יגל יעקב מז

וז"ש כלה ר"ל סוף הכל גרש גרש אתכם מזה ר"ל גרוש שלם אחת עכשיו ואחת לאחר זמן שלא ישלח אחריכם עוד

דבר נא באזני העם וישאלו איש מאה רעהו וכו איתא בגמרא (ברכות ט') אין נא אלא לשון בקשה א"ל הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור לישראל בבקשה מכם שאלו איש מאת רעהו וכו' הקושיא מבוארת מי אשר אומרים לו לך קח כסף וזהב ולא ירוץ וא"כ למה צריך לומר בבקשה מכם שאלו איש מאת רעהו ונ"ל הטעם בס"ד מפני שחששו ישראל שאם ישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ואח"כ יצאו מאתם ירדפו אחר הם בשביל ממונם כמו שהיה אח"כ שרדפו אחריהם בשביל ממונם כמ"ש רש"י ז"ל בפ' בשלח על פסוק וירפף לבב פרעה וכו' והם אינם רוצים עוד לראות פניהם מפני האימה שלהם שהיתה מוטלת עליהם לפיכך אמר לו לומר להם בבקשה מכם שאלי וכו' ואל תיראו ואפי' ירדפו אחר כם אני מסייע אתכם

שם בגמרא שלא יאמר אורו צדיק אברהם ועבדום וענו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם והקושיא מבוארת דלמה ליה למימר שלא יאמר אותו צדיק בלאו הכי כביכול צריך לקיים דבריו כמ"ש לאברהם אבינו ואחרי כן יצאו ברכוש גדולי ונ"ל בס"ד דרצון הבורא ית' יציאה העיקרית שיצאו לחפשי לגמרי תהיה אחרי אשר יטבעו מצרים בים ויקבלו עונשם מדה כנגד מדה שהשליכו בני ישראל ביאור. ושם יקחו רכוש גדול ויתקיים מ"ש לאברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחר כן צאו ברכוש גדול. כי עד אשר לא טבעו בים עדיין לא נתקיים ברם דן אנר כי לא נגמר דין הראוי להם אבל אחר אשר יטבעו בים נאמר אינם באותה שעה יקחו ממונם ויתקיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גד ל וז"ש הקב"ה למשה לאמר לפרעה דרך שלשת ימים נלך במדבר וכו' וכי ח"ו שהקב"ה מתיירא מפרעה לאמר לו להוצאם לגמרי אלא רצונו ית' שלא יצאו עכשיו לגמרי אלא עד שיבאו לים ויקבלו עונשם ויקחו ממונם ואח"כ יצאו לגמרי אבל מפני אברהם אבינו ע"ה שמא יסבור זוהי היציאה ולא נתקיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לכך אמר לו למשה ע"ה דבר נא באזני העם וכו' שלא יאמר אותו צדיק כו' אבל בשביל הבטחתי עדיין לא נגמר דינם עד אשר יבואו אל הים קבלו עונשם ותקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול

ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' י"ל למה בתחלה אמר ליל ואח"כ אמר לילה ועוד למה צריך לומר הוא הלילה הזה לה' כיון דאמר ליל שמ ים הוא לה' וי"ל במ"ש ז"ל כי גלות מצרים היה ראוי להיות ארבע מאות שנה כמ"ש הקב"ה לאברהם אע"ה כי גר יהיה זרעך וכו' ועבדום וענו אותם ארב מאות שנה אלא שראה ר' ית' שאם ישארו עוד במצרים יכנסו בחמשים שערי טומאה ולא יהיה להם עוד תקנה לפיכך הוציאם ברד"ו והשאר הצניע להם לשאר גליות שיהיו אח"כ וידוע דהגלות דומה ללילה וכתבו המקובלים ז"ל דחצי לילה הא' נקרא ליל וחצי לילה האחרונה נקרא לילה וא"כ גלות מצרים דהיה רד"ו והוא חצי הגלות הא' של ארבע מאות שנה בקירוב רמוז במילת ליל והשאר שהצניעו הקב"ה לשאר גליות נרמז במילת לילה דהוא אחרון וז"ש ליל שמרים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים ר"ל ליל שהוא חצי גלות של ארבע מאות