ילקוט דוד - באוהל דוד קצב

תגלחת המן וכן הוא שהרחיצו במרחץ יש לומר דשאני התם כדי לקיים ואתה על במותמו תדרוך וכוונתו להכניעו ולהשפילו בזה ולקיים בו והיו מלכים אומניך וכו' (משכיל על דבר) ועי' בשע' יו"ד סי' קנו' ס"א ד' שם קב' אמר ר' יהודה כיון דהוה עאל וטמטם עינוי דלא לאסתכלא במה דלא אצטריך והוה שמע קל גדפי כרובייא מזמרי ומשבחי הוה ידע כהנא דכלא הוה בחדוה ויפוק בשלום ועם כל דא בצלותיה הוה ידע דמלין נפקין בחדותא ומתקבלן ומתברכן כדקא יאות וכדין חדותא בעילאי ותתאי וכו' עש' אבי ראה גם ראה כמה מפלא תמים דעים עם בניו ובני בחיריו כי גם הדומם ישפיע לו חיות ויהיה חי מדבר ולשורר ולזמר ולפשוט ולקמוט גדפייהו והכל להראות חיבתם של ישראל ראה חיבתכם לפני המקום משכיל על דבר תרפה' ה' שם דפ צה' תח' בשעתא דקבה' הוה קטיל לבוכרי דמצראי וכו' ביה שעתא עלו ישראל בקיומא דאות קדישא אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל ואתאחד בה כדין ההוא דמא אחזיאו ליה על פתחא ותרין דמי הוו חד דפסחא וחד דמא דאתגזרו והוה רשים על פתחא רשימא דמהימנותא חד הכה וחד הכה וחד בינייהו וכו' עש' משכיל על דבר הנה הכא אומר הזוהר בפירוש דהמילה עשו בלילה וכן במאי דכתיב ויהי בדרך במלון ותקח צפורה וכו' דמשמעות קרא דזה המעשה הוה במלון בלילה והגם דקימ"ל דמילה זמנה ביום ולא בלילה ואפילו מילה שלא בזמנה כדפסק ביוד' שע' סי' רסב' סא' עש' ב' תשובות בדבר חדא דשעת הסכנה שאני ועוד שעדין לא נתחדשה הלכה זו דביום ולא בלילה עד למתן תורה ודוק' תרפו' באהל דוד עיין בנמשך בדף עב' ע"א בסוף הדפ ותבין ו' שם ק' עב' אמר ר' אבא בראש השנה נברא אדם וקאים בדינא קמי מאריה ותב בתיובתא וקביל ליה קבה' אמר ליה אדם אנת תהא סימנא לבניך לדרי דרין בהאי יומא קיימין בדינא ואי יתוכון אנא אקבל להון ואיקום מכורסייא דדינא ואתקיים על כורסיא דרחמי וארחם עליהו וכו' עש' משכיל על דבר מכאן משמע דבראשית הבריאה היתה בכה' אלול וכמש' רזל' וסדר זמנים קדם לבריאת העולם דאג לא תימא הכי הוי האדם נברא בששה בתשרי לא בכ"ה אלא ודאי סדר זמנים קדם (באהל דודו תרפו' ז' עי' מה שכתבתי בסעיפ א' לעיל בפרשה הזאת והן עתה אחר התבוננות נראה דהזוהר שני דברים אשמעינן חדא דאין להשהותו כד' שעות משום דמעכב עבידתא דקבה' מלמעבד כדקאמר הזוהר דאפשר דקבה' גזר עליה בגין למיתיה בגלגולא וכו' ואחר כך קאמר טעם אחר משום דרוח מסאבא אזדמן לשריא עלוי ולסאבא לההוא גופא וכו' ועל טעם זה השני קאמר הזוהר לקמן בסמוך לזה וזל' לא לבעי ליה לאניש למיבת ההוא גופא ליליא חד בגין דרוחא מסאבא אשתכח בליליא וכו' דמשמע דעיקר בזה ההיא הלילה ודוק, תרפח ח' ולקחתם לכם וכו' פרי עץ הדר וכו' זל' התקונים תקונא חד ועשרין דפ נו' ע"ב אתרוג איהו שכינתא תתאה ודמיא ללבא דאיהו לשמאלא דאיהו גבורה ובגין כך צריך בר נש לנטלא אתרוג בידא שמאלא וצריכה למהוי אתרוג דדמיא ללבא שלימה בתיומת דילה בגין ההוא דאתמר ביה ויעקב איש תם למהוי שלימה עמיה וכמה דלית פסול ביעקב דלעילא צריך דלא יהיה פסול באתרוג לקיימא קרא כלך יפה רעיתי ומום אין בך ואם היא ירוקא היא משובחת יתיר כדיוקנא דהות אסתר ירקרקת דאתמר בה ותלבש אסתר מלכות ואתקריאת הדסה על שם הדם והדס אית ליה תלת הדסין לאשתכללא בתלת אבהן ואתקריאת ערבה מסטרא דתרין שפוון דאינון למודי ה' ואתקריאת לולב מסטרא דחי' עלמין דאיהו כליל חי' ברכאן דצלותא ולקבלייהו עבדין חי' נענועין בלולב בשית סטרין תלת לכל סטרא וסטרא וכו' ואינון חי' פרקין בדרועא ימינא וחי בשמאלא לל' דרל' יד פרקין דיד והכף ותלת פרקין בכל יד ויד דהיינו קנה והזרוע והכתף וחי' בגופא לגבי שדרא דהיינו חי' חוליות שבשדרה וחי' בברית מילה דהיינו ראש העטרה שנתגלית במילה ופריעה לשמונה ימים היינו חי' ילקוט דוד ט' עוד שם בתקונים ובגלותא השיב ימינו אחור מפני אויב מאי אויב דא סמאל דכל אלהים אחרים אינון לאחור ובגין דלא יסתכלון בשכינתא דאיהו למערב דאיהו אחור שוי לה בימינא ובגין דא אסור לצלאה למערב דאיהו אחור בגין דתמן אלהים אחרים וכו' עש' משכיל על דבר הנה מצאנו ראינו בכאן טעם מספיק שאין מתפללין למערב הגם דשכינה במערב משום דהשיב אחור ימינו שבגלותא החזירה מאחור שהוא מערב לימינו שהוא דרום משום דאלהים אחרים אינון לאחור ולכך אין מתפללין לשם אלא דעדין צ"ע דלמה נפנים צפון ודרום אפ בזה"ז באהל דוד יוד' עוד שם נז' עב' פורים אתקריאת על שם יום הכיפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לעונג ומה דאיהי שכינתא אסור ביה נעילת הסנדל בההוא זמנא אתמר בה מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וענונא וחדוה וכמה טבין