יגל יעקב כג

ועוד מהו אמרו לו למצא חן בעיניך אדרבא ירע לו אם יתעשר יעקב דהוא שונא אותו, וי"ל ע"פ מה שפי' רש"י על פסוק כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים וכו' דלמה הזכיר לו ראית המלאך כדי שיתיירא ממנו ויאמר ראה מלאכים וניצול איני יכול לו מעתה כאן נמי בא לרמוז לו שלא יכול לו כי כיון שקים תרי"ג מצות הוה שמר מצוה ואמר הכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע ואמרו רז"ל למה נמשלו ישראל ליונה מה יונה אינה ניצלת אלא בכנפיה אף ישראל אינם ניצלים אלא במצות, ואמר ויהי לי שור וחמור וכו' לשון יחיד לרמוז שיש בו ענוה ואמרו במסכת סוטה אמר רב יהושע בן לוי בוא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח שבזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו, מקריב מנחה שכר מנחה בידו, אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה וז"ש ואשלחה להגיד לאדני ר"ל קיום המצות והענוה כדי למצא חן בעיניך כי תתיירא להלחם כי ע"י קיום המצות לא יאנה לי דבר רע וע"י הענוה תהיה חפלתי מקובלת לפני ה' ולא תוכל לי

וישבו המלאכים אל יעקב לאמר וכו' מוכיחים את העם נקראים מלאכים כמו שמצינו גבי פנחס כשהוכיח את ישראל נקרא מלאך כמש"ה ויעל מלאך ה' אל ישראל מן הבוכים וכו' ועשו רומז אל יצה"ר וידוע דיצה"ר פעמים בא אל האדם במרמה שע"י שהוא עושה מצוה מניחו לעשות עבירה כיון שהאדם בעל צדקות או מצות אחרות ובא אדם אחר ודבר עמו דברים אשר אינם לפי כבודו יבא יצה"ר בלבו ויאמר לו כיצד דבר זה דברים אשר לא כהוגן ואם תשתוק לו יעשה פעם אחרת אלא אדרבא תתקוטט עמו וכך וכך תעשה לו בשביל כבוד המצות שאתה עושה שלא יהיה בם זלזול וזו מצוה אתה עושה, והאמת הוא שקר שע"י הקטטה יתרבה הכעס ותתרבה השנאה וכו' ופעמים בא אל האדם בפרהסיא שיודע האדם זו היא עבירה ומסיתו יצה"ר ועושה אותה כגון שקר ומרמה ולשון הרע וכיוצא וז"ש וישבו המלאכים אל יעקב לאמר ר"ל מושיבים המוכיחים שנקראו מלאכה אל יעקב לאמר באנו להודיע אל אחיך אל עשו ר"ל פעמים שעשו נעשה אחיך שעושה עצמו כאלו הוא אחיו ומבקש טובתו אבל שקר הוא כי שבע תועבות בלבו, וגם הולך לקראתך ר"ל פעמים שהוא בא בגלוי לקראתך כדי להחטיאך כמש"ל וארבע מאות איש עמו נוגדא דיליה וא"כ כיצד יעשה ויירא יעקב מאד ויצר לו, וירא יעקב מאד מפני מרמות יצה"ר כשבא להחטיא את האדם בדבר מצוה שעושה ויצר לו כשבא להחטיא את האדם מדעתו ומרצונו ור"ל צריך תמיד ליזהר ולעיין בכל דבר ודבר שעושה שמא יכניס עצמו יצה"ר בדבר ההוא ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם אכי"ר

ויחץ את העם אשר אתו לרמוז אל מ"ש רז"ל על פסוק בבקר זרע את זרעך וכו' היו לו תלמידים בבחרותו יהיה לו תלמידים בזקניתו, ואת הצאן ואת הבקר וכו' ר"ל היוצא מן הצאן ומן הבקר כי את הוא לרבות כידוע ור"ל מצות ומעשים טובים שעושה מן הממון שלו, לשני מחנות ר"ל שיעסוק בתורה ובמצות בבחרותו ובזקנותו. ולמה כל כך ויאמר אם יבא עשו שהוא יצה"ר אל המחנה האחת והכהו שלא היו ראוים התלמידים או המצות והמעשים טובים שעשה היו