יגל יעקב קמג

לבנה, דהשחרות מורה על קבלת העונש העובר עליה והלבנות מורה על קבלת השכר המקיימה

או יאמר דהנה הצדיק ההולך בדרך תמים, תמיד הוא מצטער בעוה"ז שלא יכשל בעבירה ח"ו ובפרט בעבירות שדש אדם בעקיביו שצריך ליזהר ביותר ויותר וליתן לב עליהן תמיד שלא יכשל בהן ועוד צריך ליזהר מתענוגי' של עוה"ז כי התענוגי' של עוה"ז מביאי' את האדם לידי קלות ראש כמ"ש וישמן ישרון ויבעט, לכך היתה כתובה התורה אש שחורה ע"ג אש לבנה, דהשחרות מורה על צער עוה"ז המצטער תמיד לבל כשל בדבר עבירה ושלא להתענג בתענוגי העוה"ז, והלבנות מורה על קבלת השכר לעת"ל שהוא שמח ומוצא קורת רוח כמ"ש ז"ל יפה שעה אחת קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז

או יאמר במ"ש רז"ל בפרקי אבות כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו' וחיי צער תחיה וכו' אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב וכו' לכך היתה התורה כתובה אש שחורה ע"ג אש לבנה דהשחרות מורה על צער של עוה"ז והלבנות על מנוחה של עוה"ב

או יאמר מפני שהתורה יש בה רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות ל"ת ורמ"ח מצות עשה הם בבחינת החסדים, ושס"ה מצות ל"ת הם בבחינת הגבורות [עיין נה"ש הנ"מ דף יוד ע"ג] לכן היתה התורה כתובה אש שחורה ע"ג אש לבנה לרמוז על שני בחינות שיש בה בחינת החסדים ובחינת הגבורות דהשחרות מורה על הגבורות והלבנות לחסדים

תורה צוה לנו משה וכו' אמרו רז"ל כי רמ"ח מצות עשה כנגד רמ"ח איבריו של אדם, ושס"ה מצות ל"ת כנגד שס"ה גידיו של האדם, ואם עבר על לאו אחד פגם לאותו הגיד המתיחס אליו, ואם עשה מצוה אחת תקן האבר ההוא המכוון כנגד המצוה ההיא, וא"כ צריך האדם לקיים כל הרמ"ח מ"ע כדי לתקן כל רמ"ח איבריו, והקשו המפרשים ז"ל דאיך אפשר לאדם לקיים כל רמ"ח מצות עשה והלא יש מצות שאין יכולת בידו לקיים כגון יבום וחליצה וכו' ועוד יש מצות שאין שייכים בישראל כ"א בכהנים כגון ברכת כהנים וכו' ותירצו דע"י האחדות שיהיו ישראל באחדות אחד אגודה אחת אוהבים זה את זה וגומלי חסד זה עם זה אז כל אחד ואחד העושה מצוה נחשב כאלו עשאוה כולם, וז"ש תורה צוה לנו משה, תורה גי' תרי"א ור"ל תרי"א מצת צוה לנו משה דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, וא"ת היאך אפשר לקיימם כולם והלא יש מצות שאין שייכים כ"א בכהנים ויש מצות שאין יכולת בידינו לעשותם לז"א מורשה קהלת יעקב ר"ל תהיה כמו הירושה שיקיימוה כולה ע"י קהלת יעקב שיהיו קהלה אחת אגודה אחת

ויהי בישרון מלך יכו' הא דסמך ויהי בישרון מלך וכו' לתורה צוה לנו וכו' לרמוז כי הגאלה תהיה ע"י התורה שיעסקו כל ישראל בתורה ועי"ז תתקרב הגאלה וז"ש תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ר"ל לכשתהיה התורה שצוה לנו משה, מורשה לכל קהלת יעקב, ר"ל שיתעסקו כולם בתורה אז ויהי בישרון מלך שיבא מלך המשיח. בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, ויתאספו יחד כולם שבטי ישראל אל מקום אחד היא ארץ ישראל ויהיה ה' אחד ושמו אחד