשים אבל בנשים דבעיא דלא איפשטא לרבא גופי' במס' ברכות אי נשים חייבות מדאורייתא או מדרבנן אכתי קשה היאך חייבו חכמים גם את הנשים בד' כוסות האיכא סכנה משום זוגות, וכתב ע"ז ב' תירוצים (א) כיון דזהו מצוה באפי' נפשי' גם בשאר ימות השנה חשיבא טפי מהני כוסות דאינם חייבים רק בלילה הזה (ב) דבאמת לית לי' לרבא דנשים חייבים בד' כוסות יעו"ש, ותירוצו הב' הוא תמוה במחכ"ת דנהי דרבא יכול לחלוק על ריב"ל דאמר לעיל נשים חייבות בד' כוסות, אבל היאך יש בכוחו לחלוק על ברייתא מפורשת לעיל דף ק"ח סוף ע"ב ת"ר הכל חייבין בד' כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים מבלי שום חולק וצ"ע -- אמנם לענ"ד יש ליישב קושי' האור חדש ז"ל עפ"י מה דקשה לי על רבא מ"ט לא אמר כרבינא דמתרץ ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות כל חד וחד מצוה באנפי נפשה היא ופרש"י ורשב"ם ואין מצטרפין זה לזה, ובעכצ"ל דרבא ס"ל דד' כוסות כולם מצוה אחת היא, ודלא כרבינא דכאו"א מצוה בפ"ע, אמנם צריך להבין באמת במאי קמיפלגי, ונלע"ד דפליגי בטעם שתיקנו ד' כוסות הני ד' כנגד מי, דרבא סובר דד' כוסות הם כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, ולפי"ז י"ל דכולן מצוה אחת היא, כמו בציצית דכתיב גדילים תעשה לך על ארבע כנפות וגו' ואחז"ל ולא בעלת ג' ולא בעלת ה', וכתב רש"י ז"ל בחומש ס"פ שלח בשם רבי משה הדרשן, על ד' כנפות וכו' כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, וקיי"ל בטוש"ע או"ח ר"ס י"ג דארבעתן מצוה אחת, ודלא כר' ישמעאל דס"ל ארבעתן ארבע מצות יעו"ש, א"כ כמו התם ד' ציצית דהוא ג"כ כנגד ד' לשונות של גאולה מצוה אחת היא, ה"נ ד' כוסות שהם כנגד ד' לשונות של גאולה מצוה אחת היא, ולכך הוצרך רבא לתרץ כוס של ברכה מצטרף לטובה ולא לרעה, אבל רבינא ס"ל דד' כוסות הם כנגד ד' כוסות האמורים בשר המשקים. כירושלמי כאן וכמדרש רבה ס"פ וישב וע"ש בפי' נבחר מפנינים בשם תורת