יהל אור לב

שם התחלתו אבל נמשך עד כאן שהוד מקבל מגבורה ולכן אמר בפ"פ שכאן בהיכל הזה המלאך ממונה על הטבילת נשמה בנהר דינור וכמו החיות שהן בכל ההיכלין כמש"ל ונפיק מן השרפים שהוא אש שורף ולכן אקדין בה וכן בהיכל הד' נפיק ג"כ מן שרפים כמש"ש דף רנ"ב ע"ב מאלין ד' כד נטלי כו' ע"ש והכל בסטר דשמאל הוד וגבורה ולפעמים הנהר דינור ביסוד כד מקבל מסטרא דשמאלא כמ"ש בר"מ ובתיקונים ע"ש [ועמ"ש בז"ח רות שכאן הוא יסוד] ושם בהיכל זכות שביבין דינור שהן שביבין דאשא דנפקין מן השרפים ומן השביבין אתעבידו שבעין ותרין גלגלין מלהטין באשא וזהו גלגלוי נור דליק ומהן אתעביד נהר דינור וזהו נהר דינור נגיד ונפיק כו' וע"ש בפ"פ:

כלהו עאלין כו' לון לעילא. ר"ל כלהו הנ"ל נכנסין תחת הנשרא הנ"ל לאכללא לון לעילא בסילוקו לעילא להיכלא תליתאה:

אינון ד' חיוון (מב ע"ב) סלקין כו' חיותא. ר"ל כשמאיר רוחא שבהיכל הזה לחיותא אז סלקין הד' חיות שתחתיה שכלהו סוכין לההוא רוחא כמ"ש בהיכלא קדמאה כלהו אסתכו לההוא רוחא דכתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת כו' וכן הוא בכל היכל והיכל [ובפ"פ כד מתיישבן רוחא ברוחא כו' עמש"ש]:

ד' גלגלין לכל חד וחד כו' ואסתכיין לאמצעיתא. ר"ל לכל גלגל ג' סמכין שהן י"ב סמכין לכל חי' והגלגלין כ"א מסתכל לצדו של החי' שעומד בו של מזרח מסתכל לצד מזרח של החי' וכן כולם והגלגלין כלם מסתכלין לאמצעית החיה שכולם מסתכלין לחי' שעליהם וד' החיות מסתכלין לחיה שעלייהו וחיה לרוח כל אחד מסתכל אל שעליו. וז"ש וכלהו סמכין תריסר נטלין מגו אמצעיתא. כמ"ש בז"ח דף ל"ג ע"ב דחיות נטלין למטלין לון כגוונא דא ארון כו'. והגלגלין מסתכלין אל הצדדין והסמכין מסתכלין האמצע ונטלין מגו אמצעיתא בגין דאמצעיתא נטיל הכל כמ"ש וההוא אמצעיתא סגר ופתח. ר"ל ברצונו הולכין ועומדין ולכך נטלי הסמכין לגלגלין וז"ש ותלת סמכין נטלין לי' ואסתכיין לאמצעיתא. וההוא אמצעיתא נטיל לסמכין נמצא כולם נטלין ממנו:

וכל גלגלא כו'. כמ"ש וקול רעש גדול כמש"ל:

אלין ארבע כו' כלהו אשתלבו דא בדא. כמש"ל בהיכל הראשון שנכללין זה בזה בסוד ד' יסודות הממוזגים וכמ"ש למטה. ועאלין אינון אופנים דלתתא כו' באלין. ר"ל האופנים של היכל הראשון שהן תחת החיה ששם והן ד' האופנים שלהן ג"כ לכל א' ד' גלגלים ותריסר (סמכין) ונכללו באלו ד' החיות שתחת החיה הזו ומקודם צריכין להכלל החיות עצמן זה בזה ואח"כ להכלל באופנים שכבר נכללו ג"כ בעצמן כנ"ל בסוד ה' אחד ושמו א' וכ"א נכלל במינו וכן חיה דשם בחיה דכאן ורוחא ברוחא כמש"ו:

רוחא דא דאתכליל כו'. ר"ל רוחא דהיכל הזה שנכלל ברוחין דלתתא ודבסטר שמאלא סלקא לאתאחדא בהיכלא תליתאה ברוחא דבי' והכל ע"י תפלת הצדיקים מרעותא די בהון כמש"ל שהרוחין נטלין רעותא לבד:

דכד סלקא ועאלת בההוא היכלא כו'. ר"ל כאשר התפלה עולה בהיכל הזה וסלקא עמו הרוחין ונהורין וכל שבהיכל הראשון ונכללו ברוחא ש היכל הזה והרוח עולה למעלה להיכל השלישי וז"ש נטיל כלא:

וכלא נטלין בהדה. ר"ל כל האופנים והחיות והשרפים ונהורין וגלגלין וסמכין של הב' היכלות כלהו נטלין בהדי התפלה ונוסעין עמה וז"ש נטיל כלא. ר"ל התפלה מסיע את הכל והכל נוסעין עמה עד שנכללין כלם ברוח שבהיכל הזה. וז"ש עד דאתכלילו כו'. וכ"ז בתפלה אבל הרוחא ברעותא ובכוונת הייחוד. וז"ש וההוא רוחא נטלא ברעותא כו' להיכלא תליתאה. נמצא הכל תולה בכוונת הייחוד ורעותא דב"נ:

כלילין דא בדא כדקדמאי כו'. ר"ל כמו אותן שבהיכלא קדמאה כמש"ש:

אשא במיא כו'. ר"ל הקדמאי:

והכי הני כלהו כו'. ר"ל כמו בהיכלא קדמאה אשא במיא כו' ה"נ כאן:

ומתאחדן דא בדא. ר"ל החיות בעצמן אלו באלו שנתאחדו ונעשו אחד:

ומשלבן דא בדא. ר"ל החיות באופנים שהן מקבילות הלולאות אחת אל אחת בסוד שילוב ב' השמות כנ"ל:

וכן כמה חיילין כו' באינון תתאי. ר"ל בעולמות שלמטה שכלם נבראו זה מזה וזה דוגמת זה ונקראו בשמות שלמעלה ג"כ עד שמגיעין לרקיעין עד הרקיע התחתון שבו הככבים עד ככב הצדק ממטה למעלה כנ"ל וז"ש עד דמטו כו':

ותמן כמה ממנן על עלמא. ששם ג"כ דוגמת ההיכל שממנו מקבל הככב. והן ז' רקיעין וז' ככבים נגד ז' היכלות ובכולם ממונין על העולם ובשעת התפלה מתאחדים כלם ממטה למעלה כמו שעולה התפלה ממטה למעלה וכל ככב ורקיע עולה עם היכל שלו עד שנכללין ברוחא דהיכלא ואח"כ עולין להיכל שעליו ואז נעשה בהיכל הזה ג"כ עם כל מה שבו וכל העולמות ורקיע וככב המקבלין ממנו וכן בכולם עד שעולין כלם להיכל השביעי ושם נעשו כל העולמות וכל היכלין ורקיעין וככבים וכן מדורין וכל אשר בעולם כלם אחד ואז ה' אחד ושמו אחד. וז"ש וכד רוחא דא אתכליל כו' עד הכא. ר"ל עד היכל הזה לבד. ואמר עד דאתאחדא ברוחא דתמן. ר"ל כאשר נכלל מהכל אז עולה אל היכל השלישי ועומד שם עד שנשלם רוחא דשם [ובפ"פ האי חיותא שלטא על ד' אחרנין כו'. עמש"ש]:

הכא הכרעה לאתדבקא במארי'. שכאן הברכים וכן חשיב בכל היכל מעשה אחר ובהיכלא קדמאה הוא מעשה התפלה כידוע בסוד ח"י ברכאן לח"י עלמין וברכות לראש צדיק ובכל ששה היכלות הוא מעשה ובהיכל הז' רק רעותא בלבד ושם הוא רעותא והן ז' דברים בז' היכלות ואע"ג דסלקא בכל ההיכלין מ"מ עיקרו כל אחד בהיכל שלו ונכללין כל הרוחין ברעותא דב"נ בהיכל הז' ושם אין שם רק רוחא (ועל אלו ב' היכלין אמר הכתוב כי תעבור במים בהיכל הא' לבנת שממונה על המים ושם ממונה טהריא"ל על הנשמות כנ"ל אתך אני. כי תלך במו אש בהיכל ב' ששם טבילות הנשמות בנהר דינור לא תכוה רק תעלה מן הרחצה. וכן להבה לא תבער בך מהשרפים שהן בהיכל הזה דאוקדין כו'. חנון יחנך כו' בשמעך ענך זהו שב' גלגלים של מזרח ומערב נקראו חניא"ל עניא"ל. וזהו שמסיים כי עם בציון ישב בירושלים. נלע"ד מ"ש):

היכלא תליתאה כו' ובג"כ אקרי טהר כו'. ר"ל וז"ש לטהר שהוא בהיכל הזה כמש"ל:

ואע"ג דאיהו דכיא מכלא לא אתחזי כו'. ר"ל שגוון חשוך אינו נראה משא"כ בדבר המאיר מ"מ אינו נראה עד שרוחין ונהורין תתאין נכללין בו לפי שבו אין גוון כלל רק הוא אור שמאיר לגוונים ואין אור מאיר בלתי גוונין. וכן אין הנר מאיר בלתי פתילה ושמן ויש בנר