ילקוט דוד - באוהל דוד קמז

ו' שם קצ"א וע"ד כד אזילב"נ בכל יומא בעי ליה לאסתמרא מחובוי בכל יומא ויומא כד אתי ליליא בעי לאסתכלא ולמבדק בכל מה דעבד כל ההוא יומא בגין דיתוב מנייהו ויסתכל בהו תדיר בגין דיתוב קמי מאריה כד"א וחטאתי נגדי תמיד בגין דייתוב מנייהו וכו' ע"ש:

ז' שם ע"ב מה כתיב הלא לאלהים פתרונים וכו' מאי טעמא (ר"ל הקדים דבר זה הלא לאלהים פתרונים) בגין דהכי מבעי ליה למפשר חלמא לפקדא פישרא לקב"ה בגין דתמן איהו קיומא דכלא ע"ש:

(משכיל על דבר) כתב הרב ניצוצי אורות מכאן דקודם שיפתור החלום יאמר הלא לאלהים פתרונים שהשכינה תקיים הפתרון הטוב וזהו כל החלומות הולכים אחר הפה דהיינו המלכות כדאיתא בפתח אליהו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה ע"ש:

ח' שם קצ"ג כי עצום עושה דברו מאן עצום דא הוא זכאה ההוא דאשתדל באורייתא קדישה יממה ולילה וכו' ע"ש:

(משכיל על דבר) עי' להרב נצוצי אורות דכ' פירוש דבשביל צדיק אחד שעוסק בתורה הקב"ה מציל כולם בשבילו וזהו שאמר וה' נתן קולו לפני חילו לשמור כולם לפי שיחיד עצום עושה דברו ע"כ ע"ש נ"ל דר"ל דבצדיק נאמר וה' עמו בכל מקום שיהיה שם ביתו עמו כמ"ש בשמואל בכל מקום שהלך ביתו עמו שהיא השכינה ולכן רגלי חסידיו ישמור כמ"ש ביעקב ויברך אותך לרגלי ולכן בכל מקום אשר תדרוך כף רגלם יתברך מקום חנותם שתמיד שפע האלהי חופף עליו בכל מקום שהוא. וע"ז מביא מהכתו' ויברך ה' את עובד אדום הגתי בעבור ארון האלהים דכיון שארון האלהים בביתו שתמיד חופף על הארון שפע האלהי נתברך ביתו. ומש"כ אח"כ צדיקייא אחרנין מתברכין בגינייהו וכו' הוא עוד דבר אחר בפני עצמו ואין כוונתו לומר שעובד אדום הוא מרשעיא ח"ו שהרי צדיק ולוי היה ולו היה יאות להכניס ארון האלהים שהיה מן השוערים כמו שפירש רש"י בשמואל ב' ו' פסוק יו"ד ע"ש ודו"ק:

שם לעיל ק"ף הצדיק אבד בזמנא דקב"ה אשגח בעלמא ולא הוי עלמא כדקא יאות ואזדמן דינא לשרייא על עלמא כדין קב"ה נטיל זכאה דאשתכח בינייהו בגין דישרי דינא על כולהו אחרנין ולא ישתכח מאן דיגין עלייהו דהא כל זמנא דזכאה שרי בעלמא דינא לא יכיל לשלטאה על עלמא מנלן ממשה וכו' (ילקוט דוד באהל דוד) (משכיל על דבר) נ"ל לומר שדוקא אם העולם כולו חייב או כל ישראל ב"מ הם מחוייבים ויש צדיק בעולם שנודע שמו בכל העולם אזי כשהם חייבים אזי מסליק לצדיק הזה מהאי עלמא וכדין אתפרע וגבי דיליה בר"מ אבל אם במדינה אחת או בכרך אחד נתחייבו משום דלא הוו כדקא יאות והיה ביניהם צדיק אחד ולא יכיל דינא לשלטאה עלייהו מפני הצדיק שביניהם אזי מגלגל הקב"ה גלגולין עד שאינו יכול לדור ביניהם אותו צדיק וירחיק נדוד מהם לקבוע דירתו למקום אחר ויהיה שתול על פלגי מים במקום אחר הראוי לו עם אינשי דמעלי ברוך הוא אין חקר לתבונתו כמו ששמענו בכמה גירושין שנתגרשו ישראל ממקום למקום שכך היה. השם יאמר לצרותינו די ונאמר ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע אכי"ר. תרפ"ט:

שם ק"ף ע"ב הא אתמר דכד דינא שריא עליה דב"נ כד איהו זכאה בגין רחימותא דקב"ה ביה איהו דהא קב"ה רחים ליה ברחימו לקרבא ליה לגביה מתבר גופא בגין לשלטאה נשמתא וכו' ונשמתא שלטא וגופא אתחלש ונפשא אתתקף בתקיפו וכדין איהו רחימא דקב"ה וכו'. ובגין כך ההוא זכאה דאתבר תדיר איהו רחימא דקב"ה והני מלי כד בדק ולא מצא חובה בידיה דאתענש עליה וכו' וחד דהא חמינן כמה רחימן הוו צדיקייא קמי קב"ה ולא אתברו במרעין וכו' ולא אתחלש גופא דילהון לעלמין אמאי לאו אלין כאלין ואי תימא בגין דאינון צדיקי בני צדיקי הא רמינן צדיקי בני צדיקי אמאי אתבר גופיה במכאובין וכל יומוי בצערא אלא הכא רזא איהו וכו' דהא אית זמנין דסהרא איהי בפגימו ושריא בדינא ושמשא לא אשתכח גבה ובכל זמנא ובכל שעתא אית לה לאפקא נשמתין בבני נשא כמא דלקטא בקדמיתא ואפקת לון השתא בזמנא דאיהי קיימא בדינא האי מאי דנקיט לה בההוא זמנא ליהוי תדיר בגריעותא ומסכנותה אזלה לגביה ואתבר תדיר בדינא כל יומוי דב"נ בין חייבא בין זכאה בר דצלותא בטיל כל גזרי דינין ויכיל לסלקה בצלותא וההיא זמנא דקיימא ההיא דרגא בשלימו וההוא נהר דנגיד ונפק אשתמש בה כדין ההיא נשמתא דנפקת ואהדבקת ביה בההוא ב"נ ההוא ב"נ אשתלים בכולא בעותרא בבנין בשלימו דגופא וכו' ועל דא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא וכו' (ילקוט דוד) ולמעלה מזה כתוב כד נשמתא חלשא וגופא תקיפא איהו שנאיה דקב"ה דלא אתרעי ביה לא יהיב ליה צערא בהאי עלמא אלא אורחוי מתקנן והוא בשלימו יתיר דאי עבד צדקה או טיבו קב"ה משלם ליה אגריה בהאי עלמא ולא ליהוי ליה חולק בההוא עלמא וכו' וכ' הרב בעל ניצוצי אורות באות ב' וז"ל דאי עבד צדקה או טיבו שמכוין להבריא גופו ולא חש על נפשו לכן השפע שממשיך מלמעלה הוא מן החיצוניות ומתעבא להצלחת גופא ואין ברוחניות לחלק נפשו הרמ"ז ובזה ניחא דהקב"ה משלם שכר מצות הרשע בעוה"ז והוא ליה לרחם שיהיה לעוה"ב דכיון שהשפע אין בו רוחניות מוכרח לשלם בעוה"ז ע"ש (באהל דוד) תרפ"ט שם קפ"ו ע"ב ובגין כך קב"ה עבד ליה לב"נ בגין לאשתדלא באורחוי