יגל יעקב סו

פ' ויקהל

ויקהל משה את כל עדת וכו' ששת ימים תעשה וכו' יש להבין דלמה נתנה מצות ואזהרות שבת בהקהל כל ישראל, ונראה בס"ד במ"ש רז"ל שקולה שבת כנגד כל התורה כולה, וכמו שנתנה התורה בהקהל כל ישראל במעמד הר סיני, כך כשנתנה מצוות ואזהרות שבת נתנה בהקהל כל ישראל

או יאמר במ"ש רז"ל שקבל מרע"ה בסיני כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, וז"ש ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ר"ל שאסף וקבל כל מה שעתידין לחדש בני ישראל ועדת מלשון בבקר יאכל עד כי המחדש דבר בתורה רואה כמוצא שלל רב

ילקוט אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה וכו' אמר הקב"ה עשה לך קהלות קהלות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת בשבת, ומכאן אמרו משה תקן להם לישראל שיהיו דורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח וכו' עכ"ל. ויש להבין דמאין יצא להם דרש זה, ונראה לע"ד בס"ד במ"ש אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם דמה דברים אמר אלהם לעשות בשבת שאמר לעשות אותם, דאין לומר שחוזרים אלה הדברים אשר וכו' על צווי המשכן דהא אמר אח"כ ויאמר משה וכו' זה הדבר אשר צוה וכו' אלה זה שאמר אלה הדברים רומז אל דברי תורה הלכות שבת שצריך ללומדם כדי לעשות אותם ואמרה להם אצל צווי שבת עצמו לומר שצריך ללומדם בשבת. ואמר ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת וכו' ולא אמר בקינור ביום השביעי יהיה קדש שבת וכו' לרמוז אל מי שהוא בעל מלאכה ולא יכול ללמוד בששת ימי המעשה כל כך מפני שהוא טרוד במלאכתו, דיעשה מלאכתו בששת ימי המעשה אך ביום השביעי שהוא שבת צריך שיקדישהו כלו ללמוד בו ד"ת וכמ"ש מור"ם בהגהת ש"ע או"ח סי' ר"ץ דפועלים ובעלי בתים שאינן עוסקים בתורה בל ימי השבוע יעסקו יותר בתורה בשבת מת"ח העוסקים בתורה כל ימי השבוע עכ"ל וז"ש ששת ימים תעשה מלאכה ר"ל אם אתה בעל מלאכה ואי אפשר לך ללמוד בכל הימים תעשה מלאכתך בששת ימים, אך וביום השביעי יהיה לכם קדש שתקדישהו ללמוד בו ד"ת ואומרו לכם ר"ל לטובתכם ולהנאתכם שע"י זה תזכו לטובת עוה"ז ועוה"ב כמ"ש רז"ל אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל פרותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם

שבת שבתון כפל העניין לרמוז אם ישמור האדם את השבת כהלכתו יזכה לעוה"ב שהוא שבתון כי הוא עיקר המנוחה

שבת שבתון ר"ת ש"ש רמז לעונג שבת כי צריך האדם להתענג בשבת ועיקר התענוג הוא בד"ת כמש"ה פקודי ה' ישרים מתשחי לב

שבת שבתון ר"ת ש"ש וס"ת תן לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת שבת דף קי"ט ע"א על יוסף מוקיר שבי דהוה ההוא נכרי בשבבותיה דהוה נפישי ניכסיה טובא אמרי ליה כלדאי (פי' רש"י חוזים בכוכבים) כולהו נכסי יוסף מוקר שבי אכיל להו אזל זבנינהו לכולהו נכסי זבן בהו מרגניתא אותבא בסייניה (פי' רש"י בכובע שלי) בהדי דקא עבר מברא אפרחיה זיקא