יהל אור על ספר הזהר א:קנג

עבד שמיא וכו'. ר"ל שמים חג"ת ובתחלה מחו"ג ולא נתקיימו עד שבא הרוח ת"ת ועבד שלמא. והן ג' יסודות עלאין. וסמכין הן נצח והוד:

וכולא קאים על אורייתא. שהוא רוחא הנ"ל:

וכרוזא. גבריאל:

בחיל. בכח מסטרא דגבורה לפי שאז רוח צפון מנשב ולכן גם כן התרנגול שנקרא גבר מתעורר לקרוא גם כן למטה מעין התרנגול שלמעלה גבריאל כמ"ש בפרשת בראשית:

דעייל רוחא. שמתעורר נשמתו לקול הכרוז כמ"ש החרשים שמעו והעורים כו':

ומתמן נפיק קלא דקליא חילין אתבדרו לד' סטרי עלמא. הענין כמ"ש בתז"ח ע"ט ע"א קלא דקליין אשתנין מגו כו' וגלין אתהדרו לסטר צפון לסטר מזרח וכו' ובתיקונים דף ל"ו ע"ב ודא אזיל לצפונא ודא אזיל לדרומא וכו' תרין אחרנין וכו':

ומ"ש חד סליק כו' חד נחית וכו'. הוא מ"ש שם בתיקונים דא סליק ודא נחית והן ששה סטרין דאגוזא שאמר בסת"א ה' ע"א:

חד עייל בין תרין. דעת בין חו"ב, והוא קלא פנימאה, נקודה קדמאה בין חיך וגרון כמ"ש בתז"ח ע"ט וכד אתפשטת מטאת לחד מאלין ואשתני ואתעבד רוח וכו' והוא ספי' הראשונה דז"א שאמר בספר יצירה אחת רוח אלקים חיים והוא בגרון:

תרין מתערין בתלת. חו"ב נכנסין בתלת מוחין דז"א והוא ג' ספירות הראשונות שאמר בספר יצירה רוח מים ואש שהן חב"ד דז"א והוא שאמר בתז"ח (שם) סליק האי קשרא וכו' ושני ליה בתלת גוונין באשא ברוחא במיא:

תלת עיילי בחד. שג' מוחין נכנסין ומתפשטין בת"ת והוא בקשרא דלישן כמ"ש שם האי קשרא דחיק ליה כו' ברזא דוא"ו דאיהו לישן כו'. והת"ת הוא דאפיק גוונין כמ"ש בפרשת משפטים קכ"ג א' (ח"ב קכג, א) אתפשטותא דת"ת דגוונין בי' מתחברין כו'. ואמר בז"ח דף מ"ה ע"ג כדין האי ניצוצא אחזי בהו גוונין ואתעכב בי' י"ב ירחין וכו':

וז"ש חד אפיק גוונין , ואינון י"ב כנ"ל, י"ב ירחין, והן י"ב גבולי אלכסון שבת"ת. והענין כי הן שש יריעות דאינון חמש ושש יריעות דאינון חמש ה' חסדים עם מוח חכמה וה' גבורות עם מוח בינה:

וז"ש שית מנהון לסטר חד ושית כו' ואלו מתחלקין מהגבורות נבנין תריסר טעמי וכ"ב אותיות ומהחסדים נבנין עשר נקודות. וז"ש שית עיילי בתריסר תריסר מתערין בכ"ב שית כלילין בעשרה . ואלו עשר נקודות כולן קיימין על חד נקודה דנפקו מינה. וז"ש עשרה קאים בחד :

ועיין בתז"ח שם ותבי ןפי'. ואע"ג שאמר שם דטעמין הן תליסר אינן רק תריסר וא' כללן כידוע בי"ג תיקונין. ואלו הן כלל שמא מפרש במ"ה נהורין אתברי עלמא‏. תריסר ועשרין ותרין ועשרה וחד שהן ל"ב נתיבות וי"ג תיקונים. או שתלת הן אמ"ש כנ"ל. והן בין בנקודין ספי' וע"ס פנימיות בין ג"ר שלש אמות מכ"ב אותיות ואח"כ נכללין בלשון כנ"ל ומתחלקין לו"ו ו"ק של הרוח והן ו' נקודות אחרונות, ו"ק של האותיות שהן ז' כפולות. ואח"כ בי"ב שהן י"ב פשוטות. ואח"כ נכללין במל' כל הכ"ב וז"ש תריסר מתערין בכ"ב. וכן נכללין כל העשר ספירות י' נקודין. וז"ש שית כלילין בעשרה. ועיין בספר יצירה ותבין כל זה: