יגל יעקב לז

והלא ראובן ושמעון ולוי לא ברכם כי אם הוכיחם, ונלע"ד בס"ד דהאמת הוא דלא ברכם כולם אלא מהם הוכיחם ומהם ברכם וז"ש וזאת אשר דבר להם אביהם לרמוז אל ראובן ושמעון ולוי דלא ברכם אלא דבר להם בלבד והם דברי התוכחה ויברך אותם לשאר השבטים, איש אשר כברכתו ברך אתם לרמוז על משה רבע"ה שנקרא איש שנאמר אשר ברך משה איש וכו' שברך אותם כולם ואע"פ שלא פרשם. כולם לבסוף כלל אותם כולם כמש"ה וישכן ישראל בטח וכו' וז"ש וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם ר"ל אביהם מהם דבר להם ומהם ברך אותם אבל איש שהוא משה אשר כברכתו ברך אותם ר"ל שברכם כולם

או יאמר וזאת אשר דבר להם וכו' שיש תוכחה ויש ברכה לרמוז על עוה"ז שיש בני אדם מקבלים תוכחה שהם היסורים ויש בני אדם מקבלים ברכה שהוא העושר והכבוד, אבל איש אשר בברכתו ברך שיהיו כולם מבורכים הוא לעת"ל לכשיבא אליהו הנביא זכור לטוב והמשיח וזה רמוז בתיבת את"ם שהוא ר"ת אליהו תשבי משיח ור"ל לכשיבא אליהו התשבי והמשיח אז יקבלו איש כברכתו בב"א

ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם וכו' כפל העניין יפקד יפקד לרמוז שהשם ית' יפחות מן הקץ שנגזר עליהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה מאה ותשעים וישאר מאתיים ועשרה וז"ש ואלהים פקד יפקד (מלשון ויפקדו מעבדי דוד) ר"ל השם ית' יפחות מן הקץ בעניין יפקד חוץ מד' כנגד ד' אותיות שהם גי' מאה ותשעים אתכם ר"ל מאתכם מעבודה שלכם, ואח"כ והעלה אתכם וכו'

או יאמר פקד יפקד לרמוז על שני גאלות שעתיד הקב"ה לגאול את ישראל ע"י זכירת ברית אבות אחת ביציאת מצרים ואחת לעת"ל ביציאת מצרים ויזכר אלהים את בריתו את אברהם וכו' לעת"ל וזכרתי את בריתי יעקב וכו' אזכר והארץ אזכר בב"א: