יהל אור קצז

אינון י' י'. ר"ל העינים עצמן הן י' י' הרי כ"ו כמנין השם וכ"ה בחוטם כמש"ו לקבל כו'. וסלקין י"ק. צ"ל יקו"ק וכן למטה ומדה י"ק צ"ל ג"כ יקו"ק:

ודא וייצר. ר"ל ו"יי צר כל האברים כנ"ל:

אברתו. ר"ל על אברים:

ופניהם וכנפיהם פרודות כו'. ר"ל בזמן שכנפיהם שהוא אדנ"י ופניהם שהוא הוי"ה פרודות כמש"ו הוא נגד פתוחות. ובזמן שמחוברות הוא נגד סתומות:

סתימן פרשיין. ר"ל סתומות. ופרודות הוא בחו"ג למעלה ולתתא סתומות בת"ת כמש"ו:

בהדייהו. עם החיות:

דאיהו אדנ"י. גי' היכל:

ופניהם וכנפיהם לקבל כו'. כ"ל הוי"ה במחשבה בכתיבתו ואדנ"י בקריאתו:

אמן. במחבר' השני' ל"ג:

במחברת השנית בקדמייתא כו'. ר"ל בכריעות וזקיפות. שבשני' ר"ל בזקיפה מחבר הוי"ה ואדנ"י אבל לא בשילוב וזהו מקבילות כו'. אבל באמן הוא בשילוב וזהו חוברות אשה כו':

*הה"ד וכל העם רואים כו'. לאחר עשרת הדברות שפסק הדבור:

מה"ב זקיפות וכריעות ד' ובעושה שלום במרומיו ד' כו' תריסר בין כריעות וזקיפות ובכל כריעה וזקיפה מוליך ומביא למי כו' ותלת בתראין סלקין ע"ב ד' (כתעל) [צ"ל כריעות] ובכל כריעה ח"י נענועין ג' בכל סטרא ראש וגוף וזנב וכן צריך למכרע בח"י חוליין ד' כריעות ע"ב גדפין וד' זקיפות ע"ב עיינין ד' כריעות באדנ"י וד' זקיפות ביקו"ק קודשא בריך הוא ושכינתא באלין ע"ב עיינין דקוב"ה נהרין ע"ב גדפין דשכינתא וקמת עלייהו דבקדמייתא כו' וצריך לאוקמא לה בשם יקו"ק בד' זקיפות בשית כו' ח"י ברכאין דצלותא ח"י זמנין הוי"ה אינון ע"ב עיינין כו' זמנין אדני עד"א ושכינתא ח"י עלמין קשיר כו' מח"י ברכאין וכלא קשוט ע' אנפין לאורייתא ורזא דמלה וגביהן כו' כלהן מרובעות גדפין אדני כו' וסלקין יב"ק בחושבן כו' שעור גודל בינוני ודא ו"ו ב' פרקין דגודל אינון לקבל ב' עיינין י"י והכי חוטמא ו"ו ב' נוקבין דחוטמא י' י' וסלקין הוי"ה וייצר שיעור דכל מדה ומדה יקו"ק כו' ואבר הה"ד יפרוש כו' לית אבר בכל מרכבה דלאו איהו בדיוקנא ובכל כו' פתיחין דתפילין לקבלא הוי"ה אדנ"י ולתתא לקבל פרשין סתימין דתפילין לקבלא יאהדונה"י באנפין וגדפין כו' למכרע בכל גופייהו ולברך ח"י ברכאן דצלותא ולאתבא אמן לאמלכא עלייהו בכל כו' ואנפייהו וכל מאן דמצלי באדני ומכוון להוי"ה אנפין וגדפין דמלאכים ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לקבלא מילין דצלותא דנפקין מן פומא דב"נ כו' מן המברך דלגבי מברך בצלותא יקו"ק אדני ופניהם וכנפיהם פרודות לקבל כו' מתחברין תרין שמהן בקדמייתא מקבילות הלולאות אחת אל אחת אבל באמן כו'. ור"ל וגביהם כו' הן ג' מרכבות (שמי"ו ב') והן בע"ב עיינין ג"פ כ"ד וע' בס' הבהיר דשם ע"ב נחלק ג"פ כ"ד והן בי"ב כריעות בכ"א בו"ק של הגוף כל עצמותי כו' ואח"כ מפרש היאך הוא ד"פ ח"י ואמר דהוא בתפילת ש"ע לבד עושה שלום והן בד' כריעות בכ"א ח"י דהוא ו"ק בכל ג' פרקין ראש כו' וכנ"ל. וכן בח"י חוליין שהן כללא דח"י פרקין כנ"ל דמתה לתמר והן ד"פ ח"י נגד שכינתא וכן הוא בד' זקיפות והן ע"ב עיינין נהירין בע"ב גדפין כי ד' אנפין דחיות בכללן הן ד' אותיות הוי"ה וד' גדפין ד' אותיות אדנ"י. ואמר עיינין דהן באנפין וע"י נהיר בגדפין אבל עיינין עצמן הן שם אהי"ה והן ג' המרכבות כנ"ל. והעיינין הוא נהורא מדא לדא והוא דקשיר לון וראיתיה לזכור ברית עולם. וז"ש ו"ו עילאה בן י"ה כו' בן י"ה אחיד כו'. והוא אהי"ה דאחיד בהון והן ג' ווי"ן ב' של ב' ההי"ן וא' הו' דשם כמ"ש בתי' תי"ט והן ג' של ויסע כו' דהוא ע"ב שמהן ג"פ ע"ב. והן ג"פ ע"ב הנ"ל בעיינין ואנפין וגדפין והוא בכריעות וזקיפות ודאחיד לון וכ"ה בח"י ברכות בח"י פעמים יקו"ק ע"ב ודאדנ"י ודשילוב כמש"ו וז"ש ורזא דמלה וגביהן וגובה להן כו' גדפין כו'. ואמר וכלהו סלקין ח"י ברכאן ר"ל אלו ג' ווי"ן וענין הג' ווי"ן הן ו"ק. דכורע בהן ודזקיפה ודאחיד לון וכ"ה בח"י ברכות י"ב אמצעות דהוי"ה אדני ו' דג"ר וג"א הוא דאחיד לון ואמר כולא מרובעת ר"ל הכל בארבעה דבעיינין ג"כ כתיב לארבעת והן ג"פ ד' הנ"ל דכ"א ע"ב ד"פ י"ח כנ"ל והכל י"ב כנ"ל ואמר וכלא קשוט ר"ל בין בכריעות וזקיפות דאמר בד' הוא ע"ב ולמעלה אמר דבכל י"ב כריעות וזקיפות הן ע"ב וחשיב שניהם ועוד דחשיב לעושה שלום ג"כ וכאן לא חשיב ע' אנפין לאורייתא. ואמר דנגד פתוחות וסתומות הן תפילת הלחש וחזרת הש"ץ כמש"ו. ואמר וקוב"ה רשים בישראל כו' ר"ל חבר ם למלאכים כמה דאינון ופניהם כו' ולתתא שתים חוברות איש כ"ה סביבות האדם בעובדא בתפילין ובמלולא בצלותא דכל עניינא דעובדא צריך להיות במלולא נגד ב' עלמין יצירה ועשייה בהן נברא העולם ויאמר אלקים כו' ויעש אלקים כו' אף ידי יסדה ארץ כו' בדבר ה' שמים כו' וכן התורה כו' וכמ"ש בס"י בארוכה ובמחשבה נגד הכסא והן ג' מרכבות הנ"ל ואמר כרוב דהן ב' כרובין ובמט"ט נקר' כרוב. ואמר במחברת השנית ר"ל בתפילה השנית הן במחברת:

(ע"ב) בדבור דחיון. ר"ל קולות ולפידים קול ודבור:

ודא סלע כו'. תורה שבע"פ:

דבהון שוקי כו'. דמעלה נק' נצח ומטה הוד כידוע:

אות בצבא. אות ברית וצבאות נק' נו"ה:

מט"ט שד"י. ר"ל בגי' שד"י כמש"ו:

כלהו עקלתון. וזהו נחש עקלתון:

עקלתון. ורגליהון. ל"ג:

דאיהו ישראל. ר"ל בו אותיות ישר והוא ת"ת כולל ג' חיון חג"ת כמש"ו:

דנחש בריח. ר"ל לשון נחשת:

דאיהו ארי' כו'. דכל שביבשה נגדו בים ונגד ארי' נחש בריח. וזהו נחש בריח ונחש עקלתון. ותנין נגד כף רגליהם:

דסליק. ר"ל גי':

ככף רגל עגל למהוי כו'. ר"ל כששני הרגלים יחד נראה כרגל עגל סדוק מלמטה מפריס. וזו המראה נו"ה ומראה השלישית יסוד והשניה ת"ת והראשונה מל' הרי תנהי"ם:

תקונא שתיתאה כו'. גבורה:

ושביעאה חסד וזהו בענן כו':

ובראי' כו'. בד' תקוני רישא ע' א' ח' פ':

בעשיי' כו'. בד' תקוני גופא ידים וגופא ובריח ורגלים כסדר:

דאורייתא ותורה אור. ר"ל דעל אורייתא נאמר ותורה אור:

ישראל עלה במחשבה דאיהו בינה הרהור חכמה לחכימא ברמיזא מחשבה והרהור כולא כו'. כצ"ל. ור"ל בן י"ה הוא ישראל עד"א עלה לבינה שלכך נק' בינה בן י"ה שכולל עד"א בן. ברמיזא זהו הרהור והוא יותר דקות ממחשבה שהרהור הוא בלא ציור הדבר ואין מתארך מ"מ כל אחר (הלשון מוטעה ואפשר צ"ל ואין ניכר כ"א לאחר כן במחשבה דברי דוד) כמש"ו חכמה לא אשתמודע כו':

וכן אורייתא כו'. עכשיו מפרש שמיעה:

מצוה כו'. בשכינה:

[ליקוט. תקונא תליתאה כו'. הכל בצלותא וחסר כאן ג' תקונים האחרונים והכל במראות:

(ע"ב) מט"ט אות בצבא כו' יסוד ביניהם בצבאות:

ותייבין בתיובתא. ר"ל ז"ש ושוב רצוא במצות ושוב בתשובה:

הכי כד מצליין ישראל מיכאל כו'. ר"ל דבזה הן חברים דאינון ג"כ רצוא ושוב לקבל התפלות והוא מסט' דעד"א ושכינתא רצוא כו' כמ"ש למעלה ועיין סוף ח"א בהשמטות ויחלום כו':

ודא ראי' כו' ותורה אור ובשמיעה דאורייתא וריחא דקורבנין כו' והילוך דילה וראיי' דלית תמן אורייתא קב"ה כו' דקוב"ה אורייתא ותורה אור ושכינתי' ראיי' דילי' במראה אליו אתוודע ה' קוב"ה במראה אליו אתודע שכינתא. כצ"ל:

במחשבה מלגו כו'. ר"ל הראי' הוא שכינתא וכן כל הד' חושים אע"ג דאינון בהוי' מ"מ הכל בשכינה שהיא גוף להון והיא גוף החושים ה' במראה כו' והתורה עצמה שנראי' ונשמע כו' בכל החושים הוא עד"א ומחשבה והרהור חו"ב כמש"ו והחכמה ברמז לחכימא ברמיזא כו' וכן בכל הד' חושים שכ"א כולל מד' אלו וד' פני'