יגל יעקב ו

מרחפת על פני המים אלו בעלי תורה שנקראת מים כמש"ה הוי כל צמא לכו למים, ומוכיחים את העם ואומרים להם, ויאמר אלקים יהי אור ר"ל רצון הבורא ת' לעסוק בתורה ובמצות שנקראים אור כמש"ה כי נר מצוה ותורה אור. וע"י ה' ויהי אור ר"ל יהיה להם אורה לעוה"ב אם שומעים לבעלי תורה כמו שאומרים להם

ויהי ערב ויהי בקר יום אחד לרמוז אל מאשרז"ל במס' ע"א לעת"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ומקדירה רשעים נידונים בה וצדיקים מתרפאים בה רשעים נידונים בה דכתיב הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף לא שורש בעוה"ז. ולא ענף לעוה"ב. וצדיקים מתרפאים בה שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, וז"ש ויהי ערב ר"ל כמו ערב לרשעים שנידונים בה, ויהי בקר לצדיקים על שם שמתרפאים בה יום אחד ר"ל אותו יום עצמו אותה השמש עצמה

או יאמר שבא לרמוז על כל המעשים הנעשים תחת השמש אם טוב ואם רע הכל אחד ר"ל בין אם עושה ביום ההוא טוב מצות ומעשים טובים, ובין אם עושה רע שהיום הולך לו ואח"כ כל מה שיחיה יהיו כאין שחלפו והלכו להם, וא"כ כשעושה האדם ביום ההוא מצות וממשים טובים ועוסק בתורה הרי נשתכר באותו היום ואם לאו שעסק בעניני העוה"ז לבד הרי היום ההוא הלך לאיבוד ולא הרויח בו כלום וכבר היום ההוא עבר והלך לו ובפרט אם עשה עבירה ביום ההוא, הנה היום ההוא עבר והלך לו וגם הנאת העבירה ג"כ עברה והלכה לה, ולא נשאר בידו כי אם קבלת העונש של אותה העבירה וז"ש ויהי ערב ויהי בקר יום ר"ל בין שעשה היום ערב ע"י מעשים רעים שדומים לערב שעתיד לקבל עונש עליהם, ובין ויהי בקר שעשה אותו היום בקר ע"י תורה ומעשים טובים שדומים לבקר שזוכה בשבילם לעוה"ב, אחד ר"ל אח"כ יראה כל מה שעשה אחד ולא נשאר בידו כי אם העונש או השכר והיום עבר והלך לו

ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד לרמוז אל מ"ש הרב ז"ל כי החמשה חסדים מתפשטים מחסד הוד וכללותם ביסוד וכללות כללותם במלכות וז"ש יקוו המים ר"ל ה' מים התכללות תמשה חסדים שהמים רומז אל החסד כידוע, אל מקום אחד זה היסוד ותראה היבשה זו המלכות שנקראת יבשה מפני דלית לה מגרמא כלום ור"ל שאח"כ נראית הארותיה של המלכות שנקראת יבשה ע"י הארת החמשה חסדים שמאירים בה

עץ פרי עושה פרי למינו וכו' עץ פרי רומז לת"ח שנקרא עץ כמ"ש בזוה"ק על פסוק לא תשחית את עצה וכו' עושה פרי למינו שע"י לימוד התורה ומחדש בה חדושים בורא שמים חדשים כמ"ש בהקדמת הזוה"ק דף ד' ע"ב רבי שמעון פתח ואשים דברי בפיך וכו' כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילא בגין דקודשא בריך הוא אצית לקליהון דאינון דמשתדלי באורייתא ובכל מילא דאתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל באורייתא עביד רקיעא חדא, אשר זרעו בו על הארץ. שמזכה ג"כ לאחרים היושבים על הארץ שהיא העוה"ז ע"י תורתו והוראותיו: