יהל אור קנב

הה"ד כו'. ר"ל שהענן עולה מן הארץ ואח"כ יורד ומשקה כן העשן עולה אל המוח ואח"כ יורד ומשקה כל הגוף כידוע:

כליבא. צ"ל בלבא:

(כט ע"א) מלא י"ק כו'. שאלקים בדעת והוא אותיות מל"א י"ק וזהו בינה בן י"ה בן הוא דעת והוא יק"ו:

לאוקדא עצים כו'. שהוא ה' כמש"ו ונשלם השם והוא שם מלא ה' אלהים וז"ש מלא כו'. וז"ש שמצוה להביא אש מן ההדיוט תחלה מלבא ואח"כ יורד אוריא"ל אש משמים אריה שהוא במוחא כידוע:

העצים ודאי. ר"ל בתוספת ה':

לאוקדא לון כו'. ור"ל ז"ש רשפי אש שלהבת י"ה מאו"א כנ"ל. מים רבים כו' שאינן מכבין כנ"ל. וז"ש ברחימו כמ"ש את האהבה וזהו שצריך התעוררות מלמטה תחלה:

פקודא להקריב כו' כל אלין תמידין ומוספין. כצ"ל:

בין עול מ"ש כו'. דשור וחמור הן מימין ושמאל בין בקדושה יששכר חמור גרם. בכור שורו כו'. וכן אמרו לעולם ישים אדם עצמו על ד"ת כשור לעול וכחמור למשא. וכן תפילין הן בבינונים כשור לעול כו' כמ"ש בת"ז. וג"כ בס"א ישמעאל ועשו וע"ז נאמר לא תחרוש כו'. וכן מלקין ברצועה של עגל וחמור סט"א רצועה בישא:

איהי ודאי. שהמצות מסטרא דידה כידוע:

בגין דבה כו'. ר"ל לכך היא מלכות:

נשמה יתירה. ר"ל מסטרא דבינה:

כי שם ה' כו'. שנשלם השם כנ"ל:

כלהו שקילין. שהכל מסטרא דשם הוי"ה:

דאיהו מט"ט. גי' שד"י:

שורך וחמורך. כנ"ל:

ועבדך ואמתך. מסט' דממ"ט ויש לו נוק' נקרא' מיט"ט ומסט' הוא אמתך:

ואינון כתרין כו'. שהנשמה יתירה בשבת הוא כתר על נר"ן של חול ות"ח נקרא שבת כמש"ו לכך הן כתרין כו':

חמור בתורה כו'. הן בנין:

וינפש כו'. הן עבדין:

ובהמתך כו'. הן דל"ל עול כלל שעליהן נאמר ידע שור כו':

ולבתר דייעול כו'. ור"ל זהו בהמתך שמשמש אותך זהו שיש לו נייחא:

ביום שבת. צ"ל כיום:

צריך איהו. לבריות כמו שבת שכל הימים של חול עמלים לו:

יושיע לו משוד כו'. דתורה חירות מב' דברים מאו"ה וממ"ה:

וישחוט כו'. מפרש היאך ניצול ממ"ה דכלל א"א אלא שלא יתמסר לסט"א:

לכלב כו'. וז"ש (פסחים קיח.) כל המספר כו' ראוי כו':

נשמת חיים כו'. ר"ל דגם ע"ה יש לו נר"ן אלא שרוח שלו הוא רוח חיוני ונשמתו שכל עיוני כידוע:

ואינון כו' יתירה יתר כו'. כצ"ל:

דעלה כו'. דג"ר נעלמים:

נהר כו'. דעת:

מעדן. כתר:

ומהלכו כו'. ה"ס:

נשמה דשלטא כו'. עכשיו מפרש נר"ן דעבדי':

(ע"ב) מכסא דין כו'. והוא שרפרף הדום רגליו. וז"ש (חגיגה י"ד א') א' לכסא וא' לשרפרף א' לצדקה וא' לדין:

תכלת כו'. שאמרו דומה לכסא:

לבנת הספיר. לבנת לבן שבציצית. הספיר תכלת כמ"ש (חולין פ"ט א') תכלת דומה לספיר וספיר כו'. ולבן וספיר הן כסא רחמים נמצא כל הג' עולמות בי"ע נקרא כסא. וזהו הנשמה שהיא נר"ן חצובות מכסא:

בפסח כו'. ר"ל שהנשמה נקרא שבת ויו"ט כמש"ו:

ורוח שמור כו'. שמור את חדש כו':

איהי יו"ט כו'. ר"ל יום ולילה של שבח ויו"ט:

כל אלין דמשמשי כו'. ר"ל הע"ה הנ"ל:

עשיי'. ל"ג:

דא קבלת כו'. ר"ל שמקבלין עליהן מיתה במחשבה בק"ש ועניות במעשה:

נפש יתירה כו'. דאיהי סלקא על כלא עטרת בעלה:

רמ"ח כו'. ר"ל מנין אבריו וגידיו:

ותורה. צ"ל דתורה:

כליל כו'. גי' אדם:

מזונא לאדם כו'. ר"ל חיה רביעית אדם דשלטא על ג' חיות כמ"ש ודמות פניהם כו' כמ"ש בת"ז ועליו נאמר וירדו בדגת כו' כידוע:

בד' אנפין כו'. הן ד' אותיות השם במילואו:

מזונא דבעירין. הן נר"ן החומרים שהן מג' חיות:

נהמא כו'. חשיב ד' מינים ג"כ נגד ד' אותיות השם שבפשוטו שהן בג' החיות כידוע. נהמא מימין חמרא משמאל בשר בעד"א כידוע בשר מן השמים וכל מיני פירות במל' כידוע:

ויסלק כו'. שימסור א"ע למיתה:

במחשבתיה. זהו בנשמתיה:

בלב אחד. ל"ב אח"ד גי' אד"ם שמא מפרש שהוא במחשבה כידוע:

בשריפתה. הוא הקטרה:

ובשחיטתה. בזבחים:

דאינון בכבד. כסדר:

אשא תכלא. תכלת שבכנפי ציצית כנגד כנפי ריאה שהיא מרה חיורא לבן שבציצית:

ויהון חיון כו'. אלו נר"ן הנ"ל חיון מארי' ובעירין משור ועופין מנשר שהן המלכים של אלו המינים:

כסוסיא כו'. לגבי אדם כמ"ש כי גאה גאה כו':

ומסטרא דאברים כו'. ר"ל מסטרא דבעירין נר"ן הנ"ל:

(ל ע"א) זוהר כתיב והנה ה' עובר כו'. והוא סיום המאמר הנ"ל ג' של רוח כו' ורביעי דממה מסט' דחסד והוא ג"כ כסדר הנ"ל רוח הוא רוח קדים (מזרח) רעש ואשמע אחרי אחרי דייקא (מערב הנק' אחור. נראה מהרמ"ש) (ס"א ואש הוא צפון) ואות הרביעית (ס"א. ה' אחרונה) בסט' דחסד (דרום) וכאן הוא סוד בת היתה לו לאברהם אבינו (דרום) (ס"א וה' הנ"ל) [ועיין בז"ח ש"ה דף נ"ח ע"א ותבין זה כמשחז"ל שיתין מחוללין ויורדין עד תהום. נראה מהרמ"ש]:

לתהומא עילאה. בריאה ששם השרפים. וגלגלי ימא יצירה ששם החיות. וחיילין אלין האופנים בעשיי'. וגומרין הן ה' גבור' שעיקרן ד'. דנו"ה נכללים כחדא [(נכתב עה"ג בסוד יצחק ד' ב"נים]. ואח"כ מסט' דימינא כו' ה"ח ומתבסמא עלמא:

בקל רב. מסט' דדרום שנקרא גדול. ובצפון קל נעימותא נעים זמירות:

(ליקוט) במדבחא אית כבש חד בדרגין ידיעאן כו'. [כתב הגר"א בתיקונים כ"ב ב' בד"ה תתן להם. ר"ל שש מעלות לכסא. ואמר תהומא עילאה. והוא ביסוד דבינה דנוק' דבריאה והיא נק' תהומא רב' כי יסודה למטה הוא תהום התחתון:

חיילין דאמרי קדוש. והוא בבריאה ששה השרפים כידוע:

והכל בנוק'. וז"ש מגו שית חד. הוא יסוד]:

(לא ע"א) יועץ דא הוא נהר כו' ואשקי לכלא. ז"ל הגר"א בתיקונים קי"ו א' בד"ה רוח עצה. והענין שהיועץ הכל ניזונים וחיים ומתנהגים בעצתו וכן נקראים כליות יועצות (שהעצה הוא השקאה לטעם הנ"ל) שהן אפיקי מים והכל מצד הנהר מימי החסד דאשקי לכולא ונק' בינה יועץ בשם התואר שיועץ תמיד דלא פסיק ונהר יוצא מעדן אשר לא יכזבו מימיו. והחסד נק' עצה כו' ע"ש:

(לג ע"א) רע"מ. פקודא דא לשרוף כו' בכנפי מצוה. שהן פתיל תכלת וכן ישראל נקראו פתילות כידוע:

רחמי. צ"ל ראמי (אד"ל. לכאורה גי' רחמי מיושב כלפי מ"ש איהי דינא כו' מפרש שזה כד אינון בלא משחא ת"ת רחמי אז דינא אוכלת הפתילות עצמם עצים יבשים):

דאינון שקין כו'. ועל בנותיהם נאמר כו' (פסחים מ"ט ב'):

בגין דקרבין כו'. ז"ש זבח רשעים כו' שצריך להתוודות ולהשליך החטא קודם וכן במיתה דוגמת הקרבן כמש"ו:

ארי' כו'. אוריאל:

למתודה לקוב"ה לקבלא מיתה בשמיה דאכיל ושצי ולאחזרא כו'. כצ"ל. ור"ל בשם אדני:

בתיובתא כו'. לגבי בינה תשובה ששם יה"ו כמ"ש בפקודין הקודמים ונשלם השם בשם אדני שהיא ה' וכן שם אהי"ה שם:

כחושבן כו'. שהוא בבינה כידוע:

בלב אחד. גי' מ"ה כמש"ו. ובלב הוא הרוח וז"ש וביה יפוק כו':

ומתחרט בנפש ומקבל כו'. כצ"ל:

ואי צריך כו'. כמש"ל מחמת סרכות דמרה חוורא:

דאחיד כו'. ר"ל שהוא גי' יה"ו ועם ה' נשלם:

יודע