יהל אור לג

גוונים תכלתא וחוורא ויש אור מאיר חוצה לה בלתי גוון והכל ע"י התאחדו הגוונים של אור בפתילה וכן כאן ברוחין תתאין הן גוונים כנ"ל ורוחא שבהיכל ב' הזהר הוא גוון חוורא של הנר דמאיר מגו סומקא וכן הוא מאיר מגו רוחא של היכל קדמאה כמש"ל וכאן הוא האור כנ"ל שאף שמתאחד בגוונים מ"מ אין לו גוון רק שנראה האור שלו. וז"ש כיון דעאלין בגוי' כדין אחזי נהורי' ולא גוון חד מכלהו [ואמר לא אתחזי עד דאלין כו'. לא הרוח בעצמו שהרוחין אינן נראין בכל ההיכל אלא על נהורין. וז"ש כיון דעאלין בגויה כדין אחזי נהורי' כו'] וז"ס כעצם השמים לטהר. שהן ב' היכלין נו"ה ולכן לא אמר וכטהר שהן תרי פלגי דגופא. וז"ש מיום שחרב בהמ"ק לא נראו שמים בטהרתה דאשתאר חד כרוב והוא הוד אבל נצח נסתלק כידוע. וז"ש (בריש א"ר) עד אימת נתיב בקיומא דחד סמכא. שע"י התורה ורזין דאורייתא משיבין לה קצת הארה מבעלה דאסתלק בהדי כרוב חד ואז קיימא על תרין סמכין ושמים הוא היכל הוד כנ"ל וכשמתחבר עם נצח אז נראה בטהרתה כמ"ש לטהר. והענין כי הנבואה פסק מיום שחרב בהמ"ק שהוא מנו"ה בחבורם ולא נשתייר רק חלום שהוא מהיכל שני השמים וזהו ג"כ ע"י התלבשו ביצירה ובס"א ודרגין תתאין ולא חלום של נבואה. וז"ש שנאמ' אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם ושק וקדרות ידוע ולכן מסיים הפסוק אדני ה' נתן לי לשון למודים לדעת כו'. שהוא הנבואה מלמודי ה' נו"ה עלאין ואין העולם קיים אלא על הבל פיה' של תינוקות בית רבן שהן דרגין דנו"ה בסוד וכל בניך למודי ה' והן קיימין של העולם ולכן מיום שחרב בהמ"ק נמסרה הנבואה לתינוקות ואינן דרגין דהיכלות אלא ביצירה בנער מט"ט שהוא רבן של התינוקות כידוע ושם עה"ד טו"ר והתורה בעוה"ר נמסרה לחצונים בסוד עה"ד טו"ר והוא בעשי' מקום הס"ס והכל בהוד לבד וז"ש שמים] ולכן נמסרה הנבואה ג"כ לשוטים בסוד מלך זקן וכסיל וענין של זקן וכסיל כי כל זמן שאין מוסיף חכמה מטפש והולך וחסר [כידוע בסוד אל אחר דאסתרס ולא עביד פרין שהוא החדוש כמ"ש לא יהיה שכלך עקר וכ"ז שאין עושה פירות הקרן מתמעט והולך וכידוע בעשב*) הגונב האור שמתמעט והולך משא"כ ואורח צדיקים כאור כו']. **(עי' ס' לימודי אצילות לרח"ו ז"ל ע"פ בפרוח רשעים כמו עשב. (ועי' ס' עליות אליהו). (ש"ל):

)** ומט"ט נקרא נער דמתחדש בחדתותי דסיהרא כל פעם באור חדש כידוע וזה זקן ולכן הוא כסיל וז"ס זקני ת"ח כ"ז שמזקינין דעתן מתוספת עליהן וזקני ע"ה כו' ושם הוא הנבואה עכשיו זה נער וזה זקן וכסיל ולכן זה מוסר לנערים וזה לכסילים [ונערים ושוטים שניהם מסטרא דש"ך גבורות אלא שנער ממותק יותר בסוד נערה משא"כ בשוטה שעם ה' הוא ש"ך אבל בלא ה' שבט לגו כסילים] וז"ס לא נראו שמים בטהרתו שמתלבש בנערים וכסילים וזהו אלביש שמים קדרות (פי' שחרות קדרות) בנערים בסוד הילדות והשחרות הבל. ושק כו' הוא בכסילים בסוד כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק וכידוע [ובפ"פ היכלא תליתאה כו' מבד דמלכא. עמש"ש]:

כד אשתלים האי רוחא כו' אפיק מניה נהורא. והוא אהדיא"ל הנ"ל:

דכליל בתלת נהורין. כמ"ש בפ' פקודי דמשחא דרבותא אתכליל בתלת גוונין לכן הנהורא כליל בתלת נהורין:

אינון תרין נהורין כו'. ר"ל תרי נהורין שיוצאין ממנו:

ונצצין. שמתפשטין נצוצין מהם:

בההוא נציצא. ר"ל באותם הניצוצות שמתפשטין שני המאורות:

אתחזון עשרין ותרין נהורין משניין דא מן דא. שהן כ"ב אתוון כמש"ל ולכן הן משונות זו מזו כמו האותיות שלכל א' צורה מיוחדת:

וכלהו חד נהורא ועאלין בגו ההוא חד נהורא. הו ההוא נהורא הראשון דכליל ב' הנהורין כנ"ל:

ההוא נהורא כליל לון ולא נהיר בר בזמנא כו'. כמש"ל ואע"ג דאיה דכיא מכלהו לא אתחזי עד דאלין תתאי כו' ר"ל דלא אחזי נהורי' כנ"ל ואמר כד אשתלים האי כו':

אתנהיר ההוא כו' נצצין ואתחזון. הנצוצין כנ"ל. כחושבן כ"ב אתוון דאורייתא. וענין של הנהורין הוא כמ"ש בפ"פ שהנהורין הן מההוא רבות משחא דעלמא דאתי ושם הוא סוד כ"ה כמ"ש בז"ח בס"א ה' ע"ג מהכא אשתכחו רתיכין דסלקין על את ה"א מתתא לעילא כ"ה רתיכין ורזא דא יברכו כ"ה כו' ע"ש ואמר בפ' תרומה דף קל"ט ברזא דמשכנא על י"ג מינים דמשכנא מכאן ולהלאה משיכו דמשח רבות קדשא לאמשכא עלייהו כו' וכלהו סלקי לכ"ה אתוון ברזין עלאין דייחודא ולקביל אלין גליף ואתקין משה כ"ה אתוון ברזא דפסוקא דייחודא דכתיב שמע ישראל כו' וע"ד כ"ה זינין לאשלמא תקונא דמקדשא כו' ובגין דמשכנא אשתלים ברזין אלין אקרי כ"ה בייחודא דשלימו דמשכנא וע"ד וחסידך יברכוכה כתיב כו' כ"ה לקבל כ"ב אתוון ואורייתא ונביאים וכתובים דאינון כללא חדא ורזא חדא כו'. והוא הג' נהורין תנ"ך וכ"ב הם הכ"ב נהורין דנפקי מנהון שהם כ"ב אתוון והן הניצוצין שהן האותיות דנפקין מגו ניצוצא כידוע בסוד בוצינא דקרדינותא וז"ש דאינון כללא חדא ורזא חדא. שכולם נכללין כאחד בגו ההוא נהורא כמש"ל וכלהו חד נהורא ועאלין בגו ההוא חד נהורא. שהן הכ"ב אותיות שהן כולם כלולים בתנ"ך שם. וז"ש אתנהיר ההוא נהורא ואפיק אלין תרין נהורין. והוא כליל מהם כמש"ל נהורא דכליל בתלת נהורין. שהנהורא חדא הוא נגד אורייתא ותרין נהורין דנפקי מניה הן נביאים וכתובים שהתורה כולל נביאים וכתובים כמ"ש בתז"ח דף ע"ט ע"ג ואורייתא כללא דנביאים וכתובים כו' ואמר שם [אשתכחו תלת אוירין ואתכלילו בחד אלין שראן בחלת קשרין דקאמרן ושארי מבוצינא פשיטו לאתפשטא ומדיד לאורכא ופותיא לעומקא ורומא לאינון עשרין ותרין מפתחין עלאין ומדיד עשרים ושנים אתוון] והן כ"ה הנ"ל תלת אוירין וכ"ב אתוון מגו בוצינא כנ"ל שהן הניצוצין ונהורין נפקין מגו אוירין כידוע ונפקו מגו ההוא רוחא ברזא דאוירא כמש"ל ואמר [וכל רזא ועומקא וסתימו דילהו לקבל תלת אוירין ג' קשרין ה' אלהינו ה' וכלא ברזא למשה מסיני] ור"ל כל הכ"ב כלילין בתלת אוירין כנ"ל וכלם ברזא דעלמא דאתי כנ"ל וכמש"ש וכלא ברזא דא"ס כו' ובטש בגרונא דמתמן נפיק אוירא אחרא לבר אשתכחו תלת כו' כנ"ל והן אתוון דיחודא דעלמא דאתי כמ"ש בפ' תרומה דף קל"ד ע"ש וז"ש בז"ח שם ג' קשרין ה' אלהינו ה' שבהם כ"ב אתוון ותלת וכלהו כלילין בתלת אלו ג' קשרין והכל ברבות קדשא דנגיד מעלמא דאתי שממנה יצאו כ"ב אתוון כמ"ש בז"ח שה"ש דף נ"ז ע"ד ונ"ח ע"א בשעתא דאתוון נפקו מגו עלמא דאתי כו' ובזוהר ותקונים וכן תנ"ך כידוע שהיא ימא דאורייתא ונביאים מבינה וכ"ז ידוע בהרבה מקומות וכאן הוא הרבות קדשא והן הכ"ה נהורין וכאן הוא סוד התורה דאתגלי מגו עלמא דאתי שבחג"ת נכללו הכל כמ"ש בריש בראשית דף ט"ז ע"ב ובשאר מקומות ושם בטמירו וכאן נתגלו הנהורין בסוד גוונין דאתגליין. וזש"ש בפ' תרומה יעקב בעא לאתקנא לתתא ברזא דייחודא ואתקין בכ"ד אתוון ואינון