יגל יעקב כט

הם אותיות שני תם ר"ל סוף שנות תם ע"י שהולך בתמימות בעבודת השם. ימים ר"ל יזכה לבחינת ימים והוא לג"ע העליון שהוא בבינה שיש בה ימים נקראת מי וגם יש בה חמשים שער בינה. ופרעה חולם ר"ל אפי' אם רואה פורענות בעוה"ז הם כמו חלום כיון שאח"ך והנה עומד על היאור אור של ג"ע

או יאמר במ"ש מרן ומור"ם ז"ל בסי' רמ"ו מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפי' אחת מהן בשינה באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם אלא בדברי חכמה ות"ת כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי אם בלילה וז"ש ויהי מקץ שנתים ימים ר"ל אם יעשה מרצת זמן השינה (ושנתים לשון שינה) ימים שיהא ניעור ועוסק בהם בתורה, ופרעה חולם ר"ל כשיעבור הזמן ויבטל כמו חלום (ופרעה מלשון פרעהו כמש"ל) והנה עומד על היאר ר"ל נמצא שנשתבר וזכה לכתרה של תורה שנקראת אור כמש"ה כי נר מצוה ותורה אור

ופרעה חלם כתובה בלא ואו והיא אותיות לחם ונקראת בואו והיא אותיות לוחם נראה לרמוז אל מ"ש מרן ז"ל שם כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורים בין בחור בין זקן גדול אפי' עני המחזיר על הפתחים אפי' בעל אשה ובנים חייה לקבוע לו זמן לתלמוד מוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה ומי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו, יספיק לאחרים הלומדים ותחשב לו כאלו לומר בעצמו וז"ש ופרעה חלם אותיות לחם ונקראת בואו ר"ל פורע לחם ללוחם והוא ת"ח שלוחם במלחמתה של תורה, והוא עומד על היאר ר"ל אצל אור תורה ועל מלשון ועליו מטה מנשה

ואני שמעתי עליך לאמר וכו' י"ל דלמה אמר לאמר והיה די לומר אני שמעתי עליך תשמע וכו' וי"ל במ"ש ז"ל דתיבת לאמר הוא לאמר לאחרים וכאן בא פרעה לאמר ליוסף לא תתנהג עמי בכבדות מלפתור החלום אלא תאמר אותו תיכף שהרי אני שמעתי עליך לאמר אתה אומר לאחרים תשמע חלום כדי לפתור אותו כמ"ש למעלה ויאמר אלהם יוסף וכו' ספרו נא לי

איש נבון וחכם י"ל דלמה האריך כ"כ והיה די לומר ועתה ירא פרעה חכם וכו' וי"ל דאיש הוא לשון חשיבות כמ"ש רש"י ז"ל פ' שלח לך ונבון הוא מבין דבר מתוך דבר וחכם כמשמעו וכאן בא יוסף לומר לפרעה שהאיש אשר יפקדהו על ארץ מצרים צריך שיהיו בו כל המידות הללו איש חשוב כדי שלא יהיה להוט אחר הממון לקבל לו מעות ואינו משגיח בטובת העם לצבור בר כראוי נבון מבין כיצד אוצרין בר ולא תתליע כמו שמצינו אח"כ שהתולע כל התבואה שאצרו במצרים חוץ משל יוסף. וחכם כמשמעו שיודע להנהיג את העם

או יאמר כי ר"ת נבון חכם הם אותיות חן ור"ל שיפקיד אחד בעל חן בעל מזל כדי שלא תתליע התבואה שאוצרין אותה כ"כ ימים, ובזה יש לתרץ קושיית המפרשים ז"ל שהקשו מי נתנו יועץ למלך וע"פ האמור ניחא שהעצה היתה להניח איש בעל מזל והוא היה בעל מזל כמו שמצינו שנתברך אדניו בעבורו כמש"ה ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף וכו' וא"כ העצה היתה בעבורו כדי להניח אותו פקיד

או יאמר כי נבון חכם ר"ת נח ור"ל שיפקיד איש נח כי זה הוא יכול להנהיג את