יהל אור על ספר הזהר א:קנד

ונשמתא שטיא כו'. שאין רקיע נפתח לה:

וסלקא. מצד מעט מצות שבידה שהן כנפיים לנשמה רק שמכבידין עליה העונות:

ונחתא. וכמ"ש ברעיא מהימנא פרשת ויקרא בסוד אשם תלוי עי"ש:

אתפקדן דוכתייהו. בגן עדן נפקד מקומם:

אתמסרון. לגיהנם שם נחתי וכו' . וז"ש עלייהו כו' לא יעלה כמו בתחלה שהוא סליק ונחית:

בההוא שעתא. קאי אלמעלה:

מסטר צפון. מבינה וזהו מי נתן לשכוי בינה:

בד' סטרי עלמא. חגת"ם:

ואתער כו'. להתעורר ב"א לתורה שכל התעוררות הוא מצפון כמ"ש עורי צפון והוא בחצות ובואי תימן בבקר לב"ה בקר דאברהם הלוך ונסוע הנגבה, שעד חצות שינה סטרא דמותא שליט ואחר חצות מסטרא דבינה חיים וצריך לקום מסטרא דמותא ולאחוז בחיים בתורה:

דמית בחיי אבוי. ר"ל בלא זמן:

ת"ח מלה דלעילא. שהעליון זך מאד וא"א להיות למטה בלא התלבשות והוא בהתעוררות התחתון וכן נשמתא בנפש: