יהל אור קיג

בי' בההוא ב"נ ההוא ב"נ אשתלים בכלא בעותרא בבנין בשלימו דגופא וכלא בגין ההוא מזלא דנגיד ונפיק ואתחבר בההוא דרגא כו' וע"ד תנינן בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא דהא בזכותא לאו איהו עד דאתמליא ואתנהיר מן מזלא כו' ע"ש:

(רנג ע"א) היכלא חמישאה כו' דקיימא לאנהרא ברזא דמהימנותא. ר"ל לכל הו"ק שהן נקר' מהימנותא וסוד המיהמנותא כמ"ש בא"ז דף רצ"ב ורצ"ג בחללא דגלגלתא נהירין כו' ואתעביד מיני' תרי גווני כו' ועל האי אקרי שלום לכלא ובי' אתחזי מהימנותא כו' ע"ש [וז"ס מדת אמת תתן אמת ליעקב וכן התפוחין נק' אמת שבהן ב' גוונים גווני דאו"א כמ"ש בא"ר] והענין כי אינו שלים אא"כ יש בו חסד ודין בסוד דודי צח ואדום וזהו מהימנותא כמ"ש אני ה' נאמן לשלם שכר כו' ואני ה' נאמן לפרע ולכן אמר לקמן דף רנ"ז ע"א בגין דכד קיימא [דינא] בזכותא כלא איהו בחבורא חד ועילא ותתא בשלימו כו' אבל שאר עמין ל"ל דינא בזכותא כו' דהא ל"ל חולקא בסטר מהימנותא דלאו אית בהו רחמין כלל וכאן נק' ו"ק מהימנותא מטעם זה שלמעלה בעתיקא קדישא אין שם דין כלל ולכן שירותא דמהימנותא בחסד עולם חסד יבנה וכן חכמה ברזא דמהימנותא והן שני גוונין אור וחשך וזה חסד הוא קיימא לאנהרא כו':

פתחא חדא כו'. כאן פתח א' לבד וממונה א' עליו כמש"ו:

ובג"ד כו'. שכל המלאכים נקראו על מעשיהם:

דהא רוחא דא כליל בד' גוונין. ר"ל נהורא דמתפשט מני' הוא בד' כמ"ש בפ' בראשית דברוחא אין גוונין כמש"ל רק הוא שורש הגוונין דנהורא:

האי רוחא כו' כל מפתחאן עלאין כלהו אתמסרו בידי'. ר"ל מפתחות של כל השערים ליתן לאדם כלהו על ידו לאוהב ה' שהוא בהיכל הזה כמ"ש אני אהבי אהב ומשחרי ימצאונני להנחיל אהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכמ"ש (סוכה כ"ח ע"ב ב"ב קל"ד ע"א) אמרו עליו על ר' יוחנן בן זכאי שלא הניח כו' לקיים מה שנאמר כו':

תלת זמנין ביומא כו'. בג' תפלות היום שנכללין כל הרוחין כנ"ל:

האי קיימא בכל רזין (ודייק בשמי' שנק' סוד י"ה ול"ג סוריא בר' וכן מצאתי בספרים ישנים) דמארי' כל גנזין כו'. שכל רז הוא בסוד החסד ולכן נכנס יין יצא סוד ולכן כהן אסור ביין כי שפתי כהן ישמרו דעת וכמ"ש בס"י מ' דוממת ש' שורקת והם שמן ויין וזה השמן הוא, רבות משחת קודשא דגניז בחסד:

דהכא אתגניז כל רזא דרזין למאן דאצטריך לאתדבקא בי'. ר"ל כאן גנוז המ"נ להתחבר במ"ד בקב"ה שהוא בהיכל הזה בסוד האהבה וז"ש דכתיב שם אתן את דודי לך. ור"ל דכתיב לכה דודי נצא השדה כו' נשכימה לכרמים כו' שכאן הוא סוד הכרם וגפנים ורמונים כמ"ש לקמן:

רוחא דא איהי נטיר כל נטירו דלעילא ודא אקרי שומר ישראל שומר הברית בגין כו'. ר"ל כל החסדים שמקבלת מן דכורא מנהר דנגיד ונפיק אתגניז כאן והוא נטיר שלא יצאו לחיצונים וזהו שומר הברית שהטפה הוא סוד החסדים וזהו שמירת הברית שלא יצאו החסדים לחוץ חסד דמתגלי בפום אמה כמ"ש בא"ר ולכן ניתן המילה לאברהם וכל שמירת הברית הוא בסוד זה וכמ"ש שומר הברית והחסד וז"ס נתן את הכרם לנוטרים שכאן הוא סוד שמירת הכרם כמ"ש לקמן בהיכל הה' דס"א דף רס"ו וכד ישראל עבדי חסד אתכפיא ההוא סט"א ואתחלש וסט' דקדוש' אתתקף וכד ישראל לא מתערי בחסד כו' וכדין אינון ברכאין דנחתי מלעילא מסטר ימינא ינקי לון שאר עמין וקיימא לההוא סטרא הד"א שמוני נוטרה את הכרמים אלין שאר עמין כרמי שלי לא נטרתי כו'. איש יביא בפריו אלף כסף הן אלף עלמין דכסופין שהן בחסד כידוע והן אלף יאורין דנפקין בסטר דימינא והוא שומר אותם למאן דאצטריך לאתדבקא בי' כנ"ל וזהו האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו לאותן ששומרים את הברית ולכן נגד זה ההיכל בס"א היכלא דאקרי שם ערל ואמר שם ועילא מנהון חד ממנא דאקרי גז"ד והאי איהו קיימא דלא נטרי כו' ועל כל אינון דמעכבא את קיימא לברייהו וע"ד קא בעא חויא לקטלא לברי' דמשה עד דגזרת לי' צפורה כו'. וכאן גניזין כל החסדים דדכורא בה וז"ש שומר ישראל:

מהאי נפקי שבילין וארחין כו' בהו רוחא. כאשר אתער הברית בטפה דחסדים אז מתערין כל שייפין והוא ברוחא דנפיק מחסד בהני ארחין והן ל"ב נתיבות של חכמה שטפה דמוח חכמה יוצא בהן ומתפשט והתפשטותן מחסד כמ"ש שהוא אל גדול נהירו דחכמתא. ואמר שבילין וארחין הן בסוד ל"ב כפולין דחו"ב. ועיין בפ"ב דף י"ג ע"א פקודא שביעאה כו':

אלין גוונין כו'. הן הד' גוונין דנהורין שנכללו כא' כעין ארגוונא כנ"ל:

דאקרי זהר. שכאן הוא סוד האור כנ"ל. ור"ל שנאמר כמראה זהר הוא החי' זו:

ע"ד כתיב היא החי' כו'. שנאמר אשר ראיתי תחת אלקי ישראל והוא תחת היכל הרצון כנ"ל:

מהיכלא דא נפקין כל רוחין קדישין כו' יחי' האדם. ר"ל מהיכל הזה יוצאין כל הנשמות הקדושות אשר חיין ברוחא דנפיק מהיכל הרצון שמשם יוצא החיות להם לאתקיימא בהן:

שנאמר כי על כל מוצא פי ה' כו'. והוא היכל הרצון כמש"ל ע"ב היכלא שתיתאה כו' דאקרי מוצא פי ה' רעווא דכל נשמתין כו':

בגין דבהאי היכלא קיימין כו' מלכא משיחא. ר"ל שכאן עומדים כל הנשמות שיוצאין מברית העליון שהוא שומר הברית ומיום שחרב בהמ"ק לא נכנסו בו נשמות חדשות וכשיסתיי' הנשמות יבוא משיח כדי שלא יעמד ההיכל ריקן וכמ"ש (יבמות סב ע"א וש"מ) אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף (פירש"י פרגוד שבין השכינה). והוא ההיכל הזה שכאן הוא גוף שלמעלה מזה הוא ראש והיכל הז' הוא רוחא בלא גופא וז"ש שנאמר כי רוח מלפני יעטוף כו' והוא כמו תפלה לעני כי יעטף בעטף עולל כו' שנפשו ריקן (ורישא, דקר' כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף):

וכדין ייתי מלכא משיחא ואתער כו' לתתא. ר"ל היכל חסד דדכורא ודלתתא דנוקבא ואז יבא משיח אם יגאלך טוב יגאל. והטעם כי כל דבר שיתרוקן אז נתמלא כבתחלה ולכן כשיגיעו רגלין ברגלין אז יבא משיח כמ"ש לקמן:

ורזא דהיכלא דא כתיב כו' בגין דהיכלא כו' אפיק תרין נהורין כו' דא בדא. ר"ל ההוא חיותא זהר הנ"ל אפיק בכח ההוא רוחא דהכל כליל ברוחא אפיק ד' סמכין שהם שתים לבד אופן בתוך האופן. וז"ש כלילין דא בדא ומתקשרן דא בדא. והן שני עפרים. וההיכל הזה הוא מקום השדים כמ"ש בפ"ב ולקמן ושם החלב דיניק לכלא כמש"ל וז"ס מ"ש בר"מ פ'