יהל אור קצו

דאחיד ביה הוי"ה ואקי"ק. דהן ד' פרשיות וד' בתים דשל ראש והן ד' פרצופים שכלולין בתפילין ש"ר וש"י בד' אותיות וא"ו כלול אותם בב' קשרים וד' אותיות הנ"ל. ואמר ק"ש דאיהו כו' ר"ל דכליל שתיהן כמש"ו דשניהן נאמרין בק"ש דאתמר בי' והיו כו' ופשו כו':

(ע"ב) צדיק לקבלי'. ר"ל לקבל מט"ט. וז"ש טט שתים שכולל נו"ה. פת שתים שכולל חו"ג. וכן יסוד כולל עד"א ושכינה. ות"ת כולל או"א כנ"ל שהן ד' אותיות השם ד' פרשיות שבתפלין:

וישראל שלישי'. פסוק הוא אע"ג דאמר שלישי' לאשור ולמצרים אמר בגין שלישים כו' שהוא על כולם. וכן ישראל ת"ת והוא כולל חו"ג ולפיכך שליש גדיל בת"ת שבו מתתברין שני שלישי ענף חו"ג ששם וכנפיהם פרודות כנ"ל. ולכן צריך לאפרודי מסטרא דעד"א:

חוליא כו'. ר"ל החוליא עצמה שכינה:

חמשה עשר משולשין. י"ג בציצית כמש"ו וא' בג' כריכות דתפלין וא' בקשר:

תרין בקשרא חד. ר"ל תרין רצועות כלול בקשר ש"ר וא' בש"י הרי ג' בקשר:

בן י"ה. ר"ל י"ה משולשין כנ"ל:

לארבע סטרין כו'. שכל דבר יש לו ו"ק:

דמתה לתמר. שהוא לולב:

ארבע זמנין. כלולה מד' חיוון בכ"א ח"י:

מה"ב ש' ש' שית דרגין. ר"ל דב' שינין ש' ש' הוא שש ששה. וז' ענפין ז' קוין והוא ו"ק דיליה וד' דילה דבה נהי"ם מרכבה אחרונה ולכן שי"ן בד' ענפין משא"כ דיליה הכל בתלת דהיא המשלמת וע' בז"ח ש"ה וזהו שית דרגין ושבע כו':

כגוונא דא איהו כל מצוה בכל אתר י"ה כו' ותרי"ג מסט' דתפילין והיו לטטפת כו'. כצ"ל. ומפ"ו הפסוק לטטפת והכל במט"ט דביה כל התיקונין כנ"ל. ואמר ט"ט ח"י עלמין כו' וז"ש טט שנים דהוא קשר הוי"ה ואדנ"י ופת שנים דהוא קשר הוי"ה ואהי"ה והן ד' נגד ד' בתים. ואמר בתפארת ב' אותיות הראשונות. ואמר סוס דתפארת ורכב הוא דצדיק נהר כבר הנהר וז"ש דביה כו':

קשר של תפילין שדי אחיד כו'. דהן ב' קשרים ד"י אחיד עילא ותתא והן בת"ת וצדיק ט"ט פ"ת והשי"ן הוא ת"ר דתפארת וא' הוא כללא דלהון וז"ש קול ודבור קול קשר ש"ר ודבור קשר ש"י:

אינון תריסר שלש לכל סטר. והוא שם י"ב וכן תריסר גודלין. ואמר שעורא דבגד דכתיב על כנפי בגדיהם דבכל כנף צריך להיות שיעור בגד וד' [בגדי] לבן וזהב הן זו"ן באצילות ובריאה וד' דהדיוט הן במט"ט דהוא הדיוט כמ"ש ברע"מ פ' בהעלותך ע"ש והן י"ב כמ"ש בר"פ וארא בענין ד' יסודות וד' רוחות וד' מתכות ע"ש וז"ש אל תהי ברכת הדיוט כו' דהוא בדרגא דקשיר להו והוא נגד ג"ר דמזווג לון ולכן בברכת כהנים דהוא ברכת הדיוט כליל כל הי"ב כידוע:

כל תיבה משולשת מסטרוי. ר"ל מסט' דעד"א כנ"ל:

חוליא כלילא מתלת כריכות דא שכינתא כו'. ר"ל החולי' עצמה הוא השכינה כלילא מתלת כריכן הן האבהן וכמו בשם ע"ב דבכל א' ע"ב אתוון ובה ע"ב תיבין כלילא מכלהו ובה קדושה ישלשו דאיהי נק' קדושה בלשון נקבה כלל כל הקדושה וכן בת דשבת כמש"ו ולכן כלילא מג' יום השביעי ג' אלקים ג' סעודות הכל בג':

בת יחיד' חוליא תכלת שבציצית. ר"ל דחוליא הראשונה לבן ג' כריכות ג' אבהן ואח"כ חוליא דתכלת ג"כ כלילא מנהון. ויותר נראה דל"ג כלל חוליא אלא כצ"ל בת יחידה תכלת שבציצית. והוא חוט הרביעית כדעת הראב"ד וכמש"ש שכ"ה עיקר וכ"ה בספרי שלנו. כלילא מג' חוטין לבן אות ד' שבשם וכן עיקר:

זכאה כו' כנפי מצוה. ר"ל בלבן ותכלת וכריכות וחוליא כנ"ל. וז"ש רשים ברצועה כו' ג"כ כנ"ל הרצועה כלילא מתלת כריכן וכן הקשר מתלת רצועין כמש"ו רשים בקשר כו'. והכל ג' דקוב"ה וא' דשכינתא כלילא מנהון כנ"ל:

כריכות רשים בקשר דתפילין בתרין קשרין כליל תרין רצועין בקשרא חד סליק חמשה עשר משולשין שלשה עשר כו'. כצ"ל. ור"ל ג' רצועין. כלילן בב' הקשרין. ואמר שלשה עשר כו' ר"ל דלכן נק' בן והוא הכריכות והחוליות דנטיל ב' חולקין דבת ג"כ דאינון החוליות ונותן לה חולקהא אחד וכשהיא כלולה מכולם היא ס"ה אדנ"י היכ"ל דיליה. ואמר בן י"ה כמש"ו נגד י"ה קשרים. אבל עיקר הענין כי בט"ל כריכות כולל ג"כ י"ה מלא כמ"ש למעלה (בדיוקנא דכף כל אצבע כו' כצ"ל ור"ל דבכל קשר ד' חוליות וכן ד' אצבעות ובכ"א ג' פרקין שהן ג' הכריכות והקשר הוא כף היד קושר כל החוליות):

כל קשר הוא בדיוקנא דאצבע כו' לקבל תלת חוליות והכי בכל אצבע וכו'. כצ"ל. ואמר אף שיש גודל הוא הכוללם שהוא י"ג נגד קוצו של י' ולכן הוא בסדר אחר והוא שרשם ומדה דלהון בוצינא דקרדוניתא מ"ס ואין בו אלא פרק אחד בסדר האצבעות ופרק ב' הוא שורש השרשים רעותא לגו לגו רישא עילאה רוח ורוח מרוח וכ"ה י"ב חוליין וי"ג בסדר אחר הכוללם וג' ידות אינון עם גופא נגד ג' אוירין ורישא הוא אויר הרביעי שכוללם:

מדה א' כו'. דכל האיברים צריכין להיות במדה אחת כמ"ש בתי' ת"פ והכל בגודל וחשיב ד' תיקונין דרישא אנשי חיל כו' ד' דהוי"ה כמש"ל (ר"ל א') ודגופא אמר דנמדדין באמה וז"ש אמה שעורא כו'. ואמר ובכל אמה כו' ואינון ב' בגופא גויה כולל ראש וצוואר וברית כולל בטן ועטרה והן ב' גוף וברית וד' ענפין דידין ורגלין בכ"א ג' וברית כוללן ח"י וכן בח"י דחוט השדרה כתמר כו' דומה ללולב כו' וז"ש זאת קומתך כו' שהגוף כולל הכל:

מקוה ישראל. ר"ל ת"ת הוא מקוה קומה ועיין בתיקו' ריש תי"ט:

בשכינתא כו'. דאיהי כלילא מד' והן ד"פ ח"י כמש"ו. וכל המאמר מכאן ואילך הוא משובש מאד מאד ומחולף שיטות ותיבות וכצ"ל דאינון ארבע סלקין שבעים ושנים ודא רזא דחיון בקומה דלהון כו':

(רכט ע"א) דמרכבתא תתאה כו'. נהי"ם:

מציעאה. חגת"ם:

תליתאה. כחב"ם:

שמל' רביעית לכל תלת כידוע:

ואינון מלאות כו'. ר"ל כל הג' מרכבות והן ג' הויות כמש"ו דכל ג' ספירות הן יק"ו ומל' ה' אחרונה משלמת לכולם כידוע:

הכא קא רמיז כו'. בכל כריעה וזקיפה בשית סטרין דגופא כנ"ל:

לשמאלו וימינו כו'. שאמרו בגמרא (יומא נ"ג ב') לשמאל דקוב"ה ימין דידך לימין דקוב"ה שמאל דידך ורמזו על כריעה וזקיפה שא' לקב"ה וא' לעצמו:

ובהון ע"ב עיינין. שבכל כריעה וזקיפה שית סטרין כנ"ל. והן נגד י"ב חיוון י"ב אותיות הוי"ה שבהן ע"ב עיינין כנ"ל:

ו' כריעות כו'. ר"ל בכל כריעה נפרקים ראש וגוף וזנב שהן תלת פרקין שאמר לעיל בכל אמה תלת פרקין הרי י"ח נגד ח"י נענועין דלולב שאמר לעיל ואינון רזא כו' לשית סטרין תלת כו':

וצריך למכרע בח"י חוליין סלקין ע"ב. הוא ענין בפ"ע ור"ל ד' כריעות דח"י ברכות שבכל כריעה ח"י חוליין הן ע"ב נגד מ"ש לעיל איהו ח"י ארבע זמנין כו' סלקין ע"ב:

באלין ע"ב כו'. ר"ל ע"י ע"ב עיינין נהירין ע"ב גדפין:

וקמת עלייהו. בד' זקיפות ע"ב ג"כ כנ"ל:

בשם ה' בה"י עלמין. שבתפלה שם הוי"ה ח"י פעמים ח"י עלמין:

והאי איהו ו"ו. שבשם שכנגדן ו' כריעות ו' זקיפות בצדיק ות"ח כמש"ו:

ו' עילאה בינה. ר"ל ו' שלישי בן י"ה אותיות בינה ור"ל שכולל ו' בעד"א בבינה שהיא י"ק:

ואינון רמיזין כו'. ג' ווי"ן דר"ת ג' הפסוקים:

אחיד בזקיפה וכריעה. בת"ת ויסוד:

וכלהו. כל הג' ווי"ן הנ"ל. ואלו הג' ווי"ן הן ג' מרכבות הנ"ל שיסוד כולל נה"י ות"ת חג"ת ובינה כח"ב כידוע:

ד' כריעות כו'. ר"ל וח"י עלמין קשיר בכל כריעה וזקיפה כמש"ו הרי ע"ב בכל כריעה וזקיפה וז"ש ח"י זמנין הוי"ה אינון כו':

אמן. גי' אלו ב' שמות הנ"ל כידוע:

אדני. יקו"ק ל"ג:

וגבותם דאינון כו'. ו' תליתאה בינה מרכבתא תליתאה כנ"ל:

ובלא קשוטה. צ"ל וכלא קשוט. ור"ל אע"ג דלעיל אמר דת"ת הוא. עיינין וכאן אומר שהוא אנפין ע' פנים כו':

בכל עין ועין כו'. חוזר למעלה שאמר לעיל איהו מדה דחוטמא כו' ר"ל הגודל: