יגל יעקב נא

בחכמת הקבלה מחצדי חקלה כמ"ש מהרח"ו ז"ל בהקדמתי לע"ח ע"כ כל אדם יזהר לעשות לו איזה זמן קבוע ללמוד זוהר או אדרא או תיקונים כפי יכולתו ואז ירבה שכרו

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר אשירה לה נראה דהלשון יתר דהא די לומר אז ישיר משה ובני ישראל לה' ויאמרו לאמר אשירה וכו' ואני יודע זאת השירה שאמרו וי"ל דתיבות אלו את השירה הזאת רומזת אל התורה כמש"ה ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו' ואמרו ז"ל כי ע"י עסק התורה ישראל נגאלין כמש"ה גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וז"ש אז ישיר משה וב"י לעתיד כמ"ש ז"ל שהוא רומז לעתיד על תחיית המתים את השירה הזאת ר"ל ע"י השירה הזאת שהיא התורה וז"ש אשירה לה' כי גאה גאה כפל העיין ר"ל אשירה לה' על שני גאולות אחת של עכשיו ואחת של לעתיד וז"ש ג"כ עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה ר"ל עזי וזמרת יה עכשיו ויהי ני לישועה לעתיד כמ"ש במדרש היה לי לא כתיב אלא ויה היה לי ויהי לי לישועה בב"א

ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר וכו' כי מחה אמחה כפל העניין מחה אמחה וגם למה בתחלה אמר מחה שהיה חסירה ואח"כ אמחה שלמה וי"ל דבא לרמוז על שני מחיות אחת שהיתה על יד שאול המלך ע"ה כמש"ה פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל וכו' עתה לך והכיתה את עמלק וכו' אבל מחייה זו היתה חסירה שלא נמחו לגמרי ע"י שהשאיר שאול המלך ע"ה את אגג ומיטב הצאן והבקר והיתה להם פלטה אבל לעת"ל תהיה מחייה שלימה שלא ישאר להם שריד ופליט וז"ש כי מחה אמחה ר"ל שני מחיית אחת חסרה מחה כי ישאר להם פליטה גם מחה אותיות חמה לרמוז כי ע"י זה היה חמה מאת ה' אל שאול שנטלה ממנו המלכות ונתנה אל דוד אבל לעת"ל אמחה שתהיה מחייה שלימה שלא ישאר להם שריד ופליט וז"ש את זכר עמלק ר"ל שלא ישאר להם שום זכר בעולם מתחת השמים ואז השם שלם והכסא שלם בב"א

פ' יתרו

וישמע יתרו וכו' אמרו ז"ל מה שמועה שבעה ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ואפשר שמלחמת עמלק יצא להם מסמיכות הפ' וקריעת ים סוף רמוזה באותי' של וישמע שהיא ר"ת ומצרים מת על שפת ים והטעם נ"ל בס"ד דלא בא אלא בשביל שני מעשים אלו מפני שהם מדה כנגד מדר דקריעת ים סוף הוא בשביל לנער את מצרים בתוך הים על אשר השליכו את הבנים ליאור וגם כדי שיקחו ישראל ממונם בשביל העבודה שעבדו בהם ומלחמת עמלק כתיב בה כי מחה אמחה את זכר עמלק והוא כמו שהוא נתכוון לאבד את ישראל ח"ו כמש"ה אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים וא"כ כיון שכיוון ביאתו כשהן עייפים רצה לאבד את כולם ח"ו כך אמר ה' ית' כי מחה אמחה את זכר עמלק, וכשראה יתרו שהקב"ה מודד מדה כנגד מדה ואינו מעביר על פשע ומכפר אשם אלא משלם לרשע כרשעו ולצדיק כצדקתו כאשר עשה יעשה לו מיד חזר בתשובה ובא להתגייר וז"ש