יגל יעקב פז

ראשונה יש לישב בס"ד במ"ש רז"ל במסכת שבת דף כ"ט ע"ב) לעת"ל יאמר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי אומר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך, אמר אימר ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו, אמר ליה בניך חטאו אומר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר לא בסבא טעמא ולא בדרדקי עצה אמר לו ליצחק בניך חטאו לי אומר לפניו רבוש"ע בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם בני בכורי עכשיו בני ולא בניך, ועוד כמה חטאו כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרים דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשים דל כ"ה דלילותא פשו להו כ"ה דל תרתי סרי ופלגא דצלוי ומיכל ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי ופלגא, אם אתה סובל את כולם מוטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך ואם תמצא לומר כולם עלי הא קריבית נפשאי קמך ע"כ, וז"ש גבי אברהם ויעקב זכירה מפני שעתידים לומר ימחו וצריך הוא ית' לזכור אותם לרחמים שלא יעשה ככה כמו שאמרו אבל גבי יצחק שעתיד לבקש עליהם רחמים א"צ לומר זכירה שהוא עצמו מבקש עליהם רחמים, וז"ש והארץ אזכור אחר שאמר את בריתי אברהם אזכר מפני שבשעה שכרת הקב"ה ברית את אברהם אע"ה אמר לו ונתתי לך ולזרעך אחריך וכו' את כל ארץ כנען לאחזת עולם וזה לא נתקיימה בעו"ה שחזרו האויבים ולקחו אותה ממנו, לכך כשיזכור הקב"ה לעת"ל ברית אבות ובכלל ברית אברהם אע"ה יזכור גם את הארץ שכרת עמו בברית ההוא לתת אותה לנו לאחזת עולם ונתנה לנו בב"א.