יגל יעקב נט

לבו ר"ל בנדיבות לב שלא על מנת לקבל פרס כמ"ש ז"ל בריש מסכת אבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ועל ידי כן תקחו את תרומתי ר"ל תרומה משלי שתזכו לדברים הרבה

או יאמר במ"ש השמ"ש בסוף ס' נה"ש כי מקרא היא בעשיה דז"א דאצילות וקבלה ותלמוד ומשנה הם באצילות בריאה יצירה ר"ל בפרצוף החיצון דז"א הנקרא עשיה וקבלה ותלמוד משנה הם באצי' בריאה יצירה דנו"ק שהם פרצופי או"א וז"א דנו"ק דז"א דאצי עכ"ל וידוע שכל עולם כלול מי"ם א"כ הם ארבעים וכתב הרב בשער הגלגולים ירדמה י"ח כשהאדם מתעסק בעשיית המצות לבד הנה הוא זוכה אל הנפש הנקרא עשיה ולא יותר ואם ישתדל עוד האדם הזה לעסוק גם בתירה ולומד והוגה בה תמיד בתורה שבע"פ לשמה אז יזכר גם אל הרוח שהוא מן יצירה ואם ישתדל עוד האדם הזה ויעסוק בחכמה הנעלמת ובסודות התורה אז יזכה גם אל הנשמה שהיא מן הבריאה וז"ש ויקחו לי תרומה תורה מר"ל שילמדו מקרא משנה תלמוד קבלה שהם בארבעה עולמות אבי"ע שכל אחד כלולה מעשר שהם מ' מאת כל איש אשר ידבנו לבו שילמוד לשמה שלא על מנת לקבל פרס ואז תקחו את תרומתי ר"ל תרומת מי נשמה מעולם הבריאה שהיא בינה הנקראת מי כידוע, והמם נדרשת ב"פ מפני שיש במלואה ג"כ מם

וזאת התרומה אשר תקחו מאתם י"ל דלמה חזר וכפל הדברים וזאת התרומה וכו' כיון דאמר למעלה ויקחו לי תרומה וכו' היה די לומר והתרומה זהב וכסף ונחשת וכו' וי"ל דבא לומר כשיקחו התרומה מאתם יאמרו זאת התרומה לה' כדי שיחול עליה קדושה כמו שמצינו גבי עזרא הסופר כשעלה מן הגולה ולקח בידו כסף וזהב וכלים אשר הרימו המלך ושריו וישראל לתרומת בית ה' ונתן אותם לכהנים אמר להם אתם קודש לה' והכלים קודש והכסף והזהב נדבה לה' וז"ש וזאת התרומה אשר תקח מאתם ר"ל תאמרו זאת התרומה לכשתקחו מאתם כדי שיחול עליהם קדושה

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולא אמר ושכנתי בתוכו, לרמוז כי לא עיקר עשיית המקדש ועל ידי זה תשרה שכינה אלא העיקר הוא שיטיבו מעשיהם שיעסקו בתורה ובמצות והיה לבבם שלם עם ה' ותשרה שכינה בתוך כל אחד ואחד מישראל ע"י מעשיהם הטובים וז"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ר"ל אעפ"י שאני אומר לך ועשו לי מקדש העיקר הוא שיטיבו מעשיהם ואשכון בתוכם בתוך כל אחד ואחד

או יאמר דאמר בתוכם לשון רבים לרמוז ישכון בתוך מקדשים הרבה משכן ומקדש ראשון ושני ושלישי שעתיד לשכון בתוכו בב"א

ועשו ארון עצי שטים וכו' וצפית אותו זהב טהור וכו' ארון רומז לת"ח כי כמו הארון יש בתוכו תורה שהיא הלוחות כן הת"ח יש בקרבו תורה ובא לרמוז אל בעלי התורה שיהיו טהורים ונקיים מכל דבר רע ומתנהגים במילי דחסידותא מבית ומחוץ חוכו כברו לכבוד התורה השורה בתוכו וז"ש וצפית אותו זהב טהור ר"ל שיהיה הת"ח שהוא כארון שיש בו תורה, זהב טהור זקוק ומזוקק, מבית ומחוץ תצפנו תוכו כברו ועי"ז ועשית עליו זר זהב סביב שיזכה לכתר תורה כמ"ש רש"י