יהל אור נז

ימים הראשונים שלטא עליה ערלה הגופני' על הברית נגד מלכות שנקראת בת שבע. ומיום הח' מתחיל לצאת מע"ה שנים הנ"ל. ושנת הי"ג הולכת הנשמה ונשלמת עד שיוצא מההוא ערלה לגמרי נגד בינה והוא ביסוד נגד בינה שבת עלאה שבת תתאה והן י"ג שנים ז' ו' זו"נ:

(ע"ט א) בס"ת. לוט בן אחיו כו'. ואמר בן אחיו שהוא בן הרוח שגדל עמו ובחיקו תשכבנה. כזכור בניהם מזבחותם. והרוח אחיו של הנשמה שבא בשנת י"ג:

דלא אעדי כ"כ כו'. ר"ל אע"פ שמתעוררת הנשמה:

בשעבודא דאורייתא ואמשיך כו'. ר"ל עד מקום שכם כו' כמש"ו. ואמר ויצאו ללכת כו' ר"ל שיצאו מחרן כנ"ל [ללכת] ארצה כנען. ר"ל לארץ החיים ללמוד תורה והוא ארץ של כנען**(חסר תיבה א' בהעתק.)** זוכין לה כידוע ואמר ללכת בשנת י"ג ויבאו ארצה כנען [לאחר] י"ג:

אלין עובדין טבין. ר"ל מעשים טובים שעשה קודם שנת י"ג שבסייעתא דילהון כפיף לסטרא בישא ומתקן לגוף אחר י"ג שנים:

**(מכאן עד דף צ' ע"א נדפס באד"א. ואינו נסמך ע"ד הזוהר דכאן. ש"ל:

)**(ע"ב) (בזוהר) וירא ה'. שנתגלה לו השם. ויאמר לזרעך. הוא הבטחת הנשמה לחזור בתחי' ויירש אז את הארץ שאז נקרא יצחק לבני ליצחק וכמ"ש בפרשה חיי שרה ע"ש:

(פ ע"א) ויבן שם מזבח. הוא מזבח שמקריבין עליו נשמתין והוא מזבח ההרוס דאליהו:

ויעתק משם ההרה. שנסע ממדרגה למדרגה והוא מי יעלה בהר ה' מי יגור באהלך כו' ועיין בז"ח מ"ט ע"ג:

מקדם לבית אל. כמו שלמטה בביהמ"ק דרגין דרגין קודם נכנסין להר הבית במזרח ואח"כ לשאר מדרגות כן למעלה כידוע וכמש"ל צ"ד ע"ב בקדמיתא חצריך כו' ע"ש וזהו מקדם כו':

ויט אהלה. שם כמ"ש מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך:

בית אל מים והעי מקדם כמ"ש למטה שעי הוא דרגין דלתתא והן חוץ להר הבית סביב רשעים כו' וחופפת לה והיא עומד בהר. בית אל מים והעי מקדם שהן מלכי קדם אשר מלכו לפני מלוך כו' מהררי קדם ינחני כו':

ויבן שם מזבח. דכמה מזבחות בנה שבכל עולם שעולה מקריבין אותו כידוע והוא בונה אותם בעה"ז כידוע:

ויסע אברם. כמש"ל כמו שהם מלמטה כך הכל למעלה בכל הכללים ופרטים וכשהולכין להר הבית באין ומקיפין דרך ימין לדרום והוא סוד הייחוד של ק"ש ותפלה כמ"ש בפ' במדבר ובא לו לקרן דרומית כו' ע"ש:

(פ ע"ב) ויקרא שם אברם בשם ה'. שם דוקא כמ"ש בכל המקום אשר אזכיר כו' וכמ"ש יעקב ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' כו':

(צ ע"א) בסתרי תורה דאינון ס"ה כו'. שהן של ע"ב אתוון דא"ב [א"ה. מצאתי בהעתק אחר כתוב כאן שתין אינון וחמש אינון. והכונה דכ"ב אותיות הן שתין במילואן. וה' מנצפך ובמילואן י"ב ס"ה ע"ב. ומ"ש מספר תר"ב ע' לעיל נ"א ע"ב במ"ה זיני נהורין ע"ש. והנה מ"ה נקודין דא"ב גי' ת"נ ועשרה רקיעים ס'. ובמנצפך ח' נקודים הן פ' וב' רקיעים י"ב ס"ה תר"ב] ובהון ותרב חכמת שלמה מספר תר"ב ונקודין בחכמה ומספרין בחכמת שלמה ששם המספר ושם פרפראות כו'. ובזה קיימא סיהרא באשלמותא:

שתין אינון. ר"ל של ו"ק ומלכות מצה פרוסה והיא ה' חציין. וז"ס שס"ה של חנוך ושל השמש שהן חד דרגא שהן באשלמות הפרצוף עם ג"ר שהן בדרגא דמאות ואחר שהוליד בנים [לס"ה שנים. הד"ל]. נתעלה בדרגא דאו"א ולכן סלקו:

פרשת וירא (צ"ז ע"א) בסתרי תורה. הורמנותא כו'. והן מראות הנביאים בג' היכלות תתאין שע"י רואין בנה"י דאצילות ודרגין דאבות בג' היכלות עלאין רא"ז (ר"ת רצון אהבה זכות. המסדר) כ"א בדרגי' וע"י רואין בחג"ת דאצי' וכ"ז אספקלריא דלא נהרא בר ממשה דחזי באספקלריא דנהרא (ועיין ביאור הגר"א ז"ל על כל המאמר הזה בארוכה בהיכל ב' דבראשית ד"ה דא קשי לאתגלי' בסתימו דעינא כו'):

[ליקוט. ר"פ וירא בס"ת בענין ג' הגוונים כפי מ"ש בהיכלות מ' שהם בב' היכלות וכמש"ש. אבל באמת אינו כן כי ג' גוונין הנראין הן בנה"י ג' גווני הקשת דמתחזיין ונצח אע"ג דאיהו מאספקלריא המאירה מ"מ בדרגא דנוק' הוא ודרגא דנביאים הוא אבל באמת כי לא זכה אליה אלא שמואל כמ"ש בזוהר בכמה מקומות ולכן שקלו הכתוב כמשה אבל משה הוא בחג"ת כמ"ש בר"פ וארא ואמר בריש היכל הג' בפ' בראשית כיון דעאלו בגווי' אחזי נהורי' משא"כ בחג"ת אלא שאין בו גוון כלל כמש"ש והן ג' נהורין שבנר תכלא וחוורא ולמעלה האור שמאיר בלא גוון כלל ולפיכך אינו נראה כי העין אינו רואה בלא גוון אבל מ"מ נראה האור משא"כ בחג"ת. והענין של ג' הגוונין וההיכלות כי ג' היכלות וגוונין שהן בנה"י הן קומה שלימה היכל וגוון ראשון בנה"י שהן נגד נוק' ושני נגד חג"ת שהן דדכורא והיכל השלישי נגד כח"ב שהן פנימית בלא רוחא לכן ל"ל גוון וכ"ה בג' הנהורין בפתילה כמ"ש בפ' בראשית ואע"ג שכל ההיכלות מ"מ היא כלולה ג"כ בזו"נ כידוע וכן בכל קומה וקומה]:

(במדה"נ) לריח שמניך. ר"ל לריח הצדיק במעשיו עלמות הן האבות כידוע:

(ע"ב) אזיל עמי' בכל כו'. וז"ש ברכי נפשי בר"ח והענין בר"ח שהנשמות מתחדשין בכל ר"ח כידוע:

יתמו חטאים. זהו השעיר שמקריבין בר"ח:

ר"ל תוקפו. והענין כי אע"ג שאמרו יעקב לחודי' מ"מ נכלל משלשה אבות וזהו אלוני ממרא אלוני תוקפו איתן האזרחי. מאתים עולמות הוא של יצחק ועיין במאמר קו המדה דף מ"ה ע"ד ואלין עזקין אינון מאתן כו'. ובסוף תז"ח דף צ' ע"א ואפיק ד' בחושבנא דמאתן כו'. וכסא עצמו הוא יעקב וידוע שהוא נכלל מג' אבהן:

והוא יושב פתח האהל הה"ד כו'. ר"ל כשמגיע הצדיק לפתח האהל אז יוצאין לקראתו ג' אבהן שהיא פתח עינים ג' אבהן שבג' גווני עינא והיא נקשרת עמהם רגל רביעי ולכן אמר אשר לא נשא לשוא נפשי ר"ל נפש דוד וז"ש (צ"ח ע"א) כחום היום [דכתיב] וזרחה לכם יראי שמי. שהיראה היא הפתח כמ"ש בפ' בראשית ז' ע"ב וי"א ע"ב ע"ש וע' בזוהר כאן וישא עיניו וירא כו' ומבואר כל מה שכתבתי:

ד"א כו'. ור"ל באלוני תוקפא הוא יום הדין החזק מאד כמ"ש (צפניה א' י"ד) יום ה' הגדול כו' מר צרח שם גבור. ור"ל והוא יושב פתח האהל בבית הבליעה