יגל יעקב נו

או יאמר כי תיבת אשר שהיא אותיות ראש רומזת אל התורה שנקראת ראש כמש"ה ה' קנני ראשית דרכו וכו' ואמרו ז"ל במסכת סנהדרין א"ר המנונא אין תחלת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון [והתורה נמשלה למים שנאמר הוי כל צמא לכו למים רש"י ז"ל] וז"ש ואלה המשפטים ר"ל תחלת המשפטים שדנים אח האדם אשר שהיא רומזת אל התורה תשים לפניהם ר"ל נידונין עליה לפני הכל

אשר תשים לפניהם, ולא אמר אשר תלמדם לרמוז אל מ"ש מרן ז"ל ביו"ד סי' רמ"ו הרב שלימד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה וכו' ולא יהא התלמיד בוש מחבירו שלמד בפעם ראשונה או שנייה והוא לא למד אפי' אחר כמה פעמים שאם נתבייש מדבר זה נמצא נכנס ויוצא לבית המדרש והוא לא למד כלום ועל כן אמרו ז"ל לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד עכ"ל וז"ש ואלה המשפטים אשר תשים ר"ל שיהיו המשפטים נישומים אצלך לפניהם ר"ל לפני מה שיהיו ענוים המלמד והלומד שע"י זה לא יהיה המלמד קפדן והלומד ביישן ויתקיים בידם הלימוד וידוע דתיבת מה רומז אל הענוה כמש"ה ונחנו מה

ואלה המשפטים רומז אל הבינה דמינה דינין מתערין כמ"ש בזוה"ק אשר רומז אל ג' שמות אלהים א' ברבוע פשוט העולה גי' ר' וא' מלא ביודין גי' ש' והאלף רמוז אל שם אלהים מלא באלף שהבינה נותנת אל הז"א הנקרא שם מ"ה כמ"ש הרב בע"ח שער כ"ב פ"ב וז"ש ואלה המשפטים שהיא בינה שלשה שמות אלהים הנרמזים בתיבת אש"ר תשים לפני מ"ה שהוא ז"א

אם בגפו יבא בגפו יצא וכו' לרמוז אם האדם אינו עוסק בעוה"ז כי אם בצורך גופו, בגופו יצא ר"ל גם ביצאתו מן העוה"ז יצא בגופו ערום שלא לקח בידו כלום אבל אם בעל אשה הוא שקנה מצות ומעשים טובים בעוה"ז ויצאה אשתו עמו שיוצאים והולכים עמו לעוה"ב כמ"ש רז"ל במסכת סוטה כל העושה מצוה אחת בעוה"ז מקדימתו ומוליכתו לעוה"ב שנאמר והלך לפניך צדקך וכו'

וכי ימכור איש את בתו לאמה וכו' איש רומז אל הקב"ה כמש"ה ה' איש מלחמה, את בתו זו הנשמה לאמה אל הגוף שמשתעבד בה בענייני צורך העוה"ז לא תצא כצאת העבדים ר"ל שיניחה יוצאה מן העוה"ז רקינית בלא תורה ומעשים טובים, אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה ר"ל אם לא העדי אותה במצות ובמעשים טובים (מלשון ואעדך עדי) והפדה ר"ל לפחות יפדה אותה מיד המשטינים ע"י התשובה ולא ימשול למכרה לעם נכרי בבגדו בה כי תמסר למשטינים ע"י החטאות כמ"ש הרב ז"ל בשער הגלגולים הקדמה כ"ב וז"ל ודע כי הנה הרשעים אחר מיתתם נכנסים בגהינם ומקבלים שם עונשם ומתכפר להם ומשפטם י"ב חדש ויש רשעים שכתוב בהם ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע ואינם זוכים ליכנס בגיהנם אחר פטירתם למרק עונם אמנם נפשם הולכת מדחי אל דחי בגלגולים משונים עד ימרק ענשם קצת ויוכלו ליכנס בגיהנם אח"כ י"ב חדש להתכפר לגמרי ולאלו אין זמן קצוב כי יש לפעמים ילכו בגלגולים ההם עשרים שנים או מאה או אלף והכל תלוי כפי ערך העונות שעשה בתחילה בעוה"ז עכ"ל

וכי יריבן אנשים רמז אל יצה"ט ויצה"ר שמריבין זה עם זה, זה רוצה להוליך