יהל אור קיד

ויקרא דף ד' ע"א ייני עם חלבי גוף וברית דכאן הוא שומר הברית סוד הברית ונגדו בס"א ערל כנ"ל. ושם נקר' איבה נגד זה ההיכל שנקרא אהבה והוא סוד הכהן הנני נותן לו את בריתי שלום בשלום ובמישור הלך אתי כו' שלכן זכה אהרן לכהונה כמ"ש הוי כו' אהב שלום כו' וכאן הוא בס"א סוד הנחש ואיבה אשית כו' ואמרו כ"ד זיני מסאבותא אשדי בחוה כמנין ואיב"ה וכנגדו בקדושה כ"ד מעלות של כהונה וכ"ד מתנות. וז"ש (סנהדדין לח ע"ב) אדה"ר משוך בערלתו היה סוד זה ההיכל דס"א:

ואקרון אל שדי אלין כו' דאלין שדים. ר"ל ההוא רוחא דלתתא של היכל זכות מתקשר כאן והוא נקר' אל ולכן זה ההיכל נקרא אל שדי כמ"ש אני אל שדי פרה ורבה שמכאן סוד פו"ר כנ"ל. אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי כו' שכאן ברית כנ"ל:

ואקרי אל שדי כו'. ר"ל שגם רוח זכות נקרא אל שדי:

דנפיק מכללא דאלין שדים. יצחק מאברהם וכמש"ו:

והאי אל נטיל כו' דקאמרן. ר"ל כי מהיכל זה ניזון היכל זכות. ואמר על שמא דהאי רוחא כו'. ר"ל שנקרא אל ויונק משדי שלכן נקרא אל שדי וכ"ז קאי אלמעלה שלמה נקרא היכל זכות אל שדי. וז"ס לחם הפנים שעל השלחן לחם הפנים עליו תמיד יהיה לקבל תמיד מהיכל אהבה. וז"ס מזונות מצפון בסוד שלחן. וידוע שהקב"ה זן את העולם בחסד וכמ"ש נותן לחם לכל בשר כל"ח וכמה כיוצא בזה שלפיכך זן בין לרעים בין לטובים מקרני ראמים כו' וכמ"ש בר"מ פ' בא שחסד נחית בתהומי תתאי ומתפשט. והענין כי מימין בא לשמאל ומשם יוצא לעולם כמו מים שהוא בשמאל מימין כמ"ש בז"ח ש"ה ובסוד גבורות גשמים וז"ס פרנסה היינו גשמים וז"ס פותח את ידיך שני הידים ואמרו פותח בסוד פתת והוא בסוד הפתח מים שבא מימין לשמאל כמ"ש בז"ח ש"ה דף נ"ח ע"א יהי רקיע בתוך המים דא נקודת פתח פשיטו דנהירו דאנהיר כו' בסטר שמאלא ואנהיר לההוא סטרא והשתא אתחליפו ואתכללו ימינא בשמאלא ושמאלא בימינא מים איהו בסטרא דימינא כו' וכדין מים לשמאלא בנקודת פתח ועל רזא דנא יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וכו' לתת מטר וכו' דהא מים מסטרא דפתח אינון. וז"ס פותח את ידיך שני היכלות זכות ואהבה ואז ומשביע לכל חי רצו מהיכל רצון וכלל כאן כל האבהן שהן כלל הכל וז"ש **(ברכות ד' ב'.)** משום דכתיב פותח את ידיך:

האי שדי יניק לכל אינון תתאין. ר"ל לכל הרוחין תתאין שבהיכלות והנהורין וכל אשר שם:

ולכל אינון היכלין. ההיכלין בעצמן:

ולכל אינון דלבר כו' כמה דאוקימנא. ר"ל אותן ממונים שבאלו ההיכלות שעומדים לבר מהיכלות שחשיב בהיכל ששי שנקראו יתידות המשכן כמש"ש דף רנ"ה ואלין אקרון יתדות וקיימי לבר כו'. וז"ש דקיימי מסט' דא. ר"ל שהן בקדושה דס"א נק' בכ"מ לבר:

וע"ד איקרי שדי בנין כו' מסטרא דימינא. ר"ל שלכן נקרא שדי שדי באלקותו כמ"ש ז"ל והוא כאן שמספיק לכל וכמ"ש אני אל שדי אני שאמרתי לעולמי די (חגיגה י"ב ע"א) וזהו לשון שדי. והשי"ן בפתח לפי שנשתנה לשם כידוע. ואמר כמה דמקבלא כו'. ר"ל כמו שמקבל מסט' דימינא שמספיק לכל כן גם הוא משפיע לכל כי כל מי שניזון בחסד אז הוא די והותר כמ"ש אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכמ"ש (שבת ל"ב ע"ב וש"מ) עד שיבלו כו'. וכ"ז הוא מפרש הפסוק שני שדיך שכאן הוא השדים שלכן נק' המניקין שדים שמספיקין לתינוק שא"צ דבר אחר והן שנים כנ"ל וז"ש כשני עפרים כו'. ונדמה לצבי על קלותו כמ"ש (כתובות קי"ב ע"א) מה הצבי קל כו' כמ"ש בתז"ח על קל וחומר קולא מסטרא דימינא כו' כי כל דבר הניתן מימין הוא קל משא"כ משמאל היתה יד ה' משא כו' וכן העבודה שהוא מימין כמ"ש חשתי ולא התמהמהתי ואל הבקר רץ אברהם כו'. וירץ לקראתם. וידוע ד' רגלי המרכבה הם שהגוף נכון (הן שני) ידין ורגלין שהן ד' היכלות שתחת היכל הרצון. וז"ש הוי עז כנמר שהוא בהיכל ר חיה השלשית שבדניאל. וקל כנשר בהיכל ב' כנ"ל. ורץ כצבי בהיכל זה. וגבור כו' בהיכל הד'. והתחיל בכל א' מימין. לעשות רצון אביך שבשמים בהיכל רצון לאתדבקא שם באביך שבשמים. [ובפ"ב האי רוחא דברקא כו'. עמש"ש]:

מהכא נפקו אינון נהורין דאקרון להט כו' ואינון מסטר שמאלא כד אתפרש רוחא דא ובטש כו' ה"נ מההוא רוחא כו'. ר"ל כמו השדים שמניקים לכל צד והמזונות שמתפשט לטובים ולרעים כן מההוא רוחא מתפשט לכל צד לימינא ולשמאלא שהוא סוד שני שדים כנ"ל ואפיק נהורין אלו דסטר שמאלא. ואמר כד אתפרש כו' שבתחלה אינו מוציא אלא מסטרא דימינא ואח"כ כאשר מתפרש לב' רוחין מוציא לכל צד:

(ע"ב) ואפיקו כו'. הד' נהורין דסטר שמאלא:

חד חיותא. והוא חיותא מלהטא הנ"ל בפ' בראשית. והוא ממנא על ד' תרי מימינא ותרי משמאלא הנ"ל דלא קיימי בקיומייהו והן עיקר של להט החרב המתהפכת וז"ש די ממנא על אלין דאקרי כו' ודא אקרי. ר"ל שזהו נק' להט כו':

והאי דממנא על עלמא בזמנא כו'. ר"ל האי חיותא מלהטא. כי השמאל דבסטר קדושה ממונין להושיע בעת צרה. וזהו כל הענין של שמאל בסט' דקדושה שהן מושיעין בעת הדין וכמ"ש בברכת אתה גבור מחי' מתים ורופא חולים ומתיר אסורים כו':

בזמנא די ממנא כפנא על עלמא כו'. ר"ל בעת שממנין הרוחא די על כפנא על העולם:

כדין האי חיותא אתפקדא כו'. שמכאן יוצא המזון לעולם כנ"ל. ובזמנא דשבע בעולם יוצא המזון מסטרא דימין מחיה דאקרי זהר מסטרא דימינא ובעת שהשמאל שולט יוצא המזון לכל אינון בני מהימנותא שהן בסטר דקדושה כי אז הסט"א שלטא וכלם בשליטו דסט"א לבד הבני מהימנותא שנשארין בשמאלא דסטר דקדושה:

וסעיד לבייהו. ר"ל שלא ישלוט הכפן שהוא רוח הנקרא כפן שממנו אכלי ב"נ ולא שבעין והוא סעיד לבייהו. וז"ש בגין דהא כו' וז"ס ולחם לבב אנוש יסעד דכאן הוא סוד אנוש כחציר ימיו כנ"ל מסטרא דהאי חיותא מלהטא דסעיד אותם:

בגין דהא מסטרא אחרא כו' שוד וכפן כו'. והן בהיכל שנגד זה כמ"ש לקמן. והן בהיפוכא שכאן הוא שדים דמספיקין לכל בשפע כל צרכם ושם שד ומשדד הכל ומשדר כפנא וכאן משביע לכל שז"ס פותח את ידיך שנותן בשפע רב ומשביע לכל חי רצון שהוא משביע במעט וכמ"ש בת"כ ונתנה הארץ יבולה ואכלתם ישן נושן כו' הוא ברכה אחת ואכלתם לחמכם לשבע הוא ברכה אחרת שאוכלין מעט ושובעין וכן בקללה וזרעתם לריק זרעכם כו' בשברי לכם מטה