יגל יעקב צג

פ' בהעלותך

דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות, י"ל כיון דאמר דבר אל אהרן וכו' א"כ ודאי שהוא המדליק ולמה אמר בהעלותך היה די לומר בהעלות, ונלע"ד בס"ד ע"פ מ"ש במדר"ר אמר לו הקב"ה למשה לא בשביל שאני צריך לנרות הזהרתיך על הנרות אלא לזכותם שנאמר ונהורא עמיה שדי עכ"ל וז"ש בהעלותך את הנרות לנוכח לומר זה שאני מצוה לך על הדלקת הנרות היא לתועלתך ולהנאתך כדי לזכותך במצות

או יאמר במ"ש רש"י ז"ל למה נסכמה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות עכ"ל וז"ש דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות ר"ל תאמר לו לאהרן שהעלייה שלך תהיה ע"י הנרות שאתה מדליק

בהעלותך את הנרות יש רמז בזה על התורה והמצות שנקראו נר שנאמר כי נר מצוה ותורה אור שיעשה להם עילוי ומהו עילוי שלהם שילמוד תורה לשמה ויעשה המצות לשמה וכמ"ש רז"ל פסוק אחד אומר כי גדול עד שמים חסדך ופסוק אחד אומר כי גדול מעל שמים חסדך כאן בעושים לשמה כאן באין עושים לשמה ר"ל כשאין עושין לשמה אין עולה אלא עד השמים ולא יותר אבל כשעושין לשמה עולה ממעל לשמים וז"ש בהעלותך את הנרות ר"ל שתעשה להם עילוי ע"י שתעשה אותם לשמה

או יאמר כמ"ש מר"ן ז"ל באה"ע דמצות פריה ורביה זכר ונקבה וידוע דזכר יש בו רמ"ח איברים ונקבה יש בה רנ"ב שניהם חמש מאות והם נר נר וז"ש בהעלותך את הנרות ר"ל שתעשה להם עילוי להדריכם בדרך ישרה ללכת בדרכי ה' בתורתו ובמצותיו כדת מה לעשות

ארבעה נרות כתובים בפסוק זה בהעלותך את הנרות חסר חשוב חד אל מול פני המנורה הרי שנים יאירו שבעת הנרות מלא חשוב שנים הרי ארבעה כנגד ארבעה נרות של מצוה שיש לנו נר מקדש, נר חנוכה, נר יו"ט, נר של שבת, וז"ש בהעלותך את הנרות ר"ל שתעשה להם עילוי להדר את המצות ולעשות אותם בשמחה ובטוב לבב

או יאמר רמז לד' עולמות אבי"ע שנתקנים ע"י תפילת השחר דכל עולם הוא אור כמו נר דמתחילת העקידה עד ברוך שאמר נתקן עולם העשיה ומברוך שאמר עד היוצר עולם היצירה ומיוצר עד העמידה עולם הבריאה ובעמידה עולם האצי' כמבואר בשער הכוו' בדרושי תפילת השחר דרוש א' וז"ש בהעלותך את הנרות ר"ל שתעשה להם עילוי להתפלל בכוונה ובשמחה כדת מה לעשות

וזה מעשה המנרה וכו' יש רמז בזה אל הנשמה שנקראת נר כמש"ה נר ה' נשמת אדם, וז"ש וזה מעשה המנרה ר"ל מעשה שתעשה לנשמה, מקשה זהב, שלא יהיה בה שום פגם, וא"ת כיצד יהיה זה עד ירכה עד פרחה מקשה היא ר"ל בין סופה בין תחלתה תהיה מקשה ע"י שלא יחטא כי ירכה רומז אל הסוף ופרחה רומז אל התחלה מלשון פרח, כמראה אשר הראה ה' את משה