עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ילקוט דוד - באוהל דוד

ילקוט דוד - באוהל דוד קעד

Yalkut David Beohel David 174 · ילקוט דוד - באוהל דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

לקבל השפעתו כי שפע ימים יינקו פטרת ד' זוהר קפפ' עב' אמר ר' חייא ודאי הכי הוא וכו' אבל קב"ה כל מה דחמי לון לישראל בהאי אחרית הימים ובהאי אחרית הימים יעביד לון נסין ונוקמון דכתיב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים מאן ראש ההרים דא אברהם וכו' ועד' טבא דיהא ליה להאי ברא בוכרא באחרית הימים איהו עש' ורל' בהאי אחרית הימים דהוא רומז לשכינתא עלאה בה יעביד לן נסין ונוקמין וכבר כתבתי במקום אחר בספרי לך דוד על) התורה דבמלאות מספר אלו שתי תיבות דהיינו באחרית הימים לאלף הששי שהוא אחרית הימים שכל יום מיומי השבוע רומז לאלף דנמצא דאלף הששי הוא רומז ליום הששי שהוא אחרית הימים ימי השבוע כשיושלם בו מספר באחרית הימים אז יהיה נכון בית ה' בראש ההרים שהוא בית המקדש במהרה בימינו עש' בפרשת ויחי בתחלת הספר דפ א' שהארכנו קצת עש' ותחי נפשך באהל דוד) ה'. שם קצא' עא' וירא העם כי בשש משה מאן העם אינון ערב רב מאן ערב רב וכי לודים וכושים וכפתורים ותוגרמים הוו דקראן לון ערב רב והלא מצריים הוו וממצרים נטלו ואלו הוו ערבובייא דעמין סגיאין הול' למכתב ערב רב עלו אתם וכו' אלא ערב רב עלה עמא חד הוה ולישן חד אבל כל חרשי מצרים וכל חרטומי דלהון הוו דכתיב בהו ויעשו גם הם חרטומי מצרים וכו' דבעו למיקם לקבל פליאן דקב"ה כיון דחמו נסין ופליאן דעבד משה במצרים אהדרו לגבי משה אל' קבה' למשה לא תקבל לון אמר משה מארי דעלמא כיון דחמו גבורתא דילך בעאן לאתגיירא יחמון גבורתך בכל יומא וינדיעון דלית אלהא בר מינך וקבל לון משה אמאי קראן לון ערב רב אלא כל חרשין דמצרים הוו וברישיהון יונוס וימברום ובשעתי דיומא הוו עבדי תדיר חרשייהו כל אלין חרשין עלאין הוו מסתכלי מכי נעי שמשא משירותא דשית שעות ומחצה עד שירותא דתשע ומחצה דהיינו ערב רברבא כל אינון חרשין זערין משירותא דתשע ומחצה עד פלגות ליליא וכו' וקראן לון ערב רב בגין דאית ערב זעירא מתשע שעות ומחצה ולתתא דא ערב זעירא וכו' יעש' ו' שם קצא "עב" אמר ר' אלעזר אבא אי הכי אינון ערב רב לא הוו אכלי מן מנא' א"ל ודאי הכי הוא אלא מאן דיהבין לון ישראל כמאן דיהיב לעבדיה וממא הוו אכלי מתמצית מה דאשתאר מבתר ריחיא פסולת וקרא אכריז ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה בני ישראל ולא אחרא ויראו בני ישראל ויאמרו מן הוא ולא שאר ערב רב עאני ותורי דהוו בנייהו עד השתא הוו אתכפיין אינון ערב רב והשתא קמו ובעו עובדא לאתתקפא לסטרא אחרא אמרו או נהא כלנא עמא חדא ונהוי בכללא עמכום או יהא לן מאן דיהך קמנא כמה דיהך קמיכון אמר אהרן חו' דאלין ישתתפון בעמא קדישא למהוי כלא כללא חדא ולא יתערבון עמא קדישא בעמא דא כללא חדא אלא טב הוא לאפרשא לון מנו עמא קדישא עד דייתי משה ואהרן לטב אתכוון אלא סגיאין הוו מישראל דאשתתפו בהדייהו בלבא ובגון כך כד אתא משה אצטריך לבררא וללבנא לעמא קדישא מההוא חובה ואשקי לון שקיו עד דאתבררו כלהו וכו' עש' משכיל על דבר הנה קאמר הכא רשבי דבני ישראל אכלו את המן ולא אחרים דערב רב לא אכלו את המן הגם דגיירם משה שדוקא בני ישראל דאתו מזרעא דישראל וקשה לי הא קי"ל דגם לעבדים היה יורד המן ונעלו גכ' הם חלקם בחיים במן כדאיתא ביומא דפ עה' עא' תניא ר' יוסי אומר כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורים ומה שבסדקין כך המן היה מגיד להם לישראל וכו' כיצד שנים שבאו לפני משה לדין זה אומר עבדי גנבת וזה אומר אתה מכרתו לי אמר להם משה דינו לבקר משפט למחר אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון בידוע שזה גנבו אם נמצא עומרו בבית רבו שני בידוע שזה מכרו לו עש' הרי שגם לעבדים כנענים ניתן דסתם עבדים העומדים למכירה הם כנעניים ויש לומר כי דינו כדין תרומה דכתיב בו כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו וגם במן הדין כן דקנין כספו שאני ודוק (באהל דוד) ועי' בפרק א' דגיטין משנה ו' דפ יא' ועוד עבד עברי לא שייך אלא במוכר עצמו מפני דוחקו ולא במכרוהו אחרים שהיה עבד להם שאין ישראלים נמכרים מיד זה ליד זה ובמכרוהו בד' מפני גניבתו גכ' לא שייך לאוקמה שהרי הוא ידוע ולא שייך הכחשה בין המוכר ללוקח על כרחיך לומר בעבד כנעני מיירי ודוק, ז שם קצג' ויקרא אהרן ויאמר מחר חל לה' ולא לעגל ולסטר קדושה עבד ולסטר קדושה קרא ואמר ודא אסוותא אקדים דאלמלא דעבד דא לא קאים עלמא על קיומיה ועם כל דא לא שכיך רוגזיה מאהרן אעג' דלא אתכוון לביש א"ל קב"ה אהרן תרין חרשין אלין מסכו לך למה דבטו, חייך תרין בניך יפלון ועל חובא דא יתפסקון וכו' תח' אהרן שוי ליה לההוא מזבח לפניו ועגלא תב לאחורא בניו שוו לסטרא אחרא לפניו וסטרא דקדושה תב לאחורא וכו' אהרן חשב דבין כך ייתי משה ועד' ההוא מזבח לא סתיר ליה משה דאילו הוה כמא דחשבין בני נשא מלה קדמאה דא בעי למשה לנתצא לההוא מזבח אצטריך וכו' אוף הכה כריז לדינא חג לה' מחר נבי נבואה בההוא רוח דמזבח דזמין דינא לשריא עלייהו חג לה' למעבד בהו דינא ותלת דינין הוו חד ויגופ ה' את העם וחד בבני לוי וחד דאשקי לבני