יגל יעקב מג

ותלד לו את פינחס. וסמיך ליה אלה ראשי אבות הלוים כתב הרב ז"ל בשער הפסוקים כי כאשר הרג פינחס לזמרי נתגלגלו בו נשמת נדב ואביהוא שהם שקולים כנגד משה ואהרן כמ"ש ז"ל שהם ראשי אבות הלוים וזש"ה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים וכו' הוא אהרן ומשה לומר ששקול פינחס כנגד ראשי הלוים שהם משה ואהרן ע"י שנתגלגלו בו נשמת נדב ואביהוא עכ"ל בקיצור

הם המדברים אל פרעה מלך מצרים וכו' י"ל למה צריך לומר הם המדברים וכו' כיון שאמר הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו וכו' ודאי שהם המדברים אל פרעה וכו' וי"ל דבא לרמוז כי ע"י הענוה זכו לכך שיהיו מדברים אל פרעה כי תיבת הם אותיות מה שרומזת אל הענוה כמו שמצינו שאמרו ונחנו מה וז"ש הם המדברים אל פרעה וכו' לומר כי ע"י הענוה הנרמזת בתיבת הם זכו להיות מדברים אל פרעה וכו' וזה שסיים הפסוק הוא משה ואהרן ר"ל הוא משה ואהרן שאמרו ונחנו מה הם בענותן מתחלתן ועד סופן

ועל פי זה יש לפרש מ"ש רש"י ז"ל יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן לומר ששקולים כאחד. ובשל"ה הקשה מקרא מפורש ולא קם נב א עוד בישראל כמשר. וכתב שהיה זה אח"כ כשקבל משה את התירה אבל עכשיו שקולים היו. וכתבו המפרשים ז"ל שעדיין יש להקשות א"כ כיון שהם עכשיו שקולים למה בחר ה' במשה לשלחו והניח אהרן שהיה גדול ממנו בשנים ומשה אמר שלח נא ביד תשלח שרגיל לשלוח ומדשביק לאהרן משמע שמשה גדול ממנו במעלה ואיך אמר כאן שקולים היו. ולפי דברינו ניחא דעיקר שליחות משה ואהרן שזכו לכך הוא ע"י הענוה וידוע דמשה גדול בענוה היה כמש"ה ומשה עניו מאד מכל האדם לפיכך בחר בו ה' יותר לשליחות

או י"ל הטעם דזכה משה יותר מאהרן בשלחות המקום לפי שמסר עצמו עליהם כמש"ה וירא איש מצרי מכה איש עברי וכו' ויך את המצרי וכו' ויצא ביום השני וכו' ויאמר אכן נודע הדבר ו ויברח משה מפני פרעה. מצינו שהוצרך לברוח מיראתו מפרעה מפני שהרג המצרי שהכה את ישראל ומפני זה זכה יותר לשליחות המקום להוציא את ישראל

או יאמר במ"ש הר"ב ז"ל בע"ח שער ל"ב כי כל הנשמות של דור המדבר כולם נכללין במשה כמש"ה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו והטעם לפי שכולן יוצאין מאהרת יסוד אבא שבתוך ז"א אשר הוא נקרא בחינת משה שמשה היה מיסוד דאבא וכו' עי"ש לפיכך בחר בו ה' כי הם קרובים אליו ולהשתדל בעדם

או י"ל הטעם דפעם אחת מקדים אהרן למשה ופעם מקדים משה לאהרן במש"ה אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה כי לגבי הדברים שמדברים עם פרעה ועם העם אהרן עיקר ומשה טפל לו לפיכך הקדים אהרן למשה לרמוז שהוא עיקר ולגבי שליחות המקום משה עיקר לפיכך הקדים משה לאהרן לרמז שהוא עיקר

ויעש משה ואהרן כאשר צוה ה' אתם כן עשו ומשה בן שמונים שנה ואהרן בן שלש וכו' י"ל מה בא להשמיענו בזה אם הם בן שמונים שנה ואם יותר וי"ל דבא להגיד שבחם שאעפ"י שהיו זקינים בן שמונים שנה ויותר היו