ילקוט הגרשוני על הש"ס חלק א ק

הוא חטא יחשב מדצריך להביא עליו קרבן וב' שלא ימשך מזה שאחרים הרואים ממנו יראו וכן יעשו במזיד, וז"ש גם מזדים הסובבים אותי חשוך עבדך אל ימשלו בי כלומר אל יעשו בי משל ולא ישימוני למשל (עיין מקדש מעט על תהלים בשם מהר"ו הצרפתי ז"ל) לומר כשם שאני חוטא כך יחטאו גם הם, אז איתם, אז אהי' תם וישר, כלומר כי רק אז אהי' תם אם ונקיתי מפשע רב, אם אהי' נקי מפשע עם רב אשר ימשך על ידי חטאי בשוגג ויתורגם בל"א (נור דאנן ווערדע איך איין רעכט פראממער מאנן זיין, ווענן איך פאן דער פערזינדיגונג דער גראססען פאלקסמאססען ריין ווערדע) וא"ש: ועיין בספרי ילקוט הגרשוני על פרקי אבות שנדפס בפאקש בשנת תרס"ו מ"ש על משנתנו בשם ספר טל אורות וינעם לך.] (י) שם ר' שמעון אומר שלשה כתרים הן כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן. פי' רש"י ז"ל וכתר ש"ט עולה על גביהן שהוא משובח מכולם מי שיש לו שם טוב ומעשים טובים נמצאות בו שנא' טוב שם משמן טוב: טוב שמם של חנני' מישאל ועזרי' שהיו בעלי מעשים טובים מנדב ואביהו שנמשחו בשמן המשחה שהרי הללו נשרפו והללו לא נשרפו ונראה מזה דעיקר כוונת התנא לומר כי לא המדרש עיקר אלא המעשה. וכשם שכתר חנני' מישאל ועזרי' שהיו בעלי מעשים טובים הי' גדול מכתר כהונה של נדב ואביהו, כך כתר שם טוב ומעשים טובים גדול מכתר תורה וכתר מלכות וכדאיתא בברכות דף י"ז מרגלא בפומא דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים. ועיין בס' טל אורות דפות פ"פ דאדר דף צ"ו ע"ב שהאריך בענין זה וסיים בזה"ל: ומצינו במדרש אמר ר"א איזה ברכה בירך משה בתורה תחלה ברוך אשר בחר בתורה הזאת וקדשה ורצה בעושי' ע"כ. דקדק לומר בעושי' ולא בהוגי' ולומדי' לבד עכ"ל

(י"א) שם ר' ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים. פי' הרע"ב ז"ל אין בידינו כמו לא היי בידיה כלומר אין הדבר הזה ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה ומפני מה הצדיקים מדוכאים ביסורים עכ"ל וכן פי' רש"י ז"ל. ולכאור' קשה דהא מקרא מלא דיבר הכתוב בס"פ ואתחנן ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו ופירש"י ומשלם לשונאיו וגו' בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העוה"ב, וכ"ה בתרגום אונקלס שם, ולמה אמר ר' ינאי שאין ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה, ואם נאמר כפי' הגאון ר' יחזקאל בנעט ז"ל מנייטרא (המובא בילקוט אליעזר על תהלים קאפ' ל"ז) דצעקת הנביא ירמי' מדוע דרך רשעים צלחה איננו מוסב על מה שהרשע מצליח כי לא נעלם מהנביא מה שאמרה תורה ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, רק הומה לבו מדוע בדרך שהולך לחלל שבת מצליח, יצליח בימי החול, ולא בשבת, וז"ש מדוע "דרך" רשעים צלחה, ולא אמר סתם מדוע רשעים מצליחים עכ"ד ודפח"ח, ודאי קשה אם לזה נתכוין ר' ינאי א"כ העיקר חסר מדבריו דהלא מדברי ר' ינאי משמע דשלות הרשעים על הכלל ואין ידוע לנו מדוע הם שקטים ושלוים ומצליחים בעוה"ז וע"ז כבר אמרה תורה שזהו מטעם שמשלם הקב"ה לשונאיו אל פניו להאבידו, וגם חוץ לזה כבר כתבו הרבה מחברים ז"ל שאין לשאול על זה ומוכרח להיות כן דאל"כ תתבטל והבחירה מכל וכל, ופירשו בזה הפסוקים בתהלים ל"ז אל תתחר במצליח דרכו באיש עושה מזמות וגו' כי מרעים יכרתון וקוי ה' המה ירשו ארץ ועוד מעט ואין רשע, ר"ל שלא יקנא בהצלחת רשעים כי מוכרח להיות כן למען תהי' הבחירה חפשיית, כי אם יהי' נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה שמרעים יכרתון ויקבלו עונשם מיד, ולעומת זה וקוי ה' המה ירשו ארץ ויהי' להם כל טוב בעוה"ז, הלא אז, עוד מעט ואין רשע, כי מי פתי יהי' רשע אם מיד בפועל כפיו יהי' נוקש רשע במצודה רעה ואין מי אותו לפודעה, וע"כ למען שלא תתבטל הבחירה מוכרח להיות צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, ולא קשה מידי לא על שלות הרשעים ואף לא על יסורי הצדיקים וגם כבר מובא בס' קטן ויכוחא רבה בשם הרב הצדיק משפיטיווקא זצ"ל תירוץ על הקושי' דרשע וטוב לו צדיק ורע לו, עפי"מ שאחז"ל (נדה ט"ז ב') דהמלאך הממונה על ההריון נוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע ופה זו מה תהא עלי' גבור או חלש חכם או טפש עשיר או עני ואילו רשע או צדיק לא קאמר כדר"ח דאמר ר' חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים יעו"ש א"כ כיון דכבר נגזר על האדם עוד טרם יצירתו אם יהי' עשיר או עני גזירה זו מתקיימת גם אם אח"כ זה צדיק וזה רשע דהא רשע או צדיק לא קאמר מחמת דהבחירה הוא חפשיית ובשביל שהאדם צדיק לא ישתנה הגזירה שנגזר עליו קודם יצירתו שיהי' עני לכך מצינו צדיק ורע לו, ואם נגזר עליו קידם יצירתו שיהי' עשיר אף אם יהי' אח"כ רשע וטוב לו ומתורץ שפיר הקושי' מפני מה צדיק ורע לו רשע וטוב לו ודפח"ח, ובודאי לא נעלם זה מהתנא הקדוש ר' ינאי ולמה יאמר אין בידינו לא משלות הרשעים, ולכן נלע"ד מלבד הפירוש שכתבתי בספרי ילקוט הגרשוני על פ"א דפוס פאקש תרס"ו בדברי ר' ינאי, עוד כוונה אחרת בדבריו, והוא עפי"מ שאחז"ל שלהי מס' מכות בעובדא דר"ג וראב"ע ור"י ור"ע שהיו מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי וכו' והתחילו בוכים ור"ע משחק א"ל עקיבא למה אתה משחק א"ל למה אתם בוכים א"ל עכו"ם הללו שמשתחוים לעצבים ומקטרים לאלילים יושבים בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלקינו שרוף באש ול נבכה א"ל לכך אני משחק אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ, נמצא לפי"ז אם אנו רואים שלות הרשעים בעוה"ז יש לנו ליקח מוסר ולהרבות בידינו מצות ומעש"ט דאם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ שיגדל השכר וכן ג"כ להיפוך אם אנו רואים יסורי הצדיקים בעוה"ז יש לנו ליקח מוסר ולמלא ידינו מצות ומעש"ט כמ"ש רש"י ז"ל בפ' שמיני בפ' הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד, כשהקב"ה עושי דין בצדיקים מתיירא מתעלה ומתקלס אם כן באלו כ"ש ברשעים וכה"א נורא אלקים ממקדשיך א"ת ממקדשיך אלא ממקודשיך, וא"כ כשאנו רואים הצדיקים מדוכאים ביסורים יש לנו ללמוד קו"ח אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו עאכו"כ, וע"ז אמר ר' ינאי בגודל ענותנותו, אין בידנו וכו' כלומר לא לקחנו מוסר למלא ידינו מצות ומעש"ט ולא למדנו, לא משלות הרשעים, לומר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ יגדל שכרנו אם נעשה רצונו, ואף לא מיסירי הצדיקים, גם מהם לא לקחנו מוסר למלא ידינו מצות ומעש"ט ולומר אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו עאכו"כ יגדל עונשנו אם לא נעשה רצון השי"ת רק נשארנו בידים רקניות מבלי מצות ומעש"ט ולא היינו מעושי רצונו של מקום ב"ה וא"ש ודו"ק כי פירוש נכון הוא בעזהי"ת. (י"ב

) שם שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח וגו' פן ירא' ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו, עיין מ"ש בזה בס' מנחת שבת על פ"א דפוס ווילנא