יגל יעקב לט

ובלבנים, ומתרץ את יעקב איש וביתו באו, איש וביתו באו ס"ת גי' שבי ר"ל כדי לתקן עם יעקב השבי ששבו הקלי' ע"י חטא אדם הראשון וז"ש ז"ל שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון מפני שהוא התחיל לתקן עון אה"ר

ויוסף היה במצרים, י"ל דלמה אמר תיבת היה, והיה די לומר ויוסף במצרים ועוד דהיה היא לשון שמחה ומה שמחה יש בכאן דאדרבא דכשמת יוסף התחיל השעבוד כמ"ש לעיל בשם המדרש וי"ל במ"ש ז"ל כי מפני גזירת ברית בין הבתרים שנגזר על אברהם אע"ה כי גר יהיה זרעך וכו' היה ראוי יעקב אע"ה לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שנתגלגל הדבר וירד יוסף למצרים כדי לירד יעקב אע"ה למצרים דרך כבוד וז"ש ויוסף היה במצרים לומר כי שמחה היא זו שיוסף ירד למצרים והוא מפני כבודו של יעקב אע"ה

הבה נתחכמה לו, ולא אמר באו נתחכמה לו לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת סוטה אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נידון ביסורין, יתרו שברח זכו בניו וישבו בלשכת הגזית, שנאמר וממשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רחב וכתיב ובני קיני חותן משה וז"ש הבה שהוא גי' י"ג ע"ה לרמוז שנתיעץ עם בלעם איוב יתרו שר"ת שלהם הוא גי' י"ג, וגם הבה נתחכמה לו ר"ת גי' פ"ה וע"ה גי' פ"ו כמניין שם אלהים שהוא דין כידוע לרמוז שעתידים ליתן את הדין ע"י עצה זו

הבה נתחכמה לו, ולא אמר להם רמז יש בו ליצה"ר כי צריך האדם להתחכם פן יכשילו ולא ידע אם אינו משים לבו תמיד בכל ודבר שעושה ואח"כ מתרבים עליו העונות ואמרו ז"ל כל עבירה נברא ממנה משחית והשטן מקטרג בשעת הסכנה וז"ש הבה נתחכמה לו ר"ל נתחכם ליצה"ר פן ירבה ר"ל אם אין אנחנו משימים לב בכל דבר ודבר שעושים ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ר"ל כשיהיה איזה ריתחא בעולם ח"ו והיא ע"י המשטינים ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ר"ל שיתחבר עם המשטינים להשטין ולקטרג כמ"ש ז"ל יורד ומשטין עולה ומקטרג ועלה מן הארץ כמו ועלינו כמ"ש רש"י ז"ל ח"ו

ותראן המילדות את האלהים הקשו המפרשים ז"ל מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דמי שעובד את ה' מיראה אין זה עיקר עבודה ולא חפץ ה' באלה רק לאהבה את ה' וכו' וא"כ יוכבד ומרים שהיו צדקות וחסידות כיצד עבדו את ה' מיראה עיין מה שתירצו ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש במסכת סוטה תניא רבי מאיר אומר נאמר ירא אלהים באיוב ונאמר ירא אלהים באברהם מה ירא אלהים האמור באברהם מאהבה אף ירא אלהים האמור באיוב מאהבה, ואברהם גופיה מנלן דכתיב זרע אברהם אוהבי עכ"ל הגמרא והכי נמי שזכר ירא ואלהים ללמד שמאהבה עשו וכן משמע מסוף הפסוק שאמר ותחיין את הילדים ופי' רש"י ז"ל מספקות להם מים ומזון ואם היו עושים מיראה לבד שלא יהיה להם עונש היה די להם שלא ימיתו אותם ולמה להם להביא מים ומזון אלא ודאי מאהבת ה' לעשות צדקה וחסד

או יאמר כי דוקא לעובד את ה' מיראת העונש שלא יבואו יסורין בגופו או שלא יעני או דבר אחר ע"ז נאמר לא חפץ ה' באלה אבל אם הוא ירא מאת ה' מפני גודלו ומעלתו שהוא גדול ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם ומלפניו יצאו