יגל יעקב יח

וידוע דצדיק ורשע לא קאמר וא"כ יכול לעשות בעושר ההוא תענוגים של עוה"ז ויכול לעשות בו סגולה לעוה"ב כגון צדקות וכיוצא שהם גמילות חסדים, ומי שדעתו רחבה שמסתכל לבסוף ודאי שאינו עושה בממונו כ"א סגולה נעוה"ב כי זה הוא העיקר וז"ש ואלה תולדות יצחק ר"ל עיקר תולדות של האדם בעוה"ז שנקרא יצחק אברהם ר"ל שיהיה נאחז במדת החסד שרומז לאברהם ור"ל שישתדל תמיד לעשות חסד עם הבריות וע"י זה אברהם הוליד את יצחק ר"ל החסד שעשה נעשה כאלו הוא הולידו כאלו הוא אביו כי כמו שהאב מגדל את הבן כך החסדים שאדם עושה הם מגדלים אותו בעוה"ז ובעוה"ב וכמ"ש התנא אלו דברים שאדם אוכל מפרותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו'

או אמר כי יצחק רומז על הגאלה שנאמר בה אז ימלא שחוק פינו וכו' וגם יצחק אותיות קץ חי וגם ס"ת יצחק בן אברהם גימטריא קץ וידוע דחרבן בית שני היה בשביל שנאת חנם וא"כ תיקון לזה צריך לעשות אהבה וע"י זה יתקרב זמן הגאלה ועיקר האהבה היא ע"י שעושים גמילות חסדים זה עם זה שודאי מורה זה על האהבה שאם לא היה אוהבו לא היה עושה עמו חסד כידוע וז"ש ואלה תולדות יצחק ר"ל תולדות הקץ בן אברהם בן אב הרם ר"ל מאתו ית' אברהם הוליד את יצחק ר"ל אברהם שהוא רומז אל החסד הוליד את יצחק את הקץ ור"ל ע"י החסד שעושין זה עם זה הוא מוליד את הקץ

בקחתו את רבקה בת בתואל וכו' אחות לבן וכו' י"ל כיון דאמר בת בתיאל איני יודע שהיא אחות לבן, והנה רש"י פי' כאן להגיד שבחה שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע ולא למדה ממעשיהם, אבל עדיין יש להקשות דאין דרך האשה להתלמד מאחיה דהוא בשוק והיא כל כבודה בת מלך פנימה וא"כ חזרה קושיא לדוכתא למה הזכיר כאן אחות לבן, ונראה לע"ד בס"ד כמ"ש רז"ל במסכת בבא בתרא רוב בנים דומים לאחי האם, וכאן הוא מספר תולדות יצחק בן אברהם עשו ויעקב וכדי שלא יבא האדם להקשות ביצד יצחק בן אברהם יצא ממנו עשו לכך הזכיר שהיא אחות לבן הארמי א"כ אין תימה שיצא ממנה עשו דרוב בנים דומים לאחי האם

ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה, איש שדה ר"ת אש לרמוז כי הוא מוכן לאש כמש"ה והיה בית יעקב יעקב אש וכו' ובית עשו לקש ודלקו בהם וכו' ויעקב איש תם ס"ת בשם לרמוז כי הוא מוכן לגן עדן כי שם הוא עיקר הבשמים כמ"ש רז"ל במסכת בבא מציעא על רבא בר אבוה דאשכחיה לאליהו ואמר ליה דחיקה לי מילתא דבריה ועייליה לגן עדן אמר ליה פשוט גלימך ספי שקיל מהני טרפי (פי' לקוט וקח מהני עלין) ספא שקיל כי הוה נפיק שמע דקאמרי מאן דאכיל לעלמיה כרבה בר אבוה נפץ שרנהו, אפ"ה אייתיה לגלימיה סחט גלימה ריחה (פי' נסחט ריח מן העלין לתוך הטלית וקלטה טלית את הריח) זבניה בתריסר אלפי דנריה ופלגינהו לחתניותיה

או יאמר לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת עירובין א"ר אלעזר מאי דכתיב לחייו כערוגת הבשם אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין בה אי נמי כבשם הזה שהכל מתבשמים בו תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו וז"ש ויעקב איש תם שס"ת בשם לרמוז שע"י שהיה כבשם הזה שהכל מתבשמים