יהל אור על ספר הזהר ג:תנה

דאיהי טרפה. ר"ל זהו שמטורף:

ואשמע את קול כו'. ר"ל זהו שמע שבו צריך להשמיע קולו והוא הוי"ה שמע ישראל עמודא דאמצעיתא:

בחשאי כו'. ר"ל בלא קול, המשמיע קולו בתפלתו כו':

בד' פרשיין כו'. עם "ושמתם" נגד ד' אותיות הוי"ה:

כמה צפרין כו'. בזמירות דפסוקי דזמרה כמש"ו:

דאינון ענפין כו'. שהן האברים עצמן כנ"ל:

איהו פתחא כו'. ר"ל זהו שפתי תפתח שפ"ה גימטריא שכינ"ה , תפתח לקבלא כו' והיא אדנ"י כו':

והאי רזא דחמש"ל כו'. ר"ל תפלה בקול רם כלהו חשין ושותקין לשמוע מפי ש"ץ ובלחש כלהו ממללין שהש"ץ דוגמת הקב"ה. וז"ש "כשהדבור כו'":

בההוא זמנא דמתייחדין כו'. בתפלת הש"ץ שעונין אמן שכולל ב' השמות אבל בלחש הוי"ה במחשבה ובדבור אדנ"י כמ"ש בת"ז:

איהו אשתכח כו'. ר"ל הוי"ה:

בגין דמזון כו'. כידוע בעמודא דאמצעיתא שהוא אילנא רבא ותקיף כו':

אדני אשתכח כו' לגבי כו'. וזהו ופניהם וכנפיהם פרודות:

חיון שאגין כו'. עכשיו מפרש באופן אחר שהחיות הוי"ה ואופנים אדנ"י, ושרפים כולל שתיהן:

חיון שאגין. בק"ש:

אופנים מצפצפין כו'. בתפלה בלחש. וימינא ושמאלא הוי"ה ואדנ"י פרודות. ובעמודא דאמצעיתא בתפלה בקול מתייחדין שם הוי"ה ואדנ"י בייחוד:

ועוף יעופף. שהן ימינא ושמאלא כידוע [נכתב על הגליון: כמ"ש "זה מיכאל וגבריאל"]:

השמים. שהן שרפים ויעף כנ"ל, וכתיב יוליך את הקול, הרי קול. ובעל כנפים גם כן שרפים כמש"ו שש כנפים כו' יגיד דבר הרי דבור:

שית תיבין. דק"ש, פסוק א' כלול מו' קצוות, ימינא ושמאלא ואמצעיתא שכל אחד בו הוי"ה ואדנ"י. וזהו בשתים יכסה פניו אנפי החיות, קול. בשתים יכסה רגליו גדפי החיות, דבור. שכל אחד כלול משתים כנ"ל. ובשתים יעופף שרפים, ועוף יעופף כנ"ל:

סימן תניינא. שאמר לעיל עד דתחזון בי' סימנים כו' בי' תיקונים כו' והוא מראה תניינא ת"ת כמש"ו:

רשימו דס"ת. וזהו דמות כמראה אדם, והוא ק"ש כמש"ו:

ואיהו כתפארת כו'. ראי' שת"ת הוא אדם, לשבת בית מלכות. וכן כאן יושב על הכסא מלכות:

דטלית כו'. ר"ל דכסא הוא טלית והיושב על הכסא הוא ק"ש. וזהו יושב על כסא כו' כמש"ו:

ובגינה צ"ל ובגיני' , ור"ל כמראה אדם גם כן במט"ט בת"ת כמש"ו:

כל הנקרא כו'. שכולם נקראים בשמו:

ולעילא כו'. באצילות:

דאינון אדם. על שם י' אותיות דשמא מפרש נקרא אדם:

הט"ל בה"א. מ' וריד ה' טל, ראשי תיבות מ"ה:

ביחודא דק"ש ומסט' צ"ל מסט' :

[מה"ב] ודבור כו'. ר"ל בלא סירכא דאחיד בדיבור והוא עכוב דלהון והוא דוגמת הריאה בסירכא וכמש"ו:

כל אברין פתיחין כו'. דהאדם הוא בדמות מט"ט דנעשה מרכבה לקוב"ה ושכינתיה והוא כגוף ונפש ורמ"ח אברין דנפש פתיחין לאשפעא לגוף והוא רוח ונפש רוח לנפש דנפש איהי שתופא דגופא. והוא בקריאת שמע ותפילה כמש"ו. וז"ש שיחת מ"ה ברואח מלאכיו רוחות, שיחות עופות בנפש, שיחת דקלים בגופא, ע' ענפין כו'. והנפש הוא משרתיו אש לוהט, אש בלבא, מלאכיו בריאה כנ"ל. והמקרה מים במוחא ונשמתא בשמים דהוא עליותיו:

ובההוא זמנא דנחית יהו"ה כו'. ר"ל בחזרת הש"ץ דבלחש איהי פתיחא לקבלא כו' ושם ממללות הדיבור וכאן חשות בחזרה תרפנה כו' כמש"ו. והוא בחזרה בשרפים שלכן שם הקדושה, ובלחש אופנים ובק"ש חיות כמש"ו:

ואיהו כליל שית תיבין כו'. ר"ל דקריאת שמע. ואמר בשתים כו' דהוא חבורא דב' שמהן דמתחברן באמצע, דבצדדין ופניהם וכנפיהם, דהן נצח והוד כנפיהם, וחסד וגבורה ופניהם, הן ב' אותיות ראשונות דהוי"ה ואדנ"י דנצח והוד דאינון דידה ובת"ת ויסוד מתחברין ב' אותיות האחרונות דשם מקומה של מלכות שורוק חירק, וכן בד' מוחין באמצעיתא מתחברין ב' מוחין, וכן בנה"י ובאלו ב' יעופף דסליק למעלה במחשבה ישראל כו' משכיל לאיתן כו':

דטלית לבנה כו'. והן ד' תיקונין ד' אותיות הוי"ה כנ"ל:

ואית טלית מסטרא דמט"ט כו'. גם כן ע"ב בד' סטרין דהוא דמות כסא כנ"ל. ואמר ה' קשרין כו' ותליסר כו' דנוקבא בדמות דכורא כמראה אדם לכן צ"ל דוגמת התורה בה' וי"ג ח"י. וכן הק"ש דהוא תיקון זה ה' תיבין, ואח"ד שושנה דקריאת שמע (עיין ריש הקדמת הזוהר ה' עלין תקיפין כו' וי"ג עלין דסתרין. הרא"ש):

תליסר מכילין דאורייתא כו'. כצ"ל. וז"ש "ובגינה אתמר כמראה אדם כו'":

ולעילא כמראה כו' בראתיו יצרתיו כו'. דמט"ט כליל כל הג' עלמין ראשו כו' והוא נקרא בשמי ולכבודי כבוד אל:

ועוד אתקרי אדם מסטרא דצדיק וביה קוב"ה ושכינתיה אתקרי אדם ודא איהו טל בגין דטל הכי איהו סליק בחושבן יו"ד ה"א וא"ו ושכינתיה ה"א ובה איהו אדם והאי איהו מוריד. כצ"ל. ור"ל ט"ל כריכות. וזהו בן י"ה דכולל אותם דהוא וא"ו י"ג חוליות כנ"ל, וכולל ל"ט כריכות דהחוליות משולשת מסטרא דג' אתוון אלו כמש"ל ב' וביה המרכבה בשלשה כמ"ש בריש ש"ה בג' אתוון אלו והן ג' פעמים י"ג ב' בי"ה והן לא מתפרשין לכך דווקא בשניהם יחד הן ב"פ י"ג ובו' י"ג וכולל הכל והן ל"ט כריכות וה' קשרין דבה אשתלים אדם. וא' דה"א הוא טלית כנ"ל דקושר הכל. וכצ"ל מוריד הט"ל לגבי ה' קשרים דטלית ח"י עלמין דקשיר כו'. דטלית הוא ח"י כו' דכליל חוליות וקשרים דכולל ל"ט וה"א, קב"ה ושכינתיה, וזהו "מוריד" הוא האלף שהוא המייחד ומוריד, והוא הט"ל ה' עם טל:

תפילין משמאלא. מפ' ק"ש ותפילין וציצית בג' דרגין כבר פי' הציצית מהיכן. ועתה מפרש תפלין ולמטה ק"ש. ואמר "ק"ש דאיהו יחוד כו'", ר"ל יחוד בין חסד וגבורה, וז"ש "ואיהו אחיד בין כו'", דאף דכל אחד כליל כולם כמש"ל בציצית וכן מפ' בתפלין מכל מקום בציצית הכל בסטרא דימינא ובתפלין כו' וציצית מסטרא דימינא ברכה, ותפילין קדושה, כמ"ש בגמרא:

דאחיד ביה הוי"ה ואהי"ה. דהן ד' פרשיות וד' בתים דשל ראש והן ד' פרצופים שכלולין בתפילין של ראש ושל יד בד' אותיות וא"ו כלול אותם בב' קשרים וד' אותיות הנ"ל:

ואמר ק"ש דאיהו כו'. ר"ל דכליל שתיהן כמש"ו דשניהן נאמרין בק"ש דאתמר בי' והיו כו' ועשו כו'. [ע"כ מה"ב]