ילקוט דוד - באוהל דוד קצג

מזומנין לגבה ודא יהא בזמנא דפורקנא בעגלא וכו' ילקוט דוד משכיל על דבר הנה משמע מדברי הזוהר דבימות המשיח יתבטל יום הכפורים שהיא מצוה מפורשת בתורה וצע' ואפשר דלא קאמר אלא לענין אכילה ושתיה שזה אינו מפורש בכתוב דלא כתיב אלא תענו את נפשותיכם דיכול להתפרש לכמה גוונים אבל לענין קדושתו ושלא לעשות בו מלאכא כיום השבת קדושתו קדושת עולם וקל' אלול תרפח באהל דוד יא' שם קא עב' עדבא די יהושע כתיב ביה על פי הגורל על פי הגורל ודאי דאיהו אמר דא חולקא דיהודה דא חולקא דבנימין אוף הכה כיון דכהנא שוי ידוי אינון עבדין מדלגין וסלקין בידא דכהנא ושראן באתרייהו ההד' והשעיר אשר עלה עליו הגורל עלה עליו מעצמו שדילג עליו וכו' תרפט ילקוט דוד יב' שם בההוא שעתא דהוו זמינין ישראל למעבר ימא ולאתפרעא ממצראי וכו' מה שניין אלין מאלין אי ימותון כלהו כחדא או יהדרון כלהו למצרים וכו' יהיבנא ליה במאי דיתעסק מיד אמר ליה השמתה לבך על עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ לרעיא דהוה בעי לאעברא עאניה בחד נהרא עבר זאבא לקטרגא ליה בעאניה וכו' בעוד דהוא אשתדל ביה באיוב שביק לון לישראל ולא אשתכח קטיגורא בהדייהו אוף הכה בהאי יומא דלטורא זמין לאללא בארעא ובעינא לשדרא לקבליה במה דיתעסק ובעוד דהוא אשתדל ביה שביק לון לישראל וכו' עש' ילקוט דוד תרפט' והנה צל' דע"פ ה' נימולו בלילה הגם דכתיב וביום השמיני ימול ביום ולא בלילה והגם שיצאו לדרך ואיכא סכנה בזה לנמולים יש לומר דשאני הכא דכתיב ליל שמורים הוא לה' ומיד נתרפאו והתרצא פסח על שם שפסח על אבותינו זוהר קח' והאי עול לא שריא במאן דאיהו כפית לאחרא ועל דא עבדין פטורין מעול מלכות שמים ואי מהאי עול פטורין מכל שאר פטורין דהא שאר לא שריא עליה דבר נש עד דאשתכח גביה בהאי עול וכו' אוף הכה יצא לחפשי חנם דהא עבדא הוא וכל מה דעבד חנם הוא בלא עול מלכות שמים וכו' הא ודאי פגים ליה להאי אתר דשביק עול מלכותא דלעילא ונטיל עול דמאריה וכו' עש' משכיל על דבר מכאן משמע דעבד עברי פטור מכל המצות וגרע מעבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות דקי"ל דחייב בכל המצות שהאשה חייבת בהם דהיינו בכל מצות לא תעשה ובכל מצות עשה שלא הזמן גרמא והכא התירה לו התורה השפחה כנענית שהיא מחייבי לאוין וכן משמעות הזוהר דקאמר פטורין מעול מלכות שמים ואי מהאי פטורים מכל שאר פטורין וכו' דמשמע דפטורין מכל וכל ממצות עשה וממצות לא תעשה והו באמת חידוש הוא בעיני שיהא הוא גרוע מעבד כנעני וצריך לדרוש בספרי דבי רב בזה באהל דוד פ' בחקתי א' זוהר דפ' קיג' עב' ונתתי שלום בארץ וכו' אבל בשעתא דרמש ליליא ובנ' שכב על ערסיה כמה גרדיני נמוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין ובני נשא בעאן לאתרגזא מקמי קבה' ולדחלא מניה בגין דלא ישתכח נפשיה בגוויהו וישתזיב מנייהו ויבעי ליה לבר נש דלא יפיק מנייהו מלה בפומיה (רל' שלא יזכיר שם אחד מהם בלילה] בגין דלא יתער להו לגביה ולא ישתכחו בהדיה ההד' אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה דלא יפיק מנייהו מלה בפומיה וכו' עש'. ילקוט דוד חרפו' ב' שם קיד' עב' ר' יוסי פתח מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו וכו' כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דקב"ה בעי לאוכחא להו ולדברא להו בארח מישר כאבא דרחים לבריה ומגו רחימותא דיליה לגביה שרביטא בידיה תדיר לדברא ליה בארח מישר דלא יסטי לימינא ולשמאלא ההד' כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה ומאן דלא רחים ליה קב"ה וסני ליה סליק מניה תוכחה סליק מניה שרביטא כתי' אהבתי אתכם יאמר ה' מנו רחימותא דיליה שרביטא בידיה תדיר לדברא ליה ואת עשיו שנאתי בגין כך סליקת מניה שרביטא סליקת מניה תוכחתא וכו' עש' [ילקוט דוד] משכיל על דבר דברי הזוהר הנז' משקיטין ומישבין דעתו ולבו של אדם בעל יסורין בעל לב חי מרגיש וכתיב עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי אמן ב' שם קטי' עב'. כבד את אביך וכו' ואוקמוה במיכלא ובמשתיא ובכלא. הא בחיוי דאתחייב ביה בתר דמית אי תימא הא פטור מניה הוא. לאו כי. דאע"ג דמית אתחייב ביקריה יתיר דכתיב כבד את אביך דאי ההוא ברא אזיל בארח תקלא. ודאי מבזה לאבוי הוא ודאי עביד ליה קלנא ואי ההיא ברא אזיל בארח מישר ותקין עובדוי ואידא אוקיר לאבוי אוקיר ליה בהאי עלמא גבי ב"נ אוקיר ליה בההוא עלמא גבי קוב"ה וקוב"ה חייס עליה ואותיב בכורסייא דיקריה ודאי וכו' עש' ילקוט דוד תרפו' שם קיב' עב' ואית ממנא רברבא על כלא מסטרא דשמאלא וההוא רשע בלעם הוה שכיח לגבי ההוא ממנא עלאה מכלא בחרשוי והיא הוה אמר