יגל יעקב סב

ר"ל צווי המצות תהיה אתה מצוה את בני ישראל בעצמך דוקא, ולא על ידי שליח ויקחו אליך ר"ל קיחת התורה שנאמר בה קיחה שנאמר כי לקח טוב וכו' תהיה ג"כ על ידך וז"ש אליך, ר"ל על ידך, שעל ידי זה מסתייעא מילתא, ויהיו כמו שמן זית כתית שהוא ראוי למאור כך הם יהיו ראוים לתורה שנקראת אור וג"כ יהיו תמיד עסוקים במצות שנקראו נר שנאמר כי נר מצוה ותורה אור וז"ש להעלות נר תמיד ר"ל עסוקים במצות תמיד

או יאמר שבא לרמוז שצריך ללמוד תורה בענוה ובשפלות ועי"ז יזכה לאמתה של תורה שיתכוין על האמת אליבא דהלכתא ונהנין ממנו תמיד חכמה עצה וחושייה שמלמד לאחרים, וז"ש ויקחו אליך ר"ל קיחת התורה תהיה לאנשים שהם כמותך ענוים, שמן זית כתית, ר"ל יהיו שפלים ומכתתים עצמם על דברי תורה כמו שמן זית, ועי"ז למאור ר"ל זכו לאמתתה של תורה שיאמרו דברים אליבא דהלכתא שהיא פאורה ולהעלות נר תמיד שמלמדים אחרים ומעלים את נשמתם למקום גבוה שהנשמה נקראת נר כמש"ה נר ה' נשמת אדם

או יאמר לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת אבות כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו' ואם אתה עושה כן אשריך בעוצם הזה וטוב לך לעולם הבא, וז"ש ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור ר"ל אם תהיה קיחת התורה כמו שמן זית כתית למאור שמכתתים עצמם על דברי תורה אז להעלות נר תמיד בעוה"ז ובעוה"ב

ויקחו אליך שמן זית זך כתית וכו' יש לרמוז בזה מ"ש הרב ז"ל בשער הגלגולים הקדמה י"א, כי ת"ת שקולה כנגד כל המצות ויש בה ד' פירושים שסימנם פרד"ס פשט רמז דרש סוד וצריך לטרוח ולעסוק בכולם עד מקום שיד שכלו מגעת וכו' וז"ש ויקחו אליך רמז לתורה שבכתב שצריך לקיחת ספר והוא הפשט שמן זית רומז לרמז כי כמו שהשמן יוצא מן הזית כן הרמז יוצא מן הפשט זך זה הדרש שצריך לדרוש בפסוקים ולהוציא דין לאמתו, כתית למאור, זה סוד שצריך לכתת עצמו יותר ויותר בפרישות עד שיזכה לאור סוד התורה כמבואר בהקדמה לע"ח, להעלות נר תמיד, לרמוז אל מ"ש הרב שם כי צריך לקיים כל תרי"ג מצות במחשבה ודיבור ומעשה, כי נר רומז אל המצות כמש"ה כי נר מצוה וכו' ותמיד כמו תמים שהדלת מתחלפת במם באי"ק בכ"ר דמ"ת וז"ש להעלות נר תמיד ר"ל עשיית המצות שהיא נר תהיה תמים ר"ל שלימה במחשבה ודיבור ומעשה

או יאמר שמן זית זך זה תורה כתית זה ענוה למא ר זה צדקה על שם שמאירה לו תמיד כמש"ה וצדקתו עומדת לעד, להעלות נר תמיד שדברים אלו מאירים לאדם תמיד בעוה"ז ובעוה"ב, שהתורה נאמר עליה אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפרותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב וכו' ות"ת כנגד כולם והענוה נאמר עליה זבחי אלהים רוח נשברה וארז"ל כאלו הקריב כל הקרבנות כולם אין צריך לא חטאת ולא אשם וכו' והצדקה נאמר עליה וצדקתו עומדת לעד, ובזה נבא לפי' הפסוק שפי' א"א ז"ל ביום (ד' תשעה עשר לחדש שבט שנת התרס"ה) שנתבקש בישיבה של מעלה, רבות מחשבות בלב איש ועצת וכו' שכן האדם חושב בלבו תמיד באיזה זכות יזכה לעוה"ב ורמז לו הכתוב ועצת ה'