יהל אור על ספר הזהר ג:תנד

עדיין הקושיא. הן תיקו וקושיות שנשארין בקושיא:

ליתא צ"ל ליחה :

רגליה יורדות כו'. שאין סופו לחיות. [מצאתי כתוב על הגליון: וז"ש תמן רוח חזק מפרק כו' כי טרפות הסירכא הוא מפני שסופו להתפרק (כדעת התוס')]:

ולבי חלל כו'. שלאדם ב' לבבות והוא קטיל לב א':

רוח צפונית. לשמאלא:

לי' כתרין. מסאבין:

ולע"ב אומין. עם עשו וישמעאל שנאמר בהן גוים והן כוללין כל הע' אומין:

רנה. דכינור הנ"ל:

וכל חד אית ליה כו'. שמצד זה כלילין ד' יסודין זה בזה:

עון כו' שלטין כו'. שהן שמרי ד' יסודות:

דאיהו חרבא כו'. ר"ל הכבד שהוא מאדים קטולא על חרבך תחיה. ומרה דאחידא בחרבא דמלאך המות הוא המרה דאחיד בכבדא:

שאול תחתית. והן סדורין במשלי: ואחריתה מרה כו' (ירוקה), חדה כו' (אדומה), רגליה כו' (לבנה), שאול צעדיה כו' (שחורה). והן בכוכבים: שבתאי טחול, מאדים כבד, חמה מרה ירוקא, לבנה סרכא לבנה. שעליהם נאמר וחפרה הלבנה כו':

תליין מד' כו'. ר"ל העשר תליין מד' אותיות הוי"ה שהן ד' סטרין טבין הנ"ל:

נשב בבינה צ"ל בשמאלא נשב כו' :

דפיק בכלהו כו'. ר"ל הרוח הנ"ל:

ימינא כו'. וכן ג' קליפות הנ"ל: רוח סערה רוח, ענן גדול מים, ואש כו' אש. וכן והנה רוח גדולה רוח, ורעש הוא מים כמ"ש הרעים על מים רבים, ועל מה שהקדים הרוח הוא כמ"ש בפרשת בא שהכל לפי ההנהגה:

וכלא בן י"ה. ר"ל שעמודא דאמצעיתא שנקרא בן י"ה כוללם, כי בן י"ה הוא יה"ו כידוע, והן ג' יסודין כנ"ל:

בי' מתנהגין כו'. ר"ל ברוח. וז"ש "אל אשר יהיה שמה". ולכך גם כן בקליפין מקדים הרוח כנ"ל שמתנהגין ע"י:

ובכל אבר ואבר כו'. ר"ל הרוח בהם:

אשתכח גלגלי כו'. ר"ל זהו רוח החיה באופנים גלגלי ימא ואשא:

ואיהו אתרי' כו'. ר"ל הרוח, כי הרוח ידוע מקורו בארץ ומצוי בימים בין ים לרקיע וכן הוא בספירות כידוע:

עוף השמים. הוא כנפי ריאה שהן עפים ברוח:

פרודות מלמעלה. דוגמת כנפי ריאה שלמטה מחוברין ולמעלה פרודות:

הכי שפוון כו'. ר"ל כמו ריאה בקול כן עניני הפה בדיבור:

[מה"ב] רביעאה תהום כו'. וכן אמר ביחזקאל ונוגה סביב לאש והחשמל הוא מתוך האש שכן הוא פשטי' דקרא וכן משמע בקרא דחשך הוא על פני תהום למטה ותהו ובהו למעלה, ולכן אפסיק בטעמא על "ובהו" ועיין בפרשת ויקהל:

רוחא דאסעיר כו'. בחליו והכל הוא בחולה, וכן אש וענן דאסתתים ריאה והוא הגסיסה. ואמר "דכפיף כו'" שלא היה כח לאחוז בגופו כי האחיזה דיליה מצד העונות אין מיתה בלא כו':

ע"פ המים ואיהו רוחא דקודשא לשמאלא כו'. כצ"ל. ור"ל בב' בתי לבא:

ורוחא ועפרא ולקבלייהו אית ד' סטרין עון כו'. כצ"ל:

שאול תחתית. דמדוריה בתחתית האדם והוא קליפה דתהום כנ"ל. והן ד' עונשין, מות תמות, בעולם הזה ובעולם הבא, יצר הרע דתאוני וכעסני, שור וחמור, טוב ורע, והן כפולין לד' מיתות. ועיין מ"ש בז"ח רות. ב' בעולם הזה רגליה כו' שאול כו', והוא המות וקבר שהן דתאוני מים וכן דטחול, שחוק ושמחה בעולם הזה, לשחוק עושים, לחם ויין ישמח כו'. וב' בעולם הבא ואחריתה כו' שהוא הגיהנם, נורא דגיהנם דמרה כמ"ש בתיקונים. ולקמן ברעיא מהימנא חדה כו' הוא הכרת. וזהו "פיות" מעולם הזה ומעולם הבא, הכרת תכרת כו'. ואף בחולה ד' כנ"ל, ב' בחליו, וב' במיתה כנ"ל. וכל אלו ד' בחינות‏ בקדושה מארבע רוחות כמש"ו:

ונחה עליו רוח ה' כו'. ד' רוחות שם בפסוק והן בד' אותיות הוי"ה וג' כפולין בשית כתרין (נ"א רוחין) כמ"ש באדרא רבא. וז"ש "כד איהו נשיב כו'" ב' (אצ"ל בד'. כ"מ עה"ג) אתוון כו' נגד ד' הנ"ל, ד' חיוון כו' ומפרש והולך ימינא איהו מים כו' ואע"ג דכאן הכל ברוח משום דכליל להון כמש"ו. וז"ש "וכלא בן י"ה", ר"ל דכולל י"ה דאינון מים ואש, והן המוחין דכליל לון כידוע:

ואמר בערקין דמוחא כו'. שג' אלו מוחא וריאה ולבא כלל הכל כמ"ש בסוף תיקון כ"א, והן אמ"ש רוח, מים, אש ברב"ג, והרוח כולל הכל שהוא באמצע וסליק ונחית בסולם דקנה במוחא ולבא. ומפ"ו בכל האברים וכנגדן העופין דאינון מלאכים כמש"ו:

כד סליק רוחא על כנפי כו'. כצ"ל:

כי עוף כו'. האומות. ובעל כנפים האונות שש כנפים כו':

הכי שפוון כו'. דדיבור הוא בדיוקנא דקול, דו"נ. לכן מפ"ו הכל בדיוקנא דיליה וכגוונא דאינון חמשה כו' והוא שם הוי"ה די' הוא דבור, ו' קול. ועתמ"ה:

קול ה' על המים. כולל ג' קולות, ואש ג' קולות, והרוח הוא קול ה' שובר ארזים באמצע כליל לון, והוא נגד רוח מפרק כו' וכאן שובר לסט"א כמ"ש בתז"ח. [עד כאן מה"ב]