ילקוט דוד - באוהל דוד קעה

ישראל וכו' מחר דאשקי להו משה וביתו בההוא לולייא ולמחר אשתכחו נפיחיץ ומתין ואינון מיים הוו מקשקשין כמעיהון כל ליליא ובצפרא אשתכחו מתין וכל אסוותא דעבד אהרן בגין דכתיב ויבן מזבח לפניו וכו' ילקוט דוד באהל דוד] משכיל על דבר ראה והתבונן בתורתו של רש' בן יוחאי מה שעשה את כל החיל הזה שהליץ טוב על אבינו אדונינו אהרן הכהן שלמד עליו זכות בכל מה שעשה ופעל לפעלא טבא אמרינן יישר בשלום ובמישור הלך עם קונו ורבים השיב מעון בפועל ידיו כי ידיו רב לו ועל רשבי' נאמר ותעלומה יוצא אור שאורו זרח עלינו בפירושו הנל, שפקח עינים עורות לראות באורו של עולם, פטרת' א' קצא' עא' ותח' מה כתיב בקדמיתא מאת כל איש אשר ידבנו לבו לאכללא כלא בגין דבעא קבה' למעבד עובדא דמשכנא מכל סטרין במותא וקליפא ובגין דהוו אינון ערב רב בגויהו אתמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו לאכללא לון בינייהו דישראל דאינון מוחא וכלהו אתפקו לבתר סטא זינא לזיניה ואתי אינון ערב רב ועבדו ית עגלא וסטו אבתרייהו אינון דמיתו וגרמו לון לישראל מותא וקטולא נ"ל דר"ל מותא לישראל וקטולא לעצמן דהיינו לערב רב עי' בזוהר כי תשא דפ קצג] אמר קבה' מכאן ולהלאה עובדא דמשכנא לא יהא אלא לון לישראל מסטרא דישראל בלחודייהו מיד ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וכתיב בתריה קחו מאתכם תרומה לה' מאתכם ודאי ולא כקדמיתא וכו' עש' [ילקוט דוד] באהל דוד) משכיל על דבר משמע להדיא מדברי הזוהר שנצטוו על המשכן ועל נדבתו קודם העגל כטרת', ב' שם עב' בגין דלתלת סטרין אתפלג ליליא בתריסר שעתי דהוו רשימין ביה ואי אתוספן שטתי בליליא אינון שעתי דמתוספן דיממא אינון ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר דאינון דילה וכו' ילקוט דוד באהל דוד משכיל על דבר הנה מאי דקאמר הזוהר שעתי דמתוספן בליליא דיממא אינון לא ידענו אי קאי על יום דלהבא או על יום שעבר וראיתי להרב חידא ז"ל בנצוצי אורות וזל' עי' משכ' האחרונים וכו' והרמק' פירש' דחשיב יב' שעות אחר חצות היום הוא חצות לילה בשמים ובג"ע הארץ שהוא תחת קו השוה ותדיר היום והלילה שוים ואין זה ענין לזמן קש' ותפילה וכן פירש הרב שב יעקב בתחלת הספר וכוון לדברי הרמק' זל' עכל' מכ' ועי' באר היטב אח' סי' א' סק' ו' ועי' באשל אברהם שם סק' א' וגם הרב שערי תשובה שם באח' סק' ואו' העתיק דברי הרב שב יעקב סי' א' וכתב וזה גכ' דעת השלמי צבור וכן יש לחשוב מה שנזהרים על שעת התקופה וכו' עש' פטרת, ג' שם וכד נשמתין נפקין בעאן לסלקא לעילא ואי לא זכיין אינון דחיין לון לבר ואזלין ושאטין בעלמא ונטלין לון כמה חבילי טהירין ואודעין לון מילין כדיבן ולזמנין מלין דקשוט ממה דאתי לזמן קריב וכו' ואינון נשמתין דצדיקיא אזלין ושטאן לעילא ופתחי' לון פתחין וסלקין לון לגו ההוא אתר דאקרי הר ה' כגוונא דרזא דהר הבית לתתא והיינו דכתיב מי יעלה בהר ה' הר ה' דא הר הבית וכו' עש' פטרת'. ד' שם אמר רש' האלהים רובא דעלמא לא מיתו עד לא מטא זמנייהו בר דלא ידעי לאסתמרא גרמייהו דהא בשעתא דמיתא אפיק ליה מביתיה לבי קברי מלאך המות אשתכח ביני נשי אמאי ביני נשי דהכי אורחוי מיומא דפתי לחוה ובגינה גרים מותא לכל עלמא ועד' קטיל ברנ' וגוברי אשתכחו עם מיתה עאל ביני נשי בארחא ואית ליה רשו למקטל בני נשא ואסתכל באנפייהו בארחא דאתחזיאו קמיה משעתא דמפקי ליה מביתיה לבי קברי עד דאהדרו לביתייהו וכו' תח' לאו למגנא אתקנו קדמאי שופר לאמשכא מיתה מן ביתא לבי קברי וכו' אלא לאגנא על חייא דלא ישלוט עלייהו מלאך המות וישתמרון מניה וכו' (ילקוט דוד באהל דוד) משכיל על דבר כמה יפה מנהגן בוהראן שאינם מלווין את המת הנשים לטבא עבדי להו פטרת' ה' זוהר דף רח' עב' זל' ובגין כך לא לבעי ליה לב"נ לרבאה טופרין דזוהמה דהא כמה דאסגיאו הכי נמי אסגי עליה קסטורא וידאג בכל יומא ובעי לספרא לון ולא ירמי לון דלא יעביד קלנא בההוא אתר דיכיל ההוא בר נש לאתזקא וכלא כגוונא עלאה וכו' עשב' משמע מדקאמר דלא יעביד קלנא בההוא אתר דגם בבית הכסא חמ"ה אין להשליכם הגם שמיד יורדים לטמיון מ"מ כיון שמשליכם שם אין קלנא יותר מזה ולכך צריך לשורפם או לקוברם בעפר כן נראה לי ועי' בדרך אמת ועי' זוהר אחרי מות בסוף דף מע' עא"ב מענין הצפרנים עש' משכיל על דבר (באהל דוד) עוד כתב בזוהר הנז' בשאר ברכאן בעינן לזקפא לון לאצבעאן בגין לאחזאה קדושה עלאה וכו' ובגין כך בעינן לזקפא לון לעילא וכו' עש' תרפה' ו' עוד נמצא בזוהר שם ובדרך אמת ובנצוצי אורות שטוב לשום בין ברכיו הדסים אחר פטירתו עשב' משכיל על דבר (באהל דוד) ז' עוד נמצא שם בזוהר דף רי' עא' דלית לך נשמה דלא תקבל עונשא כל תלתין יומין אחר פטירתו של אדם עד לא תיעול לגנתא דעדן. דכיון דקבילת עונשא עאלת לגנתא דעדן ע"ש ולכן צריך תורה ותפלה כל שלשים לעילוי נשמתו משכיל על דבר (באהל דוד)