יהל אור טז

ובג"כ גרם כו'. שגרם מות כמ"ש למטה שהפריש אור ונתחבר מות כמש"ו:

בגין כו'. כנ"ל להתחבר א"ח עם ד' ואח"כ לחבר אותה עם אוכלסהא בבשכמל"ו:

ולאפרשא לה מסט' בישא. שלכן אומרים בשכמל"ו בחשאי:

ועם כל דא כו'. ר"ל אע"פ שמחברין אותה עם אוכלסהא. עם כ"ז צריך לידע דל"ל פרודא לעילא. ועיין לקמן דף כ' ע"א ויעש אלקים את שני המאורות ויעש רבויא ותקונא דכולא כדקא יאות את שני המאורות הגדולים בקדמיתא בחבורא חדא רזא דא שמא שלים כחדא ה' אלקים אע"ג דלאו איהו באתגלייא כו' [ר"ל כמש"ו ששניהם היו שמות מצפ"ץ והוא חילוף הוי"ה וגי' אלקים במילואו] לבתר אזעירת גרמה בכל אינון דרגין דילה כו' [ר"ל בבריאה ששם נקראת אלקים] את המאור הגדול הוי"ה ואת המאור הקטן אלקים סוף כל דרגין סופא דמחשבה בקדמיתא אתרשים איהו לעילא באתוון דשמא קדישא את רביעאה דיליה [והוא כתר דילה שנשאר באצילות] ולבתר אזעירת גרמה לאתקרי בשמא דאלקים ועם כ"ד סלקא לכל סטרין לעילא באת ה' בחבורא דאתוון דשמא קדישא. וז"ש כאן ועם כל דא אצטריך כו'. וע"ש כל המאמר דשם:

וכד ינדע כו' ההוא ס"א יסתלק כו'. וכל הפקודין עד הנה סוד התפלה כמ"ש בפ' ויקהל דף ר"ב ע"ב שסוד היראה הוא בפסוקי דזמרה ואהבה הוא באהבה רבה וייחוד בק"ש ושם הוא הייחוד ה' אחד ושמו אחד שמע ובשכמל"ו כנ"ל ואח"כ תדשא בתפלה וקדושה דסדרא כנ"ל ואח"כ למנדע דה' הוא אלקים כאן ושמו אחד והוא בעלינו כנ"ל וידעת היום ובזה הס"א מסתלק להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם כו' כי לך תכרע כו' וכן כולם:

פקודא חמישאה כו' תלת פקודין. ר"ל שלכן נאמר שרץ. נפש. חיה. נגד ג' פקודין. שרץ בתורה כמ"ש למטה בההוא רחישו דרחיש בה כו'. נפש בפ"ו כמ"ש למטה דכל מאי דאתעסק בפ"ו כו' ונשמתין חדתין כו'. חי' למגזר כמש"ל בגין דההיא חי' כו':

ולאפשא. ר"ל שזהו נפש:

אתתקן. ר"ל זהו נפש חיה כו' כמש"ו:

בההוא עלמא תנינן. ר"ל זהו ע"פ רקיע השמים:

והיינו דכתיב ועוף כו'. ר"ל גדפין כנשרין ור"ל סופי' דקרא ע"פ רקיע השמים:

דא אורייתא. ר"ל זהו ישרצו המים כ"ז יעשה התורה:

מאחר דההיא חי'. משכינה קדישא:

**( צ"ל כאן את התנינים הן תניני' כו' דלהלן בפקודא ז'. והוא המשך לפרש הפסוק לפי דברי הזוהר. ושם אין לו מקום כלל. וכ"נ מהעתק הגרד"ל ז"ל. ש"ל.)** פקודא שתיתאה כו' בפו"ר. כנ"ל ולאפשא לה:

דא ברית קיימא כו'. ר"ל זהו המים ישרצו להחי':

נפקו כמה עופי. ר"ל זהו ועוף יעופף. ואמרו ועוף מיכאל יעופף גבריאל. במיכאל נאמר ויעף ובגבריאל נאמר מועף ביעף. וז"ש כאן תרין חד מימינא כו' א"ר פנחס תלתא כו'. ור"ל יעופף לבד שנים והן ג':

(יג ע"א) פקודא שביעאה כו' יתרשמון מיא כו'. ר"ל המים קאי על זרע ישראל שהזרע הוא מים ויהי' נרשם בחותם הברית שיצא הזרע הקדוש דרך החותם קדוש:

ואצטריך כו'. ר"ל זהו הציווי ועוף כו':

*את התנינים. הן תניני' דמתני' וע' בר"מ פ' תצא דף רע"ח ורע"ט:

מיין עלאין כו'. ר"ל שע"י חותם הברית אתמשך קדושה עילאה לההוא זרע שיוצא דרך שם. וז"ש ובגין דא כו':

(יד ע"ב) ועם כל דא לא שלטין עד דיהון נהורין מרזא דשרגא וכלהון אקרון מאורי האש [א"ה כתב הגר"א בריש תקון נ"ט בד"ה דצריך וז"ל ובפ' בראשית י"ד ב' דענין הברכה מאורי האש שיאירו הממנן דחול משרגא. ור"ל שאף שבחול מתלבש האדם בכתנות עור ונפשט מכתנות אור מ"מ יאיר ממאורי האש. עכ"ל]:

(ט"ו ע"א) בראשית בריש הורמנותא דמלכא כו'. [א"ה תוכן המאמר מתבאר בבאור הגר"א ז"ל על מאמר אר"ש ארימת ידאי כו' שבפ' נח ס"ה א' ושם בסה"ד כתב וז"ל ובריש בראשית בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו כו'. הוא י"ג גילופין דחוורא דגולגלתא ושם תחלת הכל (ובהע"א איתא. וכל) גליפו הוא מסט' דבוצינא:

בטהירו עלאה. הוא רדל"א. ביסוד הבינה דרדל"א כנ"ל ונק' טהירו כמ"ש בתז"ח בסופו טהירו דטהירו כו':

בוצינא דקרדינותא נפיק גו סתים דסתימו מרזא דא"ס. כנ"ל דבוצינא הוא יסוד הבינה ומתגלה בגלגלתא בטלא דבדולחא שלכן אלה לחיי עולם כו'. ואוירא שנקרא אין גנוז גו קרומא דאוירא בגלגלתא. ואתפשטותא דאוירא הוא מיסוד דחכמה דרדל"א וחכמה ההוא נק' א"ס כנ"ל וכל יסוד דדכורא שגנוז גו יסוד דנוק' ובו גנוז האוירא בכל יסוד דדכורא. ובכל יסוד דנוק' הבוצינא. וידוע ששמן בחשאי ויין לארמא קלא. שלכן כהן אסור ביין ולואי לארמא קלא. ועבודת הכהן בחשאי ובפרט בקטרת. בסוד שמן וקטרת ישמח לב. בהיטיבו את הנרות יקטירנה ובהעלות כו' כידוע. ולכן נתינת הטפה דאבא בגו אמא בחשאי ובצניעות שההוא אוירא נקרא צניעו כנ"ל. ולידה מאימא בקולי קולות כמ"ש (ברכות ט"ו ב') רחם שמכניסין בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות כו'. וז"ש רזא כל סוד בלחש וכמ"ש (חגיגה י"ד א') דברים שנתנו בלחש ולכן (עירובין ס"ה א') נכנס יין יצא סוד שהן ב' דברים הפוכים כנ"ל. ולכן אוירא דגנוז בגו יסוד דחכמה דרדל"א הוא רזא דא"ס והחכמה הוא א"ס. וז"ש ע"ס בלימה מדתן עשר שאין להם סוף שע"ס הן נשמת המדות והן רוחא דלהון כידוע והן מאוירא הנ"ל. ושלכן כולן בלי מה ונקראים כולן ע"ש חכמה כמ"ש בתז"ח דף ע"ג ע"א ע"ש. וגולגלתא נקרא רישא סתימא