יהל אור על ספר הזהר ג:שכב

תא חזי כד ברא כו' לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא כו'. כצ"ל. והשאר "ומתמן אתזן כל גופא...ועבד ליה חד גופא" לא גרסינן:

במוחא עילאה דשריא לעילא כגוונא דא כד ברא קב"ה עלמא אסדר כו'. כצ"ל:

והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה כו' דוד בלחודייהו. ואינון עזרות סחרן כו' גדולה יתבין. ולשכת הגזית אסחר לאולם ואולם להיכל כו' והכא הוא לבא דכל עלמא. כצ"ל:

פעלת ה' כגוונא דא לעילא ברזא יקירא סתימאה ימא עילאה לקבל דא ואית לעילא ימא מן ימא כו' לכמה משריין ואינון שבעין סטרין כו' ומוחא אנהיר ללבא כדין אקרי נעם ה' כו'. כצ"ל:

כד ברא עלמא אסדר לימא כו'. התחלת עולם מיצירה כמש"ל קנ"ט ע"א (ח"ג קנט, א) "עלמא תליתאה כו'" ועולם העשיה דפוס כולם כמש"ש והנה הים נגד יצירה כמ"ש בפרשת צו דשם גלגלי ימא כו' וישובא הוא נגד ארץ החיים, ומירושלים מתחילין היכלין, ירושלים והר הבית ועזרות דהן ג' מחנות:

ואמר לשכת הגזית אסחר לאולם , ר"ל כל הלשכות של העזרה ג' תתאין ולשכת הגזית היכל זכות ואולם אהבה, ולכן פתוח לרוחה, פתוח לכל, ביתו של א"א פתוח כו'. והיכל שהוא בית ידוע היכל הרצון וק"ק:

ואמר שכינה וכפרת כו' דשם ד' היכלות, ד' רגלין כו'. ושכינה כתר סיום של מעלה:

ואמר והכא הוא לבא כו'. דמכאן הושתת העולם ובלבא שורה רוח החיים והוא השכינה:

ואמר ולבא דא אתזן כו'. דרישא הוא בשמי' כמ"ש בש"ה, וצואר הוא הסולם והוא תקונים דבה"מ צוארך כו':

ואמר ימא עלאה לקבל כו' אית כו'. ר"ל כמו שהתחלת עולם כאן מן ים וכן הוא למעלה כמש"ו ת"ח וכן הוא למעלה למעלה, דבינה גם כן נקרא 'ים' נ' שערי בינה:

ואמר ת"ח נהר דינור כו' והוא התחלת העולם כי שם צריכין לעבור. ואמר משבעה דליקין שנהר דינור מתפשט לז' נהרות כמש"ל בפרשת בהעלתך, ולכן אינון שבעין כו':

ואמר ואינון כו'. הן שבעין שכ' בפרשת וירא ובז"ח שיר השירים ועליהם ארגמן וכמש"ו ואינון סחרן לארבע כו' והן ע' נפש דישראל, ע' משפחות, וד' דגלים של ישראל יצב גבולות עמים למספר כו'. וכל אלו סובבין הכסא. ואח"כ קרתא קדישא כו' כנ"ל. וז"ש ב' מיני עזרות נגד נו"ה, איהו כו' ובכלל הר הבית מחנה לויה הוא,

ואמר ולית ישיבה כו' דתמן אתקשר דוד נעים זמירות, נעימות כו' חסדי דוד:

ואמר וההוא ב"ד כו'. דשם אתדבקותא בדכורא כמ"ש בהיכלות, ואלהי לצור מחסי. ואמר בקיצור עד דמטא כו' ואמר ודא הוא כח כו' כמ"ש בתיקון כ"ב ה' אלהים חילי תוקפא:

ואמר יגדל נא כו' לתתא ר"ל לעילא לעילא בבינה ולתתא במלכות והיכלות עד עלמין כלהו, דלמעלה אמר עד דמטא לאתר כו' ודא אתזן מן מוחא דלעילא, ר"ל מז"א באצילות. ואח"כ אמר כגוונא דא לעילא לעילא ר"ל בבינה שמקבל מחכמה והוא נקרא מלכא עילאה כידוע:

ואמר כאשר דברת כמה דאוקמוה. ר"ל כמ"ש במסכת עירובין (עירובין כב, א) ארך אפים אף כו':

ואמר לאמר למילף כו' ולעלמי עלמין למימר לדא בשעתא דעקתא ומאי הוא ה' כו'. כצ"ל. ור"ל כמ"ש (ראש השנה יז, ב) ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרין כו' וברית כרותה הוא להיות לעולם כך. וז"ש ומאי הוא כו':

וז"ש דאמאי אסתלקו כו'. דמשה אמר לאמר כיון לי"ג מדות ול"ק אלא אלו:

ואמר והא אוקימנא מלין , ר"ל כנ"ל ברית כו':

ואמר וכן שאר אחרי כו' , דלא אמר אלא אותן מדות שהן לכפר עון ומאריך אף, ולכן ל"ק אל רחום וחנון שהן קודם החטא, וכן נצר חסד לאלפים דל"ק אלא ארך אפים שהוא לצדיקים ולרשעים, וכן נשא עון ופשע, וכן ונקה כמ"ש (יומא פו. וש"מ) מנקה לשבים כו'. ורב חסד, דחסד אינו משגיח כלל על מעשה כמ"ש (פסחים קיח, א) הני כ"ו כי לעולם חסדו כנגד כו', ולכן נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. ולא קאמר וחטאה לפי שחטאו במזיד. וכן לא קאמר ב' פעמים ה' כמ"ש (ר"ה שם) אחד קודם שיחטא כו'. ונשארו ששה שהן תשעה כמ"ש באדרא זוטא. וכן בכי תשא הן עשרה שהן י"ג. כי 'אל רחום' לפי פשוטו מדה א'. וכן ארך אפים, וכן נצר חסד לאלפים. ונעשין י"ג. והכל דרך בג' שבאין מלמעלה וזהו י"ג יודין וט' ווין דב"כ שהן ווין ו' ט'. יודין י' י"ג (כוונתו על ג' יודין וג' ווין דהויות). והן נקודות וטעמים והוא משחא דבהון והן עצמן אותיות כמ"ש בפרשה נשא. ועם ו' תיקונים דה"א שהוא חמשה ואלף הן כ"ח עובדא דבראשית. ועם ד' דאל"ף הן ל"ב נתיבות, כי נגד ו"ד דנוקבא הוא עשר ספירות כמ"ש בספר יצירה "א' רוח אלהים חיים ב' כוח כו'", והן ד' דידה, ואח"כ חמישי חתם כו' ו"ק:

ואמר כדבריך ממש והא כו' ר"ל כמ"ש (ברכות לב, א) "כדבריך עתידין האומות כו' אשרי כו'":