ילקוט הגרשוני על הש"ס חלק א קכה

שבשכר נשים צדקניות נגאלו וכן במגלה ע"י אסתר ובחנוכה ע"י יהודית -- ועיין פרש"י שבת כ"ג ע"א גבי נ"ח פי' ג"כ שע"י אשה היה הנס וע"ע ברש"י ערכין ג' ע"א ד"ה לאתויי נשים שכתב דנשים מוציאות זכרים י"ח בקריאת המגלה וכתב הב"י באו"ח סי' תרפ"ט טעם רש"י ז"ל משום דעיקר הנס הי' ע"י אשה יעו"ש -- אך במגלה ד' ע"א פירש"י בד"ה שאף וכו' שאף על הנשים גזר המן להשמיד להרוג וכו' ע"ש ולא פי' שעיקר הנס הי' ע"י אסתר ודבריו סותרים זא"ז שו"ר שכבר עמד ע"ז הפרמ"ג באו"ח סי' תרפ"ט א"א סק"ב אבל לא הרגיש רק בסתירת רש"י ממס' שבת למס' מגילה, אמנם מרש"י דכאן לא הרגיש כלל -- והנה התוס' כתבו כאן, פי' רשב"ם שעל ידם נגאלו וכן במגלה ע"י אסתר ובחנוכה ע"י יהודית וקשה דלשון אף משמע שאינו עיקר ועוד דבירושלמי וכו' היו באותו ספק משמע באותה סכנה דלהשמיד וכו' והא דאמרינן דפטורות מסוכה אע"ג דאף הן היו באותו הנס כי בסוכות הושבתי, התם בעשה דאורייתא, אבל בארבע כוסות דרבנן תיקנו גם לנשים כיון שהיו באותו הנס עכ"ל התוס' כאן והמשך דבריהם יתבאר בנקל דבשלמא לפי' רשב"ם דעיקר הנס נעשה על ידם לא קשה כלל אמאי פטורות מסוכה מאחר דשם לא נעשה הנס על ידם אבל לפי התוס' דאף להן נעשה הנס א"כ שפיר קשה אמאי פטורת מסוכה אפי' מדרבנן לכן הוצרכו לחלק דבמצוה דאורייתא לא תיקנו לנשים מטעם שאף הן היו באותו הנס רק במצוה דרבנן -- ועיין כאן בפסקי תוספות סי' רפ"ג שכתב ע"י נשים נגאלו וכן ע"י אסתר עכ"ל, והוא פלא דבתוס' מבואר ההיפוך מזה ועיין באו"ח סי' תע"ב במג"א ס"ק ט"ז גם הנשים חייבות בארבעה כוסות מפני שהנשים היו עיקר באותו הנס שבזכות נשים צדקניות נגאלו משא"כ בסוכה (תוס') עכ"ל וכתב בנתיב חיים אגב שיטפי' לא דק דזהו פירש"י אבל התוס' לא ניחא להו מדקתנו אף ע"ש וכ"כ בהגהות מבעל תוס' שבת ז"ל, ולענ"ד נראה דמה שנרשם במג"א דסוף הס"ק (תוס') הוא ט"ס וצריך למוחקו מן הספר כי כל ס"ק זה הוא מדברי המג"א עצמו, וכוונתו דעפ"י פירש"י ורשב"ם מיושב קושי' התוס' אמאי פטורות מסוכה ולפי פירושם ניחא דאין חייבות אלא היכא שהיו עיקר באותו הנס משא"כ בסוכה וא"ש ונ"ל להמתיק הדברים עפי"ד הכלבו והאבודרהם ז"ל דטעמא דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג הוא משום שמשעובדות לבעליהן למלאכה, וא"כ לפי"ז מה יועיל שאף הן היו באותו הנס סכ"ס משועבדות הן לבעליהן, אבל היכא שהם היו עיקר באותו הנס שבזכותן נגאלו מן הגלות בזה אין סברא כלל לפוטרם מחמת השיעבוד לבעליהן, דלולי הם לא הי' שום אדנות וחירות לבעליהן, וכל השררות שיש להם הכל הנשים גרמו ומידם ניתן להם, א"כ יועיל עכ"פ להפקיע שיעבודם באותו שעה ודו"ק -- אלא דקשה לי טובא על המג"א ז"ל דנראה שסותר עצמו דבאו"ח סי' תרפ"ט כתב במג"א סק"ב ועבדים משמע בטור אפי' אין משוחררים, ופי' הלבושי שרד, בטור כתב סתם עבדים ופי' הב"י דהיינו משוחררים ע"ש ופליג עליו המג"א דסתם עבדים משמע אף שאין משוחררים, והנה משמע ממג"א דכוונתו לפסוק כן להלכה דעבדים אף שאין משוחררים חייבים חייבים במגילה, וקשה לי טובא דהרי כתב הב"י דלהמפורשים אף הן היו באותו נס שעיקר הנס נעשה ע"י אשה א"כ בעבדים שאין משוחררים פטורים כיון שהוא מ"ע שהז"ג וחיוב אשה אינו רק הואיל ונעשה הנס ע"י אשה משא"כ עבדים ע"ש ומובא במחצה"ש שם, וא"כ לפי"ד המג"א בסי' תע"ב ס"ק ט"ז הנ"ל דנשים חייבות בד' כוסות מפני שהנשים היו עיקר באותו נס, שבזכות נשים צדקניות נגאלו משא"כ בסוכה עכ"ל, עכ"ח בכל מקום דנזכר בגמ' שאף הן היו באותו הנס הפירוש שהנשים היו עיקר באותו נס, דאל"כ אלא במגילה הפי' שאף להן נעשה נס א"כ היאך מיושב בסוכה, אעכ"ח הפי' בכל מקים שהם היו העיקר באותו הנס א"כ מנלן לחייב עבדים שאין משוחררים וצ"ע

(יו"ד

) ובטורי אבן מבעל שאג"א ז"ל למגילה דף ד' בד"ה שאף הן כו' עמד וחקר אמאי בסוכה דאורייתא נשים פטורות אף מדרבנן ואילו גבי מגילה חייבות מדרבנן מטעם שאף הן היו באותו הנס, ותירץ דמגילה אין דינו לגמרי כשל תורה וכו' עייש"ה, וכוונתו בעכ"ח כסברת התוס' דכאן שחילקו בין מצוה דאורייתא למצוה דרבנן דבמצוה דאורייתא כגון סיכה לא תיקנו חכמים לחייב נשים מטעם שאף הן היו באותו הנס רק בד' כוסות וכיו"ב שהם מדרבנן, ומאחר דהטו"א דהוא בעל שאג"א ז"ל ס"ל לחלק כסברת התוס' בזה בין מצוה דאוריי' למצוה דרבנן, תם אני ולא אדע מה בקש אדמו"ר הגאון מהר"ם שיק ז"ל בחיבורו מהרמ"ש על תרי"ג מצות מצוה כ"א סוף אות ג' להשיג על השאג"א סי' י"ב שכתב דנשים פטורות מהזכרת יצ"מ בכל יום לפי שהוא מעשהז"ג וכתב עליו אדמו"ר זצ"ל וז"ל, ועוד מה הועיל השג"א שרצה ללמד זכות על הנשים שאינם נזהרים להזכיר יצ"מ בכל יום וקשה אפי' הי' מעשהז"ג, מ"ש מקריאת מגילה וד' כוסות שחייבין משים שאף הן היו באותו הנס וכו' וא"כ עכ"פ חייבין מצד שאף הן היו באותו נס וצ"ע עכ"ל (והגאון מוואיטצען נ"י בספר מעשי למלך על הרמב"ם דף קע"ז הקשה ג"כ כן והניחו בצ"ע ולא זכר שר שכבר קדמו בזה במהר"ם שיק הנ"ל) ולא ידענא מאי קושיא הלא השאג"א ז"ל ס"ל כסברת התוס' כאן לחלק בין מצוה דאוריי' למצוה דרבנן וא"כ במ"ע דהזכרת יצ"מ בכל יום דהוא מ"ע דאורייתא אין שום חיוב לנשים מצד שאף הן היו באותו הנס וז"ב

(י"א

) וחזות קשה ראיתי בס' כפות תמרים סוכה דף ל"ח ע"א בתוד"ה מי שהי' וכו' שכתב וז"ל ומדברי תוס' דידן שכתבו דנשים חייבות בהלל דליל פסח משום דאף הן היו באותו הנס משמע דס"ל כפי' רשב"ם דאילו תוס' דידן ס"ל כפי' התוס' דפסחים הול"ל דנשים חייבות גם בהלל דסוכה ועצרת עכ"ל -- ולא זכיתי להבין דהלא התוס' כתבו, שאני הלל דפסח דעל הנס בא ואף הן היו באותו הנס אבל כאן (ר"ל הלל דסוכה ודעצרת) לא על הנס אמור עכ"ל, א"כ אפי' אי ס"ל להתוס' דידן כפי' התוס' דפסחים שאף להן נעשה נס אי אפשר לחייב נשים בהלל דסוכה ועצרת משום שאף הן היו באותו הנס מאחר דאין אומרים אותו על הנס וצ"ע -- ועוד כתב שם בעל כפות תמרים ז"ל, על מ"ש הר"ן ז"ל בפ' כל כתבי וז"ל, וכתב ר"ת ז"ל דנשים חייבות בשלש סעודות וכן נמי לבצוע על שתי ככרות שאף הן היו בנס המן, ואין צורך שבכל מעשה שבת איש ואשה שוין כדילפינן מזכור ושמור את שישנו בשמירה ישנו בזכירה ובכלל זה הוי כל חיובי שבת עכ"ל וע"ז הקשה הכפ"ת שם לסברת הר"ן דמקידוש היום ילפינן כל חיובי שבת א"כ למה לי הטעם שאף הן היו באותו הנס לחייב נשים בארבע כוסות תיפוק לי' מהיקישא דמצה דדרשינן כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ובכלל זה הוי כל חיובי ליל פסח אלא ודאי אין למדין זו מזו ולכך אצטריך טעמא דאף הן כו' -- ולפענ"ד י"ל דכוונת הר"ן דג' סעודות בשבת וכן לבצוע על ב' ככרות הכל הוא מצד קדושת יום השבת כמ"ש אכלוהו היום כי שבת היום וכו'