יהל אור על ספר הזהר ג:תנו

צדיק לקבלי'. ר"ל לקבל מט"ט. וז"ש "טט שתים", שכולל נצח והוד. "פת שתים" שכולל חסד וגבורה. וכן יסוד כולל עמודא דאמצעיתא ושכינה. ות"ת כולל אבא ואמא כנ"ל שהן ד' אותיות השם, ד' פרשיות שבתפלין:

וישראל שלישי'. פסוק הוא אע"ג דאמר שלישי' לאשור ולמצרים אמר בגין שלישים כו' שהוא על כולם. וכן ישראל ת"ת והוא כולל חו"ג ולפיכך שליש גדיל בת"ת שבו מתחברין שני שלישי ענף חו"ג, ששם "וכנפיהם פרודות" כנ"ל. ולכן צריך לאפרודי מסטרא דעמודא דאמצעיתא:

חוליא כו'. ר"ל החוליא עצמה שכינה:

חמשה עשר משולשין. י"ג בציצית כמש"ו וא' בג' כריכות דתפלין וא' בקשר:

תרין בקשרא חד. ר"ל תרין רצועות כלול בקשר של ראש ואחד בשל יד הרי ג' בקשר:

בן י"ה. ר"ל י"ה משולשין כנ"ל:

לארבע סטרין כו'. שכל דבר יש לו ו' קצוות:

דמתה לתמר. שהוא לולב:

ארבע זמנין. כלולה מד' חיוון בכל אחד ח"י:

[מה"ב] ש' ש' שית דרגין. ר"ל דב' שינין ש' ש' הוא שש ששה. וז' ענפין ז' קוין, והוא ו' קצוות דיליה וד' דילה דבה נהי"ם מרכבה אחרונה. ולכן שי"ן בד' ענפין. מה שאין כן דיליה הכל בתלת דהיא המשלמת. ועיין בז"ח ש"ה. וזהו שית דרגין ושבע כו':

כגוונא דא איהו כל מצוה בכל אתר י"ה כו' ותרי"ג מסטרא דתפילין והיו לטטפת כו'. כצ"ל. ומפרש והולך הפסוק לטטפת והכל במט"ט דביה כל התיקונין כנ"ל:

ואמר "ט"ט ח"י עלמין כו'" וז"ש "טט שנים", דהוא קשר הוי"ה ואדנ"י ופת שנים דהוא קשר הוי"ה ואהי"ה והן ד' נגד ד' בתים:

ואמר בתפארת ב' אותיות הראשונות. ואמר סוס דתפארת ורכב הוא דצדיק נהר כבר הנהר. וז"ש "דביה כו'":

קשר של תפילין שדי אחיד כו'. דהן ב' קשרים ד"י אחיד עילא ותתא והן בת"ת וצדיק ט"ט פ"ת, והשי"ן הוא ת"ר דתפארת וא' הוא כללא דלהון. וז"ש קול ודבור, קול קשר של ראש, ודבור קשר של יד:

אינון תריסר שלש לכל סטר. והוא שם י"ב, וכן תריסר גודלין. ואמר שעורא דבגד דכתיב על כנפי בגדיהם דבכל כנף צריך להיות שיעור בגד וד' בגדי לבן וזהב הן זו"ן באצילות ובריאה, וד' דהדיוט הן במט"ט דהוא הדיוט כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת בהעלותך עי"ש. והן י"ב כמ"ש בר"פ וארא בענין ד' יסודות וד' רוחות וד' מתכות, עי"ש. וז"ש "אל תהי ברכת הדיוט כו'" דהוא בדרגא דקשיר להו והוא נגד ג"ר דמזווג לון, ולכן בברכת כהנים דהוא ברכת הדיוט כליל כל הי"ב כידוע:

כל תיבה משולשת מסטרוי. ר"ל מסטרא דעמודא דאמצעיתא כנ"ל:

חוליא כלילא מתלת כריכות דא שכינתא כו'. ר"ל החוליא עצמה הוא השכינה כלילא מתלת כירכן הן האבהן וכמו בשם ע"ב דבכל א' ע"ב אתוון ובה ע"ב תיבין כלילא מכלהו ובה קדושה ישלשו דאיהי נק' קדושה בלשון נקבה כלל כל הקדושה, וכן בת דשבת כמש"ו. ולכן כלילא מג' 'יום השביעי', ג' 'אלהים', ג' סעודות הכל בג':

בת יחידה חוליא תכלת שבציצית. ר"ל דחוליא הראשונה לבן ג' כריכות, ג' אבהן. ואח"כ חוליא דתכלת גם כן כלילא מנהון. ויותר נראה דלא גרסינן כלל "חוליא" אלא כך צ"ל: "בת יחידה תכלת שבציצית". והוא חוט הרביעית כדעת הראב"ד וכמש"ש שכן הוא עיקר וכן הוא בספרי שלנו. "כלילא מג' חוטין" לבן, אות ד' שבשם, וכן עיקר:

זכאה כו' כנפי מצוה. ר"ל בלבן ותכלת וכריכות וחוליא כנ"ל:

וז"ש רשים ברצועה כו'. גם כן כנ"ל, הרצועה כלילא מתלת כריכן וכן הקשר מתלת רצועין כמש"ו "רשים בקשר כו'". והכל ג' דקוב"ה וא' דשכינתא כלילא מנהון כנ"ל:

כריכות רשים בקשר דתפילין בתרין קשרין כליל תרין רצועין בקשרא חד סליק חמשה עשר משולשין שלשה עשר כו'. כצ"ל. ור"ל ג' רצועין כלילן בב' הקשרין. ואמר "שלשה עשר כו'" ר"ל דלכן נקרא בן והוא הכריכות והחוליות דנטיל ב' חולקין דבת גם כן, דאינון החוליות, ונותן לה חולקהא אחד וכשהיא כלולה מכולם היא ס"ה אדנ"י היכ"ל דיליה. ואמר "בן י"ה" כמש"ו נגד י"ה קשרים. אבל עיקר הענין כי בט"ל כריכות כולל גם כן י"ה מלא כמ"ש למעלה

‏(בדיוקנא דכף כל אצבע כו' כצ"ל ור"ל דבכל קשר ד' חוליות וכן ד' אצבעות ובכ"א ג' פרקין שהן ג' הכריכות והקשר הוא כף היד קושר כל החוליות):

כל קשר הוא בדיוקנא דאצבע כו' לקבל תלת חוליות והכי בכל אצבע כו'. כצ"ל. ואמר אף שיש גודל הוא הכוללם שהוא י"ג נגד קוצו של י' ולכן הוא בסדר אחר והוא שרשם ומדה דלהון, בוצינא דקרדינותא, מוחא סתימאה, ואין בו אלא פרק אחד בסדר האצבעות ופרק ב' הוא שורש השרשים רעותא, לגו לגו, רישא עילאה, רוח ורוח מרוח. וכ"ה י"ב חוליין וי"ג בסדר אחר הכוללם וג' ידות אינון עם גופא נגד ג' אוירין ורישא הוא אויר הרביעי שכוללם:

מדה א' כו'. דכל האיברים צריכין להיות במדה אחת כמ"ש בתיקונים תיקון ע', והכל בגודל. וחשיב ד' תיקונין דרישא אנשי חיל כו' ד' דהוי"ה כמש"ל (ר"ל א') ודגופא אמר דנמדדין באמה. וז"ש "אמה שעורא כו'":

ואמר ובכל אמה כו' ואינון ב' בגופא גויה כולל ראש וצוואר וברית כולל בטן ועטרה, והן ב' גוף וברית וד' ענפין דידין ורגלין בכל אחד ג' וברית כוללן ח"י. וכן בח"י דחוט השדרה כתמר כו' דומה ללולב כו'. וז"ש זאת קומתך כו', שהגוף כולל הכל:

מקוה ישראל. ר"ל ת"ת הוא מקוה קומה ועיין בתיקונין ריש תיקון י"ט:

בשכינתא כו'. דאיהי כלילא מד' והן ד' פעמים ח"י כמש"ו. וכל המאמר מכאן ואילך הוא משובש מאד מאד ומחולף שיטות ותיבות וכצ"ל "דאינון ארבע סלקין שבעים ושנים ודא רזא דחיון בקומה דלהון כו'" . [עד כאן מה"ב]