יגל יעקב לא

באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי אינו מתפחד ממך כי כמוך כפרעה בין אתה בין פרעה אין חשובה מלכות שלכם כלום שעתידה ליבטל שהיא של עוה"ז אבל לא כן מלכות שלי שהיא קיימת לעולם ולעולמי עולמים

וא"א ז"ל פירש רמז לזה במ"ש ז"נ כשבא מלאך גבר אל ללמדו שבעים לשון ליוסף לא היה יכול ללמוד עד שאוסיף לו אות ר' בשמו כמש"ה עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע ור"ל שהוסיף לו א' בשמו ונעשה יהוסף מפני שלא היה יכול ללמוד הלשונות (ואשמע לשון הבנה כמ"ש ז"ל שמע כלומר הבן) וז"ש בי אדני ר"ל לא תשתרר עלינו מפני שהוסיפו לך א' ה' בשמך שלשה אותיות של הו "ה. שאני גדול ממך שכל השם היא בשמי וזהו אדני רומז אל שם הוי"ה שנקרא אדנ"י ונכתב ביו"ד הא' וכו'

כי כמוך כפרעה ס"ת יכה לרמוז מל מ"ש רז"ל סופך ללקות עליו כפרעה כמו שלקה ע"י זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה

ויגש אליו יהודה ר"ת גי' טוב רומז אל התורה שנקראת טוב כמש"ה כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וכו' ובסמיכת הפ' אמר עלו לשלום אל אביכם לרמוז אל מ"ש רז"ל סוף מסכת חגיגה א"ר אבהו א"ר אלעזר ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם קל וחומר מסלמנדרא ומה סלמנדרא שתולדת האש היא הסך מדמה אין אור שולטת בו, ת"ח שגופן אש דכתיב הלא כה דברי כאש נאם ה' על אחת כמה וכמה. וכתב הרב ז"ל בשער הגלגולים הקדמה ד' דאם יש לו עונות מוכרח הוא שיתמרקו עונותיו כדי שיכנס לג"ע ולכן אין לו תקנה אחרת אלא בגלגול על כל עון ועון אשר יש לו שלא נתכפרו לו ע"י יסורין בחייו וגם לא נכנס בגיהנם לקבל עונשו עליהם וז"ש עלו לשלום אל אביכם ר"ל בלא צער גיהנם ע"י התורה שרמוזה ברית של ויגש אליו יהודה ויאמר (מלשון כי המרו אמרי אל) ר"ל ואם יש לו עונות בי אדני, בי ר"ת בגלגול ישוב אדני אותיות דינא ר"ל דינו שישוב בגלגול

ולא יכלו אחיו לענות אותו וכו' איתא במדרש ב"ר אבא כהן בר דלא אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה בלעם חכם של הגוים לא יכול לעמוד מתוכחתו של אתונו הה"ד הסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא, יוסף קטנן של שבטים היה ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא שנאמר אוכיחך ואערכה לעיניך על אחת כמה וכמה עכ"ל וצ"ל מהו אומרו יוסף קטנן של שבטים והלא מלך היה באותה שעה ועוד מהו אומרו כל אחד ואחד לפי מה שהוא, וי"ל במה שמצינו גבי משה רע"ה אעפ"י שהיה מלך בישראל כשדברה עליו מרים אחותו לא ענשה הוא מפני נשיאותו אלא אדרבא הוא התפלל עליה כדי להתרפות וא"כ הכא נמי כיון שהם אחיו ובפרט שהם גדולים ממנו סברה הוא דאין להנהיג נשיאותו עליהם ולענשם, ואפילו הכי נבהלו מפניו א"כ ק"ו לכשיבא הקב"ה ויוכיח וכו' ואעפ"י שבתחלה נתנכר אליהם ודבר אתם רשות הוא כדי להביא את בנימין אחיו כמ"ש בזוה"ק אבל עכשיו שבא בנימין ובא להתודע אליהם א"צ שיפחדו, ואומרו כל אחד ואחד לפי מה שהוא כמ"ש ז"ל וסביביו נשערה מחד מלמד ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ופשוט הוא דלא דוקא עם חסידיו אלא הכל לפי מה שהוא אדם לפי ידיעתו בתורה